מושגים – 56108: מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

56108: מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים

Boxer Rebellion – מרד הבוקסרים הוא הכינוי למרד שפרץ בסין הקיסרית ב-1898 על רקע המעורבות הגוברת של המעצמות הקולוניאליות בסין. בשיאו מנתה תנועת הבוקסרים 140000 איש. בתחילה המרד יוצא כנגד כמרים ומאוחר יותר פועל כנגד על פעילות ונציגות זרה בסין. מאחר והמשטר היה חלש וחסר כוח הוא תומך במרד ומנסה לסייע לבוקסרים בפעילותם, במיוחד לאור התעצמותה של יפן המתזקת. לאחר דיכוי המרד המעצמות מקימות גוף בינ"ל לחלוקה של בין, אולם ארה"ב מונעת את החלוקה ומביאה להטלת תשלום פיצויים כבדים על סין עבור המדינות הנפגעות. המרד התאפיין בכך שמהווה דוגמא להתעוררות לאומית המלווה בתגובה אנטי אמפירליסטית על ידי שימוש בטכניקות של טרור וגרילה.

Boer War – מלחמת הבורים היא כינוי למלחמה בין מתיישבים פרוטסנטים צרפתים והולנדים באירופה שברחו לאפריקה על רקע רדיפות דתיות ובין בריטניה. בריטניה בשלהי הצאה ה-19 התפשטה בדרום אפריקה לכיוון צפון וכתוצאהמכך נוצרו חיכוכים ועימותים עם הבורים ששכנו בשתי רפובליקות עצמאיות – הטראנסוול ואורנג'. הבורים שהיו מיושבים באפריקה השתלטו על אוצרות טבע וגם כרתו ברית עם גרמניה שהיתה יריבה של בריטניה. הבריטים הביאו צבא ותקפו את מושבות הבורים. כתוצאה מכך פרצה מלחמה ב-1899 במסגרתה נהדפו הבורים לתוך האוכלוסיה האפריקנית ובוצעה מלחמת גרילה מתוך האוכלוסיה. הבריטים עשו שימוש במחנות ריכוז והפרידו את האוכלוסיה על מנת לבודד את לוחמי הגרילה מכר הפעילות שלהם. לבסוף הבריטים מגיעים למסקנהנ כי נדרש פתרון מדיני ולאחר מו"מ מסכימים הבריטים להקמת מדינה עצמאית במעמד של דומיניון לבורים. גם פה יש מאפיינים של גרילה, כוח רב לאומי בריתות המבוססות על אינטרסים פוליטיים, סכסוך על אוצרות טבע, התנגדות למגמה אמפריאליסטית, השפעה דתית ופשעי מלחמה.

Karl Marx – Friedrich Engels – קארל מרקס ואנגלס הם האבות הרוחניים של הסוציאליזם. מרקס היה כלכלן שניסח הסטוריה כלכלית של העולם. הוא ואנגלס קראו למהפכה פרולטרית כנגד הבורגנות ולהתהוות של מעמד פרולטרי חזק שיבצע מהפכה. הם התנגדו ללאומיות והקימו בלונדון את האינטרנציונל הראשון על מנת להוות מסגרת ארגונית למעמד הפועלים.

 Vladimir I. Lenin – Communism  –  וולדימיר איליץ' לנין – 1870  -1924. לנין היה בן לאציל חסר חשיבות. לנין היה חלק מהתנועה הסוציאל דמוקרטית ששאפה להפיל את מוסד הקיסרות ברוסיה ולהקים מדינה של הפרולטריון על פי החזון של מרקס. כשחל פיצול בסוציאל דמוקרטים, היה לנין חלק מהזרם הבולשביקי שקרו לפעילות אלימה וחריפה כנגד המונרכיה. לנין ברח לגלות בעקבות נסיון כושל לבצע הפיכה  ב-1907 בזמן המלחמה עם יפן. ב1917 כשרוסיה נוחלת תבוסה מצד הצבא הגרמני חוזר לנין לרוסיה לאחר מהפכת פברואר על מנת לקחת חלק בהפלת השלטון. יש סברה הטוענת כי לנין חזר לרוסיה בסיוע גרמני ששאף לסייע לגורמים מהפכניים להפיל את השלטון ולהוציא את רוסיה מהמלחמה. לנין עומד בראש הבולשביקים ולבסוף בנובמבר לאחר הפלת הממשלה לנין מצליח לנצח בבחירות ועומד בראש רוסיה ומקונן משטר קומוניסטי.

Benito Mussolini – Fascism עריץ איטלקי – 1883-1945. שלט מ22 עד 45 ביטל את הדמוקרטיה שם והשליט משטר לאומני פשיסטי. יש שיעור עליו.

II International האינטרנציונל השני היה ארגון שנוסד ב-1889 (לאחר מספר שנות הכנה) בידי קומוניסטים וסוציאל-דמוקרטים במטרה לקדם את הסוציאליזם הבינלאומי. הארגון המשיך את עבודתו של האינטרנציונל הראשון, וקיים פגישות עד לשנת 1916.האינטרנציונל השני התפרק במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהמפלגות הלאומיות השונות שהרכיבו אותו לא הציגו חזית אחידה נגד המלחמה, אלא תמכו ככלל במדינה אותה ייצגו. בנוסף, האינטרנציונל השני לא היה מהפכני כמו האינטרנציונל השלישי והאינטרנציונל הרביעי שבאו אחריו, ובמדינות רבות הוא תמך בלגיטימיות של מערכת הבחירות. לאחר מלחמת העולם השניה נוסד האינטרנציונל הסוציאליסטי כדי להמשיך את מדיניות האינטרנציונל השני. ארגון זה קיים עד היום. בין פעולותיו החשובות ביותר של האינטרנציונל השני: ההכרזה על 1 במאי כ"יום הפועלים הבינלאומי" (1889) ועל 8 במרץ כעל "יום האישה הבינלאומי" (1910, בוועידה בקופנהגן).

Liberalism

Radicals – Conservatives ההבדל בין מהפכנים לשמרנים. שמרנים רוצים להתמודד עם האתגרים הנציבים בפניהם תוך שימוש במוסדות הקיימים ומבלי לשנות את הסדר הקיים בעוד המהפכנים מבקשים להקים מוסדות חדשים ולשנות את הסדר הקיים. דוגמא לשמרנים: הכוחות הלבנים ברוסיה. דוגמא למהפכנים: בכוחות האדומים.

Democracy – Authoritarianism – אוטרוטריות – משטר המבוסס על מנהיג יחיד.

Universal – Particular – גישות פילוסופיות מנוגדות. האחת דוגלת באינדיבידואליזם כלומר בחשיבות הפרט – particular – והשניה בקבוצות בגישות הכוללת את כל החברה את כל הפרטים. בגדול, ההבחנה משמשת לדיונים בנושא מוסר – האם צריך להתייחס לפרט או לחברה.

II Industrial Revolution – Scientific Inventions – פיתוח מדעי וכנולוגי מתמשך הביא להשפעות פוליטיות וחברתיות. אחד המאפיינים של המדינות הקולניאליות היה המשך התיעוש והפיתוח המדעי והטכנולוגי. לדוגמא המנוע בעל הבעירה הפנימית שהביא לפיתוח אמצעי תחבורה, הטלגרף כאמצעי תקשורת והקולנוע כאמצעי תעמולה. פיתוח הפסיכו-אנליזה סימנה את מרכזיותו של האדם בחיים החברתיי. פיתוחים אלו יצרו קיטוב מתגבר בין האוכלוסיה העירונית המתקדמת ובין האוכלוסיה הכפרית הנחשלת. העיור הביא למגמות כמו חילון וקרוא וכתוב שאפשרו חינוך פורמלי וחילוני, הורידו את התלות במסגרות מסורתיות והביאו לעליה בהשפעה של אמצעי תקשורת ועליה בהשתתפות הפוליטית כתוצאה מכך.

56108: מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 2.

Multiple modernitiesהמושג "מודרניזציה רבגונית" מסביר כי תהליכי מודרניזציה באיזורים שונים לובש צורה שונה ואופי שונה. גישה זו באה להסביר את חוסר האחידות בהתפתחות מודרנית כהתפתחות אחידה וברורה בכל מקום ובכל זמן. כמו כן, התייחסות נוספת למודרניזציה גורסת שבכל תהליך של מודרניזציה תהיה קבוצה של אנשים שיתנגדו לתהליך (לדוגמא: כנסיה) שמנסים לעצור אותו ולשמר את הקיים.

Otoman Empire – האמפריה העות'מאנית – אמפריה של בית עות'מאן ששלטה בתורכיה (של היום) ובשטחים נרחבים באירופה אסיה, המזה"ת ואפריקה מהמאה –ה14 ועד למאה ה-20. האמפריה התמוטטה במלחמת העולם השניה ופורקה על פי הסכמי ורסאי למרות שתהליך הנפילה החל כבר כמאתיים שנים קודם, ושטחיה הצטמצמו בהדרגה. כמו כן כבר בעשרות השנים לפני נפילתה עלו זרמים לאומניים שונים שניסו להפיל את הסולטנות באמפריה ולהעביר את תורכיה תהיך מודרניזציה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה תורכיה שאיבדה את רוב שטחי האמפריה תהפוכות ונסיונות הפיכה ונסיונות כיבוש מבחוץ עד לעלייתו של כמאל אתא טורק שהקים ממשלה מודרנית והקים למעשה את תורכיה המודרנית

Political ideology

Weltpolitik

Monroe Doctrine – דוקטרינה שנוסחה על ידי ג'יימס מונרו, נשיא ארה"ב ב-1823. דוקטרינה זו ניסחה את המגמה הבדלנית של ארה"ב וקבעה למעשה כי ארה"ב תמנע מהתערבות במלחמות אירופיות וכי לא תסכים להתיישבות קולוניאלית באמריקה. התפיסה קבעה כי לארה"ב יש משטר שונה מאירופה וכי כל נסיון להכניס את השיטה האירופית ליבשת אמריקה תתפס כפעולה עוינת כנגד ארה"ב. הדוקטרינה נשמרה באופן עקרוני עד ל-47 אז הוחלפה על ידי דוקטרינת טרומן. אולם ארה"ב חרגה מהתפיסה הזו בהשתתפותה בשתי מלחמות עולם. הדוקטרינה באה לידי ביטוי במאה ה-20 במלחמה הקרה כאשר ברה"מ חיזקה את אחיזתה בקובה ורבים טענו כי יש לעשות שימוש בדוקטרינה על מנת למנוע מהסובייטי אחיזה באמריקה הלטינית.

Manifest Destiny – מושג שהיה בשימוש הדמוקרטים בארה"ב באמצע המאה התשע עשרה והביע את האמונה כי לארה"ב יש יעוד להתפשט ולהפיץ את השיטה הליברלית והדמוקרטית שלה.  המניפסט  – משהו ברור –גלוי, היה מכוון על ידי ציווי אלוהי- הציווי הברור להפיץ את תפיסות הצדק של ארה"ב. תפיסת הייעוד האלוהי. תפיסה זו היא שעמדה ביסוד ההתפשטות מערבה והכיבוש של אדמות אינדיאניות.

Splendid Isolation – מדיניות הבדלנות הבריטית הייתה מדיניות שהובילה בריטניה מאמצע המאה ה-19 ומשמעותה הייתה שבריטניה נמנעה מלקחת חלק בבריתות ומערכת ההסכמים באירופה משום ששאפה לשמור על איזון הכוחות.  עד ביסמרק ועלית גרמניה היו ארבע מעצמות באירופה ובריטניה חשבה שארבע המעצמות היא הערובה באמצעות מאזנים ובלמים לשמור על איזון כוחות. התפיסה הבריטית היתה שכל עוד אין עליה של גרום חריג והתעצמות של מעצמה בהקף מסוכן אין מקום להתערבות שלה. המדיניות של בדידות מזהירה נפסק למעשה שבריטניה הבינה כי גרמניה הופכת למעצמה בעלת שאיפות ימיות וכי היא בונה צי חזק שיאיים על ההגמוניה הימית שלה. לכן היא כרתה ברית עם יפן על מנת לשמור על שליטה במזרח ומאוחר יותר עם צרפת כנגד הברית המשולשת.

Dominion הדומיניונים – המושבות הלבנות של בריטניה שפיתחו מערכות שלטון דומות לבריטניה, אולם לא היו עצמאיות לחלוטין והחלטות משמעותיות תהתקבלו בבריטניה.

Raj ראג'- כינוי בבריטניה להודו (בתקופה הזו הכילה את איזור הודו-סין שכלל פקיסטן, הודו ובורמה). בדומה למושבות גם הראג' אופין בכיבוש רב, ומעט מאוד התיישבות. הראג' הגיע להודו דרך חברה מסחרית (חברת הודו המזרחית) שפעלה בהודו ובסופו של דבר השתלטה על הודו לאחר מלחמה במאה ה-18 בין צרפת ובריטניה שבסופה בריטניה משתלטת על הודו. אחד המאפיינים היחודיים של השליטה הבריטית בראג' הייתה היעילות הכלכלית של השליטה.

Enclaves – מובלעת. מדינה או ישות פוליטית שגובלת רק עם מדינה אחת – כלומר שנמצאת כולה בתוך גבולות מדינה אחרת (כמו הותיקן).

Arthur J. Balfour – לורד בלפור, ראש ממשלת בריטניה בין 1902-1903. מדינאי בריטי שחתום בין היתר על הצהרת בלפור שמכירה בזכות היהודית על ארץ ישראל. בשנת 1898, היה בלפור אחראי על משרד החוץ (לא כשר). במסגרת תפקידו ניהל את המו"מ הקריטי עם רוסיה בנוגע למסילות הרכבת בצפון סין. היה חבר הקבינט האחראי על המו"מ עם הבוריםטרנסוואל שבדרום אפריקה) ערב מלחמת הבורים. נשא חלק כבד באחריות לפרוץ המלחמה. עם תחילתה הלא-מוצלחת (מההיבט הבריטי) של המלחמה – היה הראשון להבין את הצורך להפעיל את מלוא עוצמתו של הצבא הבריטי כנגד אנשי הגרילה הבורים ואוכלוסייתם האזרחית, מהלך ששינה דרמטית את פני המלחמה.

Port Arthur 1. 1905 – בסוף המאה ה-19 חלה ביפן התמערבות ותהליך של מודרניזציה. בעקבות כך התפתחו שאיפות אמפריאליסטיות. ב-1902 חתמה יפאן על ברית הגנה ושת"פ עם בריטניה. ליפאן שהיו שאיפות התפשטות על חשבון סין ורוסיה שהייתה עסוקה אז בהפיכות פנימיות נגד הצאר רצתה לנצל את שעת הכושר. ב-1905 היא תקפה את הצי בפורט ארתור והשמידה לחלוטין את הצי הפסיפי. הרוסים לא יכלו להעתיק כוחות מאחר ומסילת הברזל הטרנס סיבירית טרם הושלמה, וידיהם היתה על התחתונה. על מנת לתגבר את הכוח הצי הבלטי נשלח אולם היפנים הפתיעו אותו במיצר טצושימה והשמידו אותו גם כן. ביבשה נלחמו הצבאות במנצו'ירה שם ניצחה יפאן. לבסוף נכרת הסכם שלום (הסכם פורטסמות) בהתערבות רוזוולט בו קיבלה יפן את פורט ארתור וחצי האי ליאודונג, חסות על קוריאה וזכיונות במנצו'ריה. התבוסה הרוסית הייתה גורם מאיץ מהפכת האנטי צארית ברוסיה ב-1905.

Tsushima – מיצר במנצוריה – ראה פורט ארתור.

Prostmouth – הסכם פורטסמות – 1905 בין יפן ורוסיה – ראה למעלה.

56108 מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו:

מושגים לשיעור 3.

Russification – כינוי למגמה תרבותית ולשונית של השפעה רוסית על עמים ומדינות אחרות בעיקר על הבלטים והסלבים. זו הייתה מדיניות צארית שמטרתה הייתה ביסוס מעמדו של הצאר באמפריה על חשבון המיעוטים האתניים השונים. המדיניות הונעה על ידי מטרות של הצמרת הצבאית חששה מהתגברות הכוח של המיעוטים ורצתה לבסס הגמוניה רוסית על ידי הכנסיה שראתה בכך הזדמנות לכפות את הדת האורתודוקסית הרוסית על מיעוטים כמו הפולנים והמוסלמים באמפריה הצארית

Nicholas II – הצאר ניקולאי השני היה הצאר האחרון של רוסיה הצארית. הוא שלט מ-1894 ועד למהפכה הבולשביקית ב-1917 והוצא להורג ב-1918. הוא היה שייך לשושלת הצארית לבית רומנוב. היה הצאר במהלך מחלמת העולם הראשונה.

Okhrana  – המשטרה החשאית של שלטון הצאר ברוסיה.

Bismarck – מנהיג גרמניה המאוחדת. ב-1847 הצטרף לדיאט הפרוסי ויצא לו שם של ריאקציונר. בראש מעייניו היו האינטרסים הפרוסיים וכנציג בבונדסטאג הגרמני למד את אמנות הדיפלומטיה. ב-1862 הפך לראש ממשלת פרוסיה והתווה שני עקרונות מנחים למדיניות החוץ הפרוסית – ברית עם צרפת ורוסיה, ומלחמה עם אוסטריה. הוא יצא נגד הליברליזם והפר את החוקה על מנת לבנות את פרוסיה ולהכין אותה למלחמה תוך הנחה כי 1866 יוכל לקרוא תיגר על אוסטריה מנקודה עדיפה. מקרה המבחן שלו היה על סכסוך טריטוריאלי עם דנמרק והוא יצא אליו בחסות ברית עם אוסטריה אותה הקים על מנת ליצור אחדות  ועל מנת ליצור עמדת מנהיגות פרוסית מאוחר יותר. הצעד הבא של ביסמרק היה איחוד גרמניה על ידי מלחמה עם אוסטריה. הוא כרת שורה של הסכמים ובריתות על מנת להיות בטוח במלחמה נגד אוסטריה. ב-1866 ניסה להעביר רפורמה בחוקה שלא תכלול את אוסטריה. כתוצאה מכך פרצה מלחמה בסופה אוסטריה הפסידה וסולקה חוקית מענייני גרמניה. ביסמרק תיכנון את המדיניות הבאה שלו בדרך לאיחוד גרמניה – הוא חתם על בריתות עם חלק מהמדינות הגרמניות וסיפח כמה מהמדינות הגרמניות הצפוניות. הוא הכין חוקה לקונפדרציה והכין את הצעדים שלו נגד צרפת. ב-1870 הוא הצליח לגרום למלחמה בה צרפת הייתה התוקפן. גרמניה ניצחה והביא להצטרפות של המדינות הדרומיות לקונפדרציה הגרמנית. ב-1872 הוכתר בורסאי מלך פרוסיה כקיסר של גרמניה והקמת הרייך השני. קיים ויכוח הסטורי האם ביסמרק היה כזה גדול שהצליח להוציא לפועל תוכנית מדוקדקת שהייתה קיימת קודם לכן, או שמא הכל היה בהתאם לנסיבות. בכל אופן מה שברור זה שביסמרק היה לאומני וכל מה שעשה היה לאור האינטרסים הלאומיים הפרוסים. בין 1871 ו-1891 שימש ביסמרק כקנצלר הגרמני והוביל את גרמניה להתפתחות פוליטית וכלכלית.

Reichstag – בית הפרלמנט הגרמני, ביסמרק נטל את רוב הסמכויות מבית המחוקקים לידיו.

SPD – המפלגה הסוציאל דמוקרטית בגרמניה. מפלגה סוצ' גרמנית שגם נגדה ביסמרק נלחם. הוא מייסד מעיין מדינת רווחה ולכן הם עם פחות אוויר במפרשים. המפלגה נדחקת למרקסיזם.

Eduard Bernstein – Evolutionary Socialism 1899 –  – ברנשטיין היה גרמני ממוצא יהודי שנולד בברלין. הוא היה סוציאליסט והצטרף למפלגה הסוציאל דמוקרטית בשנות השבעים של המאה התשע עשרה. כשביסמרק הוציא את הסוציליזם מחוץ לחוק הוא ברח לשוויץ ואח"כ ללונדון שם עבד והתמנגל עם אנגלס. הוא לא האמין במהפכה הפרולטרית של מרקס וטען כי סוציאליזם צריך להעשות על ידי פעילות פרלמנטרית במסגרת הדמוקרטיה. סוציאליזם מהפכני הוא ספרו החשוב ביותר. ברנשטיים שב לגרמניה והקים את הזרם הימני של המפלגה הסוציאל דמוקרטית. מאוחר יותר ב-1917 הוא מצטרף למפלגה הסוציאל דמוקרטית – ס.ד.פ

Ausgleich 1867 – Austro-Hungarian Empire – האוזגלייך הוא ההסכם מ-1867 שקבע את הקמת הקיסרות האוסטרו הונגרית תחת ריבון אחד. במסגרת ההסכם נקבע כי לאמפריה יהיה קיסר אוסטרי אחד וכי לכל מדינה יהיה פרלמנט נפרד וראש ממשלה נפרד, כאשר ענייני צבא בטחון וחוץ יהיו משותפים.

Giovanni Giolitt– ראש ממשלת איטליה בין 1892 ל-1921 בתקופת כהונתו עבד הבנק של רומא משבר פיננסי שבעקבותיו התפטר האיש.

Adowa 1896 – קרב בין איטליה לאתיופיה. אתיופיה נותרה מדינה עצמאית יחידה בקרן אפריקה. באותה עת איטליה החלה לגבש מגמות אמפריאליסטיות ורצה ליצור רצף טריטוריאלי בין סומליה ואריתריאה. שתי המדינות נכנסו למלחמה ב-1896. אתיופיה נימחה במלחמה ולאחר המלחמה נחתם הסכם אדיס אבבה בו הכירה איטליה באתיופיה כמדינה עצמאית.

Whigs (merchants-liberals) – Tories (landlords – conservatives) – הוויגס הוא כינוי לזרם פוליטי מהמאה ה-17 שהתנגד לרפורמות הדתיות של המלך. הטוריס מצד שני היו השמרנים יותר שצידדו במדיניות דתית והיו פרו מלוכנים ושאפו לשמר את המסורת הפוליטית הקיימת

Reform Acts בבריטניה "אקט של רפורמה" הוא מונח רחב המתייחס להרחבת החקיקה בתחום של זכויות הצבעה. הדיונים באקטים אלה כוללים גם את הדיונים בחלוקת האזורים של בריטניה והדרישה של המפלגה ה"ליברל-דמוקרטית" להוריד את גיל ההצבעה ל-16 ולשנות את שיטת ההצבעה ליחסית על פי אזורית-רובית. בנוסף היא דרשה למנוע את הנוהג לפי בוגרי אוניבריסטה יכלו להצביע פעמיים, באוניברסיטה ובעירם, בשם הסיסמה: "קול אחד, הצבעה אחת"

Labour party – מפלגת העבודה הבריטית. הוקמה בתחילת המאה ה-20 כתוצאה של מעבר איגודי הפועלים לפעילות פוליטית.

Checks and balances– מערכת האיזונים והבלמים בארה"ב.

Federalismפדרציות עם סמכויות חלקיות ומשתנות כאשר ישנו ממשל מרכזי אחד המאחד אותן.

Lobbyשדולות בבית המחוקקים.

III Republic באמצעות מניפולציה מתוחכמת הצליח ביסמרק לגרור את צרפת, ואת הקיסר הזקן והכושל נפוליון השלישי, אל מלחמת פרוסיה צרפת, שהובילה לתבוסתו של הקיסר ולנפילתו. לאחר התבוסה בסדאן, ושביו של הקיסר בידי הפרוסים, הפכה צרפת לרפובליקה דה פקטו, שכונתה "ממשלת ההגנה הלאומית", שהוכרזה בפריז ב 4 בספטמבר 1870. בפברואר 1875, סידרה של חוקים שחוקק הפרלמנט כוננו לבסוף את הבסיס החוקתי לרפובליקה החדשה. במרכזה של הרפובליקה עמדה דמותו של הנשיא. פרלמנט בן שני בתים נוצר, וכן ממשלה בראשות ראש ממשלה אשר הייתה כפופה הן לנשיא והן לפרלמנט. בעת שחוקים אלו חוקקו, על מנת לייצב את הממשל, הם נראו כהסדר זמני, שכן נושא המונרכיה עדיין היה בראש סדר היום הציבורי. הרפובליקה החזיקה מעמד עד 1940, אם כי הייתה הפילוג הפוליטי בה היה רב.

Dreyfus affair – אלפרד דרייפוס היה קצין יהודי במטה הכללי של הצבא הצרפתי, אשר הואשם במסירת סודות צבאיים לגרמניה. דרייפוס הועמד למשפט בבית דין צבאי ב-1894 בעוון ריגול ובגידה במולדת .במשפט טען דרייפוס כי הוא אזרח נאמן לצרפת ודחה את אשמת הריגול. אולם, בפסק דינם קבעו השופטים כי הוא אשם ובגד בצרפת. בטקס צבאי פומבי נשללו ממנו כל דרגותיו הצבאיות, בעוד הקהל שצפה בו זעק "מוות ליהודים". דרייפוס הוגלה מצרפת והושלך לבית כלא באי השדים שבאוקיינוס האטלנטי. משפט דרייפוס עורר סערה ציבורית בצרפת, וזו התגברה בעקבות פרסום מכתבו הגלוי של הסופר אמיל זולה לעיתון ל'אורור: "אני מאשים", ובו האשים את קציני המטה הכללי וקציני המודיעין בעיוות המשפט ודרש להעמיד את דרייפוס למשפט חוזר. אמיל זולה הואשם על הוצאת דיבה נגד הצבא והורשע בדין. הפרשה עוררה סערה בצרפת, ובלחץ ציבורי כבד נערכה חקירה חוזרת ובה התגלה שדרייפוס צדק והמסמכים שעל פיהם הואשם זויפו, וכי המרגל היה פֶרדינַן אֶסטֶרהַאזי. אולם, במשפט חוזר נמצא דרייפוס שוב אשם. גם כאשר הנשיא חנן את דרייפוס הוא המשיך להילחם לטיהור שמו. ב- 1906 טוהר שמו לחלוטין והוחזרו לו דרגותיו הצבאיות. הפרשה השפיעה על בנימין זאב הרצל, שסקר את המשפט כעיתונאי של עיתון אוסטרי. הפרשה האיצה את ההתנגשות בין הזרם הדתי- שמרני לבין הזרם הליברלי יותר והביא להפרדה קיצונית של הדת מהמדינה.

56108 מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו:

מושגים לשיעור 4.

Pan-Slavism – Slavophiles – תנועה שהחלה במאה ה-17 וקראה לאחדות תרבותית של העמים הסלביים. במאה ה-19 חלה התעוררות של התנועה בעקבות ההתעוררות הלאומית. מוקד העניין היה בעובדה כי סלבים רבים בבלקן היו תחת שלטון זר של האמפריות העות'מאנית והאוסטרו הונגרית.

Narodnaya Volya (People's Will) – תנועה שהתפצלה מתנועת "אדמה וחירות". מחתרת סוצאליסטית אנטי צארית שהוקמה ברוסיה ב-1881. מטרתה הייתה להתנגד לשלטון הצארי שלא העביר אדמות לבעלות של החקלאים ולהביא לשלטון של קומונות חקלאיות שיצור סוציאליזם אגררי. התנועה הייתה מאוכלסת על ידי מהפכנים מקצועיים שביצעו פעולות נגד השלטון הצאר ואף רצחו את הצאר ב-1881.

Giorgy Plekhanov – פלכאנוב עמד בראש קבוצה שניה שהתפצלה מ"אדמה וחירות" והוביל קן מתון יותר שהתנגד לאלימות וקרא לרפורמה חברתית חוקית ברוסיה. במקור היה שייך לנורדניה ווליה, מאוחר יותר היה המייסד של הסוציאל דמוקרטים ברוסיה. התנגד ללנין במהפכה של 1903. עזב את רוסיה אחרי מהפכת אוקטובר בשל התנגדותו לבולשביקים ותמיכתו במנשביקים.

Mencheviks – Bolsheviks – מנשביקים (המיעוט), בולשביקים (הרוב).

מנשביקים (מרוסית: "אנשי המיעוט"), סיעה סוציאליסטית שקמה עם הפילוג במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ברוסיה בעת ועידתה ב-1903, בבריסל ובלונדון. נושא הפילוג היה זכות החברות במפלגה והדרך להגיע למהפכה ברוסיה.

קבוצה אחת, בהנהגת ל' מרטוב (יולי אוסיפוביץ' צדרבאום), דרשה פתיחת שורות המפלגה לכל דורש. אנשיה דגלו – ברוח המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות במערב אירופה – בשיתוף פעולה עם הבורגנות הליברלית. הקבוצה השנייה, בהנהגתם של לנין ופלכנוב תמכה בהגבלת החברות במפלגה לעילית של חברים מיליטנטיים. חבריה התנגדו לשיתוף פעולה עם הבורגנות ודגלו בהנהגת דיקטטורה של הפרולטריון ברוח משנתו של קרל מרקס. בהצבעה זכו אנשי לנין בהפרש של שני קולות וזכו לכינוי "בולשביקים" ("אנשי הרוב"), ואילו אנשיו של ל' מרטוב קיבלו את הכינוי "מנשביקים".

הוועד המרכזי שנבחר בנעילת הוועידה כלל רק בולשביקים. מרטוב חזר לרוסיה, הקים סיעה נפרדת והחרים את הוועד המרכזי. כעבור זמן מה הצטרפו לסיעתו גם פלכנוב ובולשביקים אחרים. לאחר מהפכת 1905 החריפה המחלוקת בין הסיעות. לנין דרש לפעול לאלתר להכנת תפיסת השלטון באמצעות מהפכה, ואילו המנשביקים טענו שהשעה עדיין אינה כשרה ובינתיים יש להסתפק בייצוג בדומה (הפרלמנט שהוקם אחרי המהפכה). במהפכת פברואר (מרס 1917) תמכו המנשביקים בממשלות הסוציאליסטיות-הליברליות של לבוב וקרנסקי והתנגדו לדרישת הבולשביקים שרוסיה תחתום על חוזה שלום נפרד עם גרמניה. בפרוץ מהפכת אוקטובר (7.11.1917) פרשו המנשביקים מן הקונגרס ה-2 של הסובייטים, ומאז נפסקה כמעט פעילותם הפוליטית. ב-1921 החלו הבולשביקים לרודפם, ורבים ממנהיגיהם ברחו מהמדינה

בולשביזם, הגישה המהפכנית-רדיקלית של סיעתו המיליטנטית של לנין , שזכתה ברוב בוועידת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית שנערכה בבריסל ובלונדון ב-1903 (ברוסיה היא היתה אז מחוץ לחוק). תומכי לנין השיגו רוב במוסדות המפלגה, שהתפלגה בעקבות זאת לשתי סיעות: בולשביקים ("אנשי הרוב") ומנשביקים ("אנשי המיעוט"). המחלוקת בין שתי הסיעות היתה בשאלת הדרך שבה יש לפעול למען המהפכה ברוסיה. הבולשביקים התנגדו לשיתוף פעולה עם הבורגנות הליברלית ושאפו להנהיג "דיקטטורה של הפרולטריון" . המנשביקים, לעומתם, דגלו בעמדות מתונות יותר. הבולשביקים גם תבעו להגביל את החברות במפלגה לפעילים מסורים, בעוד שהמנשביקים דגלו בפתיחות רבה יותר. לפי התפיסה הבולשביקית, היה צורך חיוני בגרעין קטן ומגובש של פעילים שינהיג את הפרולטריון ויפעל בשמו. במהפכת אוקטובר 1917 תפסו הבולשביקים את השלטון, וסיעתם היתה למעשה למפלגה הקומוניסטית בברה"מ. אחרי עליית סטלין לשלטון (1924), נעשה המושג "בולשביזם" שם נרדף לסגנון השלטוני שהנהיג – רודני, ממושמע, ריכוזי ותוקפני. חלק מהמפלגות הקומוניסטיות בעולם היו מכונות "בולשביקיות", בשל המבנה הריכוזי של מפלגות אלה והמשמעת המפלגתית הנוקשה שאפיינה אותן.

Duma – הפרלמנט הרוסי. הוקם ב-1906 וחודש אחרי נפילת ברה"מ במהלכה הוא לא פעל. בדצמבר 1905 נערכו בחירות לדומה בפעם הראשונה. הבחירות נערכו במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי המדינה, ורק מי שמלא לו 25 שנה היה יכול להצביע. סמכויותיה של הדומה היו מצומצמות למדי: הדומה פוזרה בעת שעיכבה את הצעות החוקים של הממשלה או כאשר אופייה לא התאים לרוחו של הצאר. פיוטר, ראש הדומה הראשונה, שאף לרפורמות במדינה, ולכן הדומה פוזרה תוך מספר חודשים. את הדומה הראשונה החרימו הבולשביקים, הסוציאליסטים ומפלגת הס"ר (סוציאל-רבולוציונים) בשנת 1917 בוטלה הדומה על ידי הקומוניסטים, אולם שבה לפעילות לאחר קריסת ברית המועצות ב־1991.

II Reich : 1871-1918  הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918 והקמת רפובליקת וימר. כללה מספר יסודות דמוקרטיים, ובמיוחד הרייכסטאג, פרלמנט בעל סמכויות מצומצמות. החקיקה דרשה את אישור ה"בונדסראט" (או "רייכסטראט"), המועצה הפדרלית של נציגי הנסיכויות, שבה נהנתה פרוסיה מרוב ברור. מנהיגה הבלתי מעורער של הרייך השני הוא ביסמרק.

Kulturkampf – "מאבק תרבותי". מושג המבטא מדיניות של ביסמרק משנות השבעים של המאה התשע עשרה שכוונה לצאת נגד ההשפעה של הכנסיה הקתולית בגרמניה ולבסס מגמה חילונית במדינה. מגמה זו נבעה מחששות ביסמרק מהשפעה קתולית ופוליטית מצד פולין, אוסטריה וצרפת ובעיקר לאור הסיפוח של המדינות הדרומיות בראשן בוואריה שהיו קתוליות. לאור המלחמות, והמאבקים הפוליטיים עם המדינות האלו ביסמרק שאף למתן את הכוח הפוליטי הפנימי הנתון להשפעה של הכנסיה הקתולית.

Machtpolitik – "פוליטיקה של  כוח". מושג ביחסים בינלאומיים המתאר יחסים בין מדיניות כיחס של הבטחת אינטרסים על ידי הפגנת כוח ואיום של מדינה חזקה על מדינה פחות חזקה.  פוליטיקה של כוח היא דרך הסתכלות על הפוליטיקה הבינ"ל והיא כוללת פיתוח גרעיני סנקציות כלכליות  וכו'.

Scheindemokratie – "דמוקרטיה מדומה" – מצב בו מדינה מציגה חזות דמוקרטיה למרת שלמעשה יש בה מאפיינים דיקטטורים או אוליגרכיים.

Karl Lueger – Christian Socialism – ראש העיר של וינה בסוף המאה התשע עשרה.  ממייסדי המפלגה הנוצרית סוציאליסטית בוינה. היה אנטישמי והאשים את היהודים בהתדרדרות הכלכלית של וינה. השפיע גם על הרצל בכך שהראה לו שגם בוינה אין מקום ליהודים וגם על היטלר בתעמולה ובשנאה שלו ליהודים.

Pan-Germanism – התנועה של ההתעוררות הלאומית של העמים הגרמניים שהיו פזורים במאה התשע עשרה במגוון מדינות.

Anti-Semitism – אנטי שמיות – שנאת הגזע השמי

Austro-Marxism – democratic federalism – מרקסיזם חדש באוסטריה, הטוען כי ניתן לפתור את הבעיות באוסטריה על ידי הפיכתה לפדרציה מרקיסטית ופיצול האמפריה למדינות על פי מפתח לאומי. למעשה המרקסיזם הזה מכיר בלאומיות ומעדיף השוואה מעמדית בחתך לאומי.

The Roman question – מושג המתאר את הסכסוך בין הכנסיה הקתולית לממשלת איטליה. בעקבות מלחמת פרוסיה-צרפת ב-1870 נפוליאון השלישי פינה את צבאותיו מרומא שהייתה חלק ממדינת האפיפיור. בעקובת כך ממשלת איטליה סיפחה את רומא והכריזה עליה כבירתה. בעקבות כך למעשה האפיפיור הכריז על עצמו כנצור ברומא. האפיפיור התנגד לצביון פוליטי לרומא וחשש מזהות בין הכנסיה לממשלת איטליה (או בעצם לכל כוח פוליטי). הסכסוך נמשך עד לחתימת ההסכמים הלטראניים ב-1929 שנחתמו בין הממשלה הפשיסטית של מוסוליני ובין האפיפיור ונחתמו על ידי האפיפיור והמל וקבעו כי לותיקן יש ריבונות מדינית ושטחו הוא כמדינה, הותיקן ויתר על שטחי מדינת האפיפיור שהייתה קיימת עד למאה התשע עשרה והוסדרו פיצויים ותשלום שנתי, ניתנה אוטונומיה למערכת החינוך ותנועות הנוער של הותיקן והכמרים שוחררו משירות באי או מעבודה במשרדי הממשל. מוסוליני חתם על ההסכמים משום שרוב המדינה האיטלקית הייתה קתולית וראה בזה אמצעי תעמולה טוב למרות המדיניות החילונית של הפשיזם והאפיפיור ראה בזה אמצעי לשמר את הכוח של הותיקן ולהבטיח את קיומו ולהמשיך את החינוך עד לשעת כושר בעתיד.

Adowa 1896 – ראה בשיעור אחר – המלחמה בין איטליה ואתיופיה.

Tripoli War 1911 – בהסכם ברלין בריטניה וצרפת חתמו על הסכמים של חלוקת אינטרסים בים התיכון ובאפריקה. מאוחר יותר צרפת ויאטליה חתמו על הסכם שהתיר לאיטליה התערבות בלוב ובתוניס. בעקבות כך איטליה פלשה לשטחים שהם לוב ותקפה את האמפריה העות'מאנית. איטליה כבשה את השטח שהוא לוב של היום, רודוס ואל האיים הדקדאניים (יוון). במלחמה נעשה שימוש ראשון במטוס  ובפצצה אוירית והיא הייתה סימן למדינות הבלקן של החולשה העות'מאנית שמיהרו וניצלו את זה להתקפות ונסיונות מרד.

56108: מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 5.

הבריתות – על רקע המתיחות הקבוע בין צרפת וגרמניה והתפיסה כי היא תוליד עימות בלתתי נמנע הושתתה כל מערכת הבריתות של שלהי המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים באירופה.

Triple Alliance (Germany, Austro-Hungary, Italy)  – על רקע הבדלנות הבריטית פנה ביסמרק ליצור ברית עם אוסטריה-הונגריה על יסוד הסכם שלושת הקיסרים מ-1873 שכלל את רוסיה. ב-1879 נחתמה ברית עם אוסטריה על הגנה מפני התקפה רוסית וניטטרליות בפני התקפה של מדינה אחרת. על מנת למנוע קירוב בין רוסיה וצרפת הוא חידש את ברית שלושת הקיסרים, אולם זו נפלה על רקע סכסוך טריטוריאלי בין רוסיה ואוסטריה בבלקן. ב-1882 נחתמה הברית המשולשת עם איטליה. איטליה התחייבה לסיוע בהתקפה של שתי מעצמות בעוד גרמניה ואוסטריה התחייבו לסייע בהתקפה צרפתית. הברית הפגינה זהירות בכך שלמעשה הגדירה סיוע רק במקרה של מלחמה כוללת באירופה וגם אז איטליה נאלצה לסייע רק אם גרמניה מסייעת ובכל אופן אם בריטניה נכנסת למלחמה – שמרה על הזכות לצאת מהמערכת.  מאוחר יותר הצטרפו רומניה ותורכיה לברית אולם בחשאיות ואף אחת לא ידעה על הבריתות האחרות – מה שהגביר את המירוץ לבני ברית. ב-1887 נחתמה ברית הבטחון המחודש עם רוסיה בו התחייבה רוסיה לא לתמוך בצרפת במלחמה.

Triple Entente (UK, France, Russia) – בתחילה בריטניה שמרה על בדלות וסרבה להשתלב במתרחש באירופה מתוך גישה כי חמש מעצמות חזקות. היא שאפה להיות נייטרליות על מנת להיות מסוגלת להתערב כגורם מכריע בעת עימות. ההסכמה המשולשת הייתה מבוססת על ההסכמה הרוסית צרפתית מ-1893. סיום תפקידו של ביסמרק הביא להחלשות הזהירות הגרמנית ורוסיה התקרב שוב לצרפת בין היתר משום שהייתה זקוקה לסיוע הכספי שלה. החיזוק של הברית המשולשת הביאה את רוסיה להתקרב לצרפת. ב-1893 הם חתמו על הסכם ערובה הדדית במקרה שאחת מהן תותקף השניה תסייע. הבריטים שמרו על מגמה בדלנית משך 11 שנים משום המתח שהיה להם עם רוסיה. הדומיננטיות הבריטית במזרח הביאה אותה לחתם על ברית עם יפן על מנת להשמר מרוסיה, אולם ב-1902 החלו מגעים על ישוב סכסוכים קולוניאלים. מאוחר יותר הושגה פשרה בין רוסיה ובריטניה על האינטרסים במזרח, ונחתמה ההסכמה המשולשת. ברית זו לא הייתה צבאית, אולם התגבשות מחנה של בריטניה וצרפת ורוסיה הבהיא את התגבשות המחנות היריבים באירופה – מחנות שימשיכו להתקיים זמן רב.

Gustave Hervé – פעיל  סוציאליסטי ופשיסטי צרפתי. עבר בהדרגה מסוציאליזם לפשיזם והיה ממקימי התנועה הפשיסטית בצרפת. תמך במוסוליני

Benito Mussolini

Franz Ferdinand-Sophie Chotek – Sarajevo, 28.6.1914 – יורש העצר של קיסרות האוסטרו הונגרית. הוא נרצח על ידי לאומן סרבי על רקע התביעות הלאומיות של סרביה כנגד האמפריה על ידי ה"יד השחורה". הרצח הביא להתכנסות הברית המשולשת וכתגובה מיידית לתגובת ההסכמה המשולשת על רקע סכסוכי הגבול בין אוסטרו הונגריה ורוסיה בבלקן. התגבשות הגושים הביאה באופן ישיר לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

Gavrilo Princip – Serbian nationalism – The Black Hand – תנועת מחתרת חשאית שהוקמה בסרביה ב-1911 על מנת להביא לעצמאות סרבית.  התנועה גדלה עד 1914 מעשרה אנשים לכ-2500. ב-1914 ביצעה התנועה את ההתנקשות שהביאה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה – היא התנקשה ביורש העוצר האוסטרי פרנץ-פרדיננד. גברילו פרינציפ היה מבוסניה הרצגובינה שהיתה תחת כיבוש אוסטרי והוא זה שרצח את הנסיך.

Austrian Bosnia-Herzegovina 1908 – הסיפוח האוסטרו-הונגרי לש בוסניה הרצגובינה.

 – Young Turks rising. ב-1908 הפיכת המפלגה הלאומית של התורכים הצעירים באמפריה העות'מאנית שמדיחה את הסולטן ומקימה מפלגה לאומנית שמחזיקה את נפילת האמפריה ב-1918.

Tripolitania 1911

 – Agadir Crisis משבר מרוקו השני. משבר מרוקו הראשון – תקרית טנג'יר. בין בריטניה וצרפת הייתה תחרות על השליטה במרוקו. גרמניה רצתה לסכסך על מנת לפגוע בהסכמה והקייזר הגיע לתמוך בעצמאות. בפועל הממעשה הביא את צרפת להתקרב לבריטניה על רקע חשש מברית גרמנית עות'מאנית נגדהן. ועדה בינלאומית קבעה לטובת צרפת והביאה לתמיכה גורפת בצרפת ולמעבר ההסכמה לברית דינמית פעילה. ב-1911 צרפת נכנסה לפז וגרמניה על מנת לחמם את העניינים הכניסה למפרץ אגאדיר את אונית המלחמה פנתר. הבריטים צפו במתרחש וחששו להגמוניה של הצי כי חשבו שהגרמנים מקימים בסיס צי גדול שם. התקרית הביאה למירוץ חימוש ימי בין גרמניה ובריטניה ולהעמקת הפער בינהן.

 – French Morocco

 – German Congo

Balkan Wars 1912 – 1913 מלחמות הבלקן, שתי מלחמות שפרצו בחצי האי הבלקני ב-1912 וב-1913.
"השאלה המזרחית"
היתה זו חוליה בשרשרת אירועים שהתמשכה מאז תחילת המאה ה-19, ונחשבה לאחת הבעיות הסבוכות והמסוכנות ביותר בהיסטוריה האירופית באותה תקופה – "השאלה המזרחית", או "השאלה הבלקנית". שורשיה היו נעוצים בתביעות הלאומיות של עמי הבלקן: במאות ה-15 וה-16 כבשה האימפריה העות'מאנית את ארצותיהם, אך במאה ה-19 הם ניצלו את שקיעת האימפריה והקימו מדינות עצמאיות, כמו יוון ב-1830, או רומניה, סרביה, מונטנגרו ובולגריה ב-1878. כל המדינות הללו שאפו להרחיב את שטחיהן אל חבלי-ארץ שבהם היו בני עמיהם נתונים לשלטון זר, והאימפריה העות'מאנית היתה חלשה מכדי לבלום תהליך זה.
מאז תחילת המאה ה-19 גילו מעצמות אירופה עניין רב בגורלם של השטחים שפינו העות'מאנים בהדרגה. ככל שהתמשכה המאה החריפה השאלה – במיוחד מבחינתן של רוסיה ושל אוסטריה-הונגריה , שכנותיה הגדולות של האימפריה העות'מאנית. בשתיהן ישבו עמים רבים, שחלקם עמדו בזיקה הדוקה עם עמי הבלקן; וגם בלעדי זאת, הן ראו בדאגה את התפוררות האימפריה העות'מאנית כתקדים שיניע את עמי המיעוט בשטחיהן לתבוע עצמאות.
מדיניותן היתה איפוא הבטחת יציבות פנימית באמצעות התרחבות אל מחוץ לגבולותיהן, ודיכוי תנועות לאומיות בדלניות. מלבד זאת שאפו שתיהן להרחיב את אזורי השפעתן אל עבר הים התיכון, וכל אחת נתנה את חסותה למדינות בלקניות שונות. בתהליך זה היתה משום סכנה: מדיניותן התוקפנית של מדינות החסות איימה לגרור אף אותן למלחמה. זאת ועוד: בגלל מערכת הבריתות הכללית שלהן (רוסיה עם צרפת, אוסטריה-הונגריה עם גרמניה), נשקפה סכנה לאירופה כולה.

מלחמת הבלקן הראשונה
עם השתלטות "הטורקים הצעירים" על טורקיה (1908), אחת ממטרותיה המוצהרות של ממשלתם היתה בלימת נסיגתה של האימפריה באמצעות תוכנית של רפורמות בתחומי המשפט, התרבות והצבא בכל חבליה. רפורמות אלה יושמו באכזריות רבה, ואיימו על עצם הדרישות הלאומיות של עמי הבלקן כפי שהציגון המדינות העצמאיות. ואכן, העילה המידית למלחמת הבלקן הראשונה היתה התנגדותן של מדינות הבלקן לכוונת הטורקים הצעירים להנהיג את הרפורמה המשפטית והתרבותית שלהם במקדוניה , ארץ הררית בין יוון, אלבניה, סרביה ובולגריה, שעדיין היתה כפופה לשלטונם. מלחמת הבלקן ההראשונה החלה ב-8 באוקטובר 1912, ובה נלחמו מונטנגרו, בולגריה , יוון וסרביה , בעידוד רוסיה, נגד האימפריה העות'מאנית. הטורקים הובסו בכמה קרבות גדולים (מידי הבולגרים בתרקיה, הסרבים במקדוניה ובאלבניה, המונטנגרים באלבניה והיוונים בסלוניקי), ואיבדו שטחים גדולים.
בדצמבר 1912 הוכרזה הפסקת אש, אבל אז פרצה הפיכה נגד משטר הטורקים הצעירים באיסטנבול, כתוצאה ישירה של תבוסת האימפריה במלחמה. הקרבות התחדשו, והטורקים נחלו מפלות נוספות. בין השאר, הבולגרים כבשו את אדריאנופול ואיימו על קושטא, ואילו היוונים השתלטו על כרתים.
במאי 1913 נחתם הסכם לונדון , שקבע גבולות בינ"ל חדשים בבלקן. רוסיה ואוסטריה-הונגריה שיתפו פעולה בוועידת השלום בלונדון, שבה הוחלט להרחיק את גבול בולגריה מקושטא (אינטרס רוסי) ולהקטין את שטח סרביה (אינטרס אוסטרו-הונגרי). המעצמות גם עמדו על מתן עצמאות לאלבניה, אך הסכימו לחלוקת מקדוניה בין מדינות הבלקן האחרות. התוצאה החשובה ביותר של המלחמה היתה אובדן כל שטחי האימפריה העות'מאנית באירופה, מלבד מחוז אדירנה המשתרע עד למרחק כ-250 ק"מ ממערב לקושטא.

מלחמת הבלקן השנייה
מלחמת הבלקן השנייה פרצה ביוני 1913 – הפעם בין בולגריה לבין בעלות בריתה לשעבר, סרביה ויוון. ברקע היתה מחלוקת על אופן חלוקתה של מקדוניה בין שלוש המדינות. הבולגרים הם שפתחו במלחמה, אך הובסו, וסרביה ויוון חילקו את רוב שטח מקדוניה ביניהן. הסכם השלום נחתם באוגוסט.
בתום הקרבות, עדיין נותרו מתיחויות רבות בבלקן. חשובה מכול, במבט לאחור, היתה התמרמרותה של סרביה על אוסטריה, שאילצה אותה לסגת משטחים שכבשה באלבניה ובמקומות אחרים. מתיחויות אלה הוליכו במישרין לפרוץ מלחמת העולם הראשונה .

Ireland crisis

Naval race – UK-Germany, Austro-Hungary-Italy

The 'blank check' – ה"צק הפתוח" הוא כינוי למכתב ששלח וילהם השני לקיסר האוסטרו הונגרי ובו הביע תמיכה וערבות לפעולה אוסטרית כנגד סרביה. בפועל זה היה מכתב ללא כיסוי.

Ultimatum – 23.7.1914 – 48 hoursעם גרמניה המגבה אותה, שלחה אוסטרו-הונגריה, בהשפעתו של שר החוץ לאופולוד פון ברכטולד, לסרביה (23 ביולי 1914) אולטימטום בן 10 נקודות, שלמעשה לא ניתן היה למלא את דרישותיו. הסרבים התבקשו להסכים לאולטימטום תוך 48 שעות. הממשלה הסרבית הסכימה לכל הדרישות מלבד אחת. למרות זאת ניתקה אוסטרו-הונגריה את קשריה הדיפלומטיים עמה (25 ביולי) וב-28 ביולי הכריזה עליה מלחמה, באמצעות מברק שנשלח לממשלה הסרבית. הכרזת מלחמה זו נחשבת לתחילתה של מלחמת העולם הראשונה. עם גרמניה המגבה אותה, שלחה אוסטרו-הונגריה, בהשפעתו של שר החוץ לאופולוד פון ברכטולד, לסרביה (23 ביולי 1914) אולטימטום בן 10 נקודות, שלמעשה לא ניתן היה למלא את דרישותיו. הסרבים התבקשו להסכים לאולטימטום תוך 48 שעות. הממשלה הסרבית הסכימה לכל הדרישות מלבד אחת. למרות זאת ניתקה אוסטרו-הונגריה את קשריה הדיפלומטיים עמה (25 ביולי) וב-28 ביולי הכריזה עליה מלחמה, באמצעות מברק שנשלח לממשלה הסרבית. הכרזת מלחמה זו נחשבת לתחילתה של מלחמת העולם הראשונה.

28.7.1914 Austro-Hungary declares war on Serbia 0 אוסטרו הונגריה הכריזה מלחמה על סרביה בעקבות רציחתו של פרנץ פרדיננד.

General mobilization – גיוס כללי בהתאם למערכת הבריתות. אוסטרו הונגריה הכריזה מלחמה ומיידית גם גרמניה. רוסיה גייסה כוח צבאי ובעקבותיה צרפת ובריטניה.

Belgian neutrality 1839

Italian active neutrality – war in 5.191 –איטליה הייתה נייטרלית בהתחלה ונכנסה למלחמה ב1915 בעקבות הסכם לונדון בה הובטחו לה שטחים בדרום טירול וסיוע תמורת סיוע למדינות ההסכמה.

Japan. 8.1914  – הכרזת המלחמה של יפן על גרמניה.

Ottoman Empire – 11.1914 – נכנסה למלחמה והטילה סגר על הבוספורוס והדרדנלים. ניתקה את רוסיה ואיימה על הקווקז (עשיר במשאבים).

Portugal – Romania – 1916

Woodrow Wilson – 11.1916 – neutrality – וילסון אימץ את דוקטרינת מונרו והיה נייטרלי עד לפגיעה הימית המסיבית של גרמניה והטבעת לאוזיטניה.

USA into war, 6.4.1917 – ע"ר הסכם ברסטליטובסק ויציאת רוסיה מהמלחמה לאמריקנים לא היתה בעיה לשתף פעולה עם מדינות ההסכמה. הטריגר היה מברק צימרמן שהציע תמיכה גרמנית במקסיקו תמורת שת"פ. כמו כן נכנסה למלחמה בעקבות לחצים מבית על רקע הטבעת 128 אזרחים אמריקנים על סיפון לואיזיטניה.

56108: מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 6.

Schlieffen Plan – Alfred von Schlieffen – פון שליפן, רמטכ"ל גרמניה בתחילת המאה ה-20. שליפן היה אחראי על הכנת התתוכניות האסטרטגיות למלחמה נגד צרפת ורוסיה – בת בריתה. שליפן חשש ממלחמה דו חזיתית וניסה וטען כי הדרך היחידה היא להביס את צרפת במהירות, מהלך שירתיע את רויס ובריטניה מלהכנס למלחמה ויאפשר העתקת כוחות לחזית המזרחית לפני שהרוסים יספיקו לגייס את כל הכוח שלהם למתקפה – זמן שהוערך על ידו כשישה שבועות. התוכנית קבעה כי על מנת לבצע את הפלישה במהירות יש להמנע מתקיפה בקו המבוצר וכי יש לפלוש לצרפת דרך לוקסמבורג, בלגיה הוהולנד שהיו נייטרליות ובעלות צבא קטן וחלש ולתקוף את פריס ממערב ובכך להביא לכניעת צרפת. שליפן הוחלף על ידי מונטקה ששינה את התוכנית. הוא טען כי לבלגיה צבא קטן וחלש וכי אין טעם לפלוש להולנד. בפועל הצבא הגרמני נתקע בבלגיה והופתע ממהירות התגובה הבריטית והרוסית ונאלץ לסגת לקו הביצורים הגרמני מה שהפך את המלחמה למלחמת חפירות. התוכנית נכשלה בסופו של דבר, למרות שקוי המתאר שלה שימשו בפלישה לצרפת ב-1940.

Tannenberg 8.1914 – Erich von Ludendorff – Paul von Hindemburg . עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, פלשה רוסיה לפרוסיה המזרחית על פי הסכם הברית שלה עם צרפת לפלוש לגרמניה על מנת להסית את המאמץ הגרמני העיקרי מהחזית המערבית. הרוסים פלוש בסד"כ של שתי ארמיות ופגשו ארמיה גרמנית אחת. בימים הראשונים ללחימה הגרמנים נסגו, אולם בעקבות דו"חות מודיעין שהראו עי יש יריבות בין מפקדי הארמיות הרוסיות וכי הם לא יסייעו אחד לשני, הגרמנים ניצלו את העניים ותקפו כל ארמיה בנפרד בלי להחשף לארמיה הרוסית השניה. הינדנבורג ולודנדורף שפיקדו על הקרב הביאו לתפוסה רוסית במלחמה ולמעבר להתקפה ולמעשה לנסיגה רוסית שהביאה יותר מאוחר ליציאת רוסיה מהמלחמה ולהסכם ברסטליטובסק. אולם ללקרב היתה השפעה על המלחמה בכך שהחשש הגרמני מהפלישה הרוסית המהירה הביא להעתקת כוחות רבים מהחזית המערבית ולצמצום הכוח מול צרפת שהיה החשוב על פי תוכנית שליפן. צעד זה הביא להחלשות הצבא מול צרפת שלבסוף הביא למעבר הלחימה לחפירות .

Marne 9.1914 – הקרב על המארנה היה קרב הבלימה החשוב במלחמת העולם הראשונה. לאחר ההתקדמות המהירה של הגרמנים לפריס הם התקרבו לעיר ונערכו למצור. הבריטים והצרפתים יצאו למתקפת נגד והצליחו לדחוק את הגרמנים לנסיגה. אלו נסגו כמה עשרות מיילים ואז עצרו והתבצרו בביצורים שיחזיקו עד סוף המלחמה.

Gallipoli – Winston Churchill- Mustafa Kemal – קרב שנערך באיזור הדרדנלים בתורכיה ומטרתו הייתה לפתוח את חופש השיט להים השחור ולאפשר פתיחתו של נתיב אספקה לרוסיה שהייתה במצור בעקבות ההסגר הגרמני על הים הבלטי. לאחר תקיפות ימיות ממושכות שהסתיימו ללא הכרעה כנגד תותחי החוף של תורכיה, מדינות ההסכמה פלשו יבשתית ותקפו את תורכיה על ידי כוחות אוסטרלים וניו זילנדים. התורכים בפיקודו של מוסטפא כמאל אתא טורק, הדפו את הפולשים והנחילו תבוסה לפולישם בקרב עקוב מדם.

Verdun 2-12.1916  – קרב עקוב מדם בחזית הצרפתית של מלחמת העולם הראשונה שמסמל מכל את הסבל של המלחמה. בקרב תקפה גרמניה את העיר וורדן והמצודה, הקרב התפתח לקרב חפירות בו הגרמנים לא יכלו לפרוץ את הביצור. בקרב נהרגו יותר ממליון איש בשני הצדדים והפך לאחד מסמלי המלחמה.

Jutland  – קב יוטלנד – הקרב הימי הגדול במלחה"ע הראשונה. קרב בין הצי הגרמני והצי הבריטי בים הבלטי. גרמניה נחלה נצחון טקטי והטביעה יותר כלים בריטים, אולם הנחישות הבריטית שהביאה כלים לצאת לים ולא לסגת הביאה לגרמנים תחושה כי הפסידו. הגרמנים נסגו והיתרון האסטרטגי נותר לבריטים מאחר והגרמנים לא יצאו יותר לים ולא תקפו יותר כלים בריטיים.

Caporettoקרב באזור סלובניה של היום הו תקפו כוחות אוסטרו הונגרים וגרמנים כוחות איטליקם ב-1917 והביסו אותם.

Lusitania  – אניה בריטית שטובעה על ידי הגרמנים ועליה אזרחים אמריקנים והביאה ללחץ בארה"ב להכנס למלחמה – אולם לא הייתה הגורם היחיד. ארה"ב פרסמה אזהרה חמורה כנגד גרמניה בעקבות הפרשה.

Woodrow Wilson – Fourteen Points – נאום ארבע עשרה הנקודות היה נאום של נשיא ארה"ב ווילסון שבו הוא התווה את העקרונות ליצירת הסדר החדש באירופה שאחרי המלחמה ע על עקרונות ליברלים ודמוקרטים. וילסון נאם את הנאום ללא תיאום על רקע המקום הבכיר של ארה"ב לאור סיועה במלחמה לצד המנצח. ארבע עשרה הנקודות כללו: הסכמי שלום פתוחים ללא בריתות חשאיות, חופש שיט, הסרת מחסומים כלכליים ומסחר פתוח והוגן, צמצום החימוש והגבלתו לצרכי הגנה בלבד, פתרון חופשי והוגן של בעיות קולוניאליות, פינוי שטחים רוסיים, ריבונות לבלגיה, החזרת השטחים הצרפתים שנכבשו על ידי גרמניה (אלזס ולורן), תיקון גבולות באיטליה, הבטחת אוטונומיה לעמים תחת אוסטרו הונגריה (סרביה, בוסניה וכו'), פינוי מונטנגרו, סרביה  ורומניה ,סיום האמפריה העות'מאנית, עצמאות פולנית, שת"פ בינלאומי תחת הסכמים בינלאומיים.

Georges Clemanceau – ראש ממשלת צרפת בתום מלחמת העולם הראשונה ונציגתה להסכמי ורסאי. היה היוזם של איחוד הצבאות לפיקוד אחד תחת הגנרל פוש.

David Lloyd George – ראש ממשלת בריטניה בין 1916 ועד ל1922. ייצג את בריטניה בהסכמי ורסאי והיה מהמתנגדים לסנקציות נגד גרמניה שיביאו לחיסול הכלכלה שלה ולפירוקה המוחלט.

Vittorio Orlando – ראש ממשלת איטליה בהסכמי ורסאי. היו לו חילוקי דיעות על הקיפוח של איטליה בהסכמי ורסאי עם וילסון.

Diktat

Treaties 1919: Versailles – הסכם השלום שנחתם אחרי מלחמת העולם הראשונה בתיווך ארה"ב. ארה"ב רצתה להמנע ממנצחים ומנוצחים וליצור שלום הוגן, צרפת דרשה החלשה דרסטית של גרמניה. בריטניה דרשה החשלה של צרפת וגרמניה על מנת ליצוא איזון. ההסכם קבע את הקמת חבר הלאומים, הגבלה דרסטית על בניין כוח צבאי גרמני ואיסור על הקמת ביצורים, הטלת פיצויים על גרמניה והעברת חבל הסאר לצרפת, הכרחת פולין לאפשר העברת סחורות בין פרוסיה לגרמניה, החזרת שטחים גרמניים לצרפת שנכבשו על ידי גרמניה, ביטול המושבות הגרמניות מעבר לים, עצמאות לפולין, צ'כוסלובקיה ואוסטריה, עצמאות פולנית בדנציג – הקמת הפרוזדור הפולני. ההסכם קבע את הקמת רפובליקת ויימאר, הביא למשברים כלכליים ופוליטיים בגרמניה ויש הרואים בו מפתח למלחמת העולם השניה.

 – Saint Germain חוזה סן-ז'רמן, שנחתם ב-10 בספטמבר 1919, הוא ההסכם המדיני שפירק באופן רשמי את האימפריה האוסטרו הונגרית לאחר מלחמת העולם הראשונה. בהסכם הכירו בעלות הברית ואוסטריה, שהוקמה זה עתה, בעצמאותן של הונגריה, פולין, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה.

ההסכם הטיל מספר הגבלות מדיניות וצבאיות על אוסטריה, בין השאר, איסור על איחוד מדיני או כלכלי עם גרמניה ללא אישור חבר הלאומים, הגבלת גודל צבאה לכוח של 30,000 איש והגבלות מסוימות על צירי תחבורה מרכזיים.

 – Sèvres הסכם מ-1920 על חלוקת השטחים של האמפריה העות'מאנית וביטול האמפריה.

John Maynard Keynes: The Economic Consequences of Peace – תיאוריה של קיינס על ההשלכה הכלכלית של חוזה ורסאי

League of Nations – ארגון בינלאומי שהוקם ב-1920 על מנת לקדם אחווה ושלום בין האומות. המושב הראשון של חבר הלאומים התקיים ב-15 בנובמבר 1920 בעיר ז'נווה, ושם נמצא מרכז הארגון. עם חברותיו נמנו רוב מדינות העולם, אך ארה"ב לא היתה חברה בו.

הארגון יזם פעולות מתואמות בתחומים שונים, כגון מלחמה במגפות ובסחר בסמים. כונן את שיטת המנדטים , שלפיה נמסרו שטחים שנכבשו מידי המדינות המנוצחות במלה"ע הראשונה לחסותה של אחת המעצמות, על מנת שזו תקדם אותם לקראת עצמאות. על פעולת השיטה פיקחה ועדה מיוחדת של חבר הלאומים, ועדת המנדטים. במסגרת זו נמסר המנדט על א"י לידי בריטניה.

חבר הלאומים הצליח ליישב כמה סכסוכים בינלאומיים פעוטים יחסית, אך בשנות השלושים של המאה העשרים נכשלו ניסיונותיו להתמודד עם פלישתן של יפן לסין ושל איטליה לאתיופיה, וכן עם מדיניותה התוקפנית של גרמניה. כישלונות אלה פגעו ביוקרתו, ופרישתן של יפן, גרמניה ואיטליה מן הארגון נטלה את יכולתו לקדם את מטרתו העיקרית, שמירת השלום בעולם. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חדל לפעול, ולאחריה ירש האו"ם את מקומו.

חבר הלאומים היה ארגון בינלאומי אשר הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה בוועידת השלום בפריז בשנת 1919. מטרות החבר כוללות פירוק מנשק, מניעת מלחמה באמצעות ביטחון קיבוצי, יישוב סכסוכים בין מדינות באמצעות משא ומתן ודיפלומטיה, ושיפור הרווחה העולמית.

תפיסת העולם הדיפלומטית שהביאה להקמת החבר ייצגה שינוי משמעותי במחשבה המדינית של מאה השנים שקדמו להקמת החבר. תפיסת העולם הישנה, מורשתו של קונגרס וינה, ראתה באירופה כשדה לבריתות מתחלפות בין המעצמות שהיו קיימות ב-1815, היווצרות מאזנים של כוחות הנשמרים על ידי צבאות חזקים, ובריתות חשאיות. לפי תפיסת העולם החדשה, החבר היה ממשלתן של הממשלות, ולו תפקיד מוגדר, של יישוב סכסוכים בפורום פתוח הפועל על פי כללים חוקיים. היוזמה להקמת החבר באה מנשיא ארצות הברית וודרו וילסון, אך כמדינות רבות אחרות, ארצות הברית מעולם לא הצטרפה לחבר הלאומים.

לחבר הלאומים לא היה כוח צבאי משלו והיה תלוי בכוחן של המעצמות הגדולות על מנת לכפות את החלטותיו. אלו, מצדן, לרוב נמנעו מלפעול על מנת לכפות את ההחלטות. בשנות השלושים הוכיח החבר כי אינו מסוגל למנוע תוקפנות מצד המדינות הפשיסטיות. השנים שהובילו אל מלחמת העולם השנייה הראו כי החבר נכשל במטרתו המרכזית – מניעת מלחמת עולם. האומות המאוחדות, הוא הארגון הבינלאומי שהחליף את חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם השנייה, וירש אחדים ממוסדותיו.

Russia: Bolshevik Revolution – המהפכה הבולשביקית. "מהפכת אוקטובר – נובמבר" – מהפכה בה הבולשביקים בראשות לנין ניצלו את חוסר ההצלחה של הממשלה הסוציאל דמוקרטית שהחליפה את שלטון הצאר ותופסים את השלטון בכוח ומעבירים את השליטה לממשלה קומוניסטית.

Brest-Litovsk 3.3.1918 ב3 במרץ נחתם חוזה שלום בין רוסיה לגרמניה, האימפריה האוסטרו הונגרית, בולגריה והאימפריה העות'מאנית (בין כל מעצמות המרכז). רוסיה יצאה ממלחמת העולם הראשונה מושפלת ומובסת.

רוסיה נאלצה לוותר על פינלנד, אוקראינה, בלארוס, פולין והמדינות הבלטיות וכן למסור לאימפריה העות'מאנית את כל השטחים שכבשה ממנה במלחמת רוסיה-תורכיה, 1878-1877, ובייחוד על ארדהאן, קרס ובטומי. רוב הטריטוריות שמסרה רוסיה היו לגרמניה. לפי החוזה נאמר כי "גרמניה ואוסטרו הונגריה מתעתדות להחליט בקשר לגורל הטריטוריות הללו באמצעות הסכם עם תושביהן". למעשה פינלנד, לטוויה וליטא עמדו להישלט על ידי מלכים גרמנים. השטחים שנמסרו לאימפריה העות'מאנית יהיו תחת השגחת ממשלת האימפריה העות'מאנית. ב27 באוגוסט, נחתם בברלין הסכם לפיו רוסיה תשלם לגרמניה פיצויים בסך 6 ביליון מרק.

כתוצאה ממסירת השטחים הרוסיים למעצמות המרכז איבדה רוסיה כשליש מתושביה, מחצית מתעשייתה ו9 מתוך 10 מכרות הפחם שלה. החוזה הראה למעצמות ההסכמה מה הם יהיה גורלם אם יפסידו לגרמניה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה גרמניה הפסידה והסכם שלום בין שני הצדדים נחתם ב11 בנובמבר 1918. כתוצאה מכך פינלנד, לטוויה, ליטא, אסטוניה ופולין היו למדינות עצמאיות וריבוניות והמלכים הגרמנים נאלצו לוותר על שלטונם עליהם.

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 7.

Finland stationתחנת הרכבת "פינלנד" בלנינגרד. בתחנה זו ירד לנין ב-1917 עם הגעתו לרוסיה. היא מסמלת את תחיל המהפכה ואת השינוי עם הגעתו של לנין. ספר בשם "to finland station” מתאר את התפתחות המשחבה המהפכנית מהמפכה הצרפתית ועד המאה ה-20.

What is to be done? 1902 – מאמר של לנין המתווה את דרך הפעילות של התנועה הבולשביקית וקורא להקמת מפלגה חזקה ומהפכנית שתתוה את דרך הפעולה לפועלים ולסובייטים.

Rosa Luxemburg – מהפכנית סוציאליסטית ומרקסיטית בגרמניה בתחילת המאה. התנגדה לאלימות ובכך למלחמת העולם הראשונה וצפתה את התבוסה הגרמנית והתפוררות האמפריה האוסטרו הונגרית. נרצחה על ידי וטרנים ימניים.

Sovietsסובייט (מרוסית: "מועצה"), מונח מינהלי ברוסיה, שראשיתו במהפכת 1905; הסובייטים היו אז מועצות מהפכניות שנבחרו בידי ועדי בתי החרושת. במהפכת אוקטובר ציין מונח זה את המועצות שבחרו הפועלים, האיכרים והחיילים. בשנות קיומה של ברית המועצות ציין המונח את יחידות המימשל במישור המקומי, המחוזי והכלל ארצי. המלה "סובייט" היתה כלולה גם בשמה הרשמי של ברית המועצות: "ברית הרפובליקות הסובייטיות הסוציאליסטיות", ובשמו של בית הנבחרים שלה, "הסובייט העליון".

מהפכה – שינוי משמעותי שמתרחש במקביל בכל תחומי החיים – פוליטי, תרבותי, כלכלי ובא לחסל את הסדר הקיים ולכונן סדר חדש. יש נקודות מבט שונות על מהפכה: מרקס רואה מה]כה כסתירה הנוצרת ממלחמת המעמדות ויש מהפכה חברתית משינוי השליטה באמצעי הייצור. חנה ארנדט רואה מהפכה כהרחבה של החירויות. לנין טוען כי מהפכה תגיע מסובייטים (אפילו אינטלקטואלים) על ידי החדרת רעיונות חיצוניים לחברה הרוסית.

מהפכת 1905 – הפיכה צבאית. נסיון כושל של הבולשביקים להשתלט על השלטון ודורשים מהצאר לפשנות את השלטון ולהעביר את הסמכות לדומא בין היתר על רקע ההפסד במלחמת רוסיה-יפן. מהפכת 1905 פרצה על רקע ההתנגדות לשלטונו העריץ של הצאר ניקולאי ה-2 , התחזקות החוגים הליברליים-הדמוקרטיים ובעקיפין בעקבות המפלה במלחמת רוסיה-יפן .

המהפכה החלה ב-22 בינואר 1905 ("יום ראשון העקוב מדם") בצעדה של פועלים בסנקט פטרבורג אל ארמון הצאר כדי למסור לו עצומה, שבה תבעו שוויון בפני החוק וחלוקת אדמות לאיכרים. הצעדה פוזרה באש משמר הארמון. במרס אותה שנה פרצו מרידות של איכרים באזורים שונים של רוסיה. באוקטובר הוכרזה שביתה כללית, שבעקבותיה נאלץ הצאר לפרסם את "מנשר אוקטובר" ובו הבטחה להקים פרלמנט ("הדומה"), להרחיב את זכות הבחירה ואת זכויות האזרח.

המהפכה התחדשה בדצמבר ולקחו בה חלק פועלים במוסקבה ובערים אחרות ברחבי המדינה; הצטרפו אליהם מלחי הצי בים השחור בהנהגת מלחי האוניה "פוטיומקין". המרידה דוכאה באכזריות, והמהפכה נסתיימה בינואר 1906. הצאר קיים רק חלק מההבטחות שנתן ב"מנשר אוקטובר".

10.3.1917 – 15.3.1917 Revolt  –

מהפכת פברואר פרצה ב-8 במרס 1917 (23 בפברואר לפי הלוח היוליאני שהיה נהוג אז ברוסיה; מכאן שמה) על רקע שלטונו הרודני של הצאר ניקולאי ה-2 , לאחר תבוסותיה של רוסיה במלה"ע ה-1 ובשל משבר כלכלי חמור שפקד את המדינה.

תחילתה בשורה של שביתות ומהומות על רקע הרעב הכבד ששרר  בסנקט פטרבורג (או פטרוגרד, שמה של העיר לאחר 1914). כעבור יומיים פרצה מרידה כללית בחיל המצב של הבירה. ה"דומה" סירב להיענות לדרישת הצאר להתפזר והקים ב-13 במרס ממשלה זמנית בראשות הנסיך הליברלי לבוב. ב-15 במרס התפטר הצאר לטובת אחיו, מיכאיל, שהתפטר למחרת (בנו של ניקולאי, אלכסיי, היה חולה מדי בכדי לרשת אותו). כך הגיע לקצו שלטון הצארים ברוסיה.

הלחץ על השלטון היה מעורב בפוליטיקה מהפכנית שקיבלה חיזוק מחזרתו של לנין וממרד צבאי. ב-10 במרץ איבדו שליטה על העיר ועולה דרישה לפרוש מהמלחמה.

מהפכת אוקטובר (המהפכה הבולשביקית ) פרצה ב-7 בנובמבר 1917 (25 באוקטובר לפי הלוח היוליאני) על רקע כמה אירועים: תסיסה בצבא בעקבות מפלותיו מידי הגרמנים; אוזלת ידה של הממשלה הזמנית בראשות קרנסקי , שקמה ביולי (לאחר התפטרותו של לבוב); התקפת הגנרל הריאקציוני קורנילוב על פטרוגראד והרוב שהשיגו הבולשביקים בסובייטים של ערים מרכזיות, בהן פטרוגראד.

מנהיג המהפכה היה לנין , ראש המפלגה הבולשביקית; מארגנה העיקרי היה טרוצקי , ראש הסובייט של פטרוגרד. המהפכה החלה בלילה שבין 6 ל-7 בנובמבר והסתיימה לאחר פחות מ-24 שעות. ביצעו אותה פועלי הבירה, חיילי חיל המצב שלה ומלחי הבסיס הימי הסמוך בקרונשטדט . הם השתלטו על רוב בנייני הממשלה, כבשו את ארמון החורף, מושב הממשלה הזמנית, ועצרו את רוב השרים (אם כי קרנסקי הצליח להימלט). באותו יום התכנס הקונגרס הכלל רוסי של הסובייטים והוקמה ממשלה חדשה בראשות לנין; כל חבריה היו בולשביקים. מהפכת אוקטובר היתה ראשיתו של המשטר הסובייטי-קומוניסטי ברוסיה, ששמו הוסב ב-1922 לברית המועצות . מיד לאחר תפיסת השלטון לנין פותח בכמה צעדים: מודיע על הליכה לשלום ופותח בשיחות עם גרמניה. מבטל את החוות הגדולות ומחלק אדמות לאיכרי רוסיה, מקים מועצת קומיסרים של העם (השרים הסובייטים), מקיים בחירות דמוקרטיות לאסיפה המחוקקת. בבחירות זוכים הסוציאל רבולציונרים והבולשביקים שניים להם. לנין מפעיל צנזורה על העיתונות ונושט בכמה צעדים:

מבטל פריווליגיות פיאודליות, מתיר חיפוש בבתים על ידי המשטרה, התשלטות על מערכת החינוך ודוקטרינציה בולשביקית, ביטול הכנסיה והלאמת הרכוש של הכנסיה, מונופול בנקאי, העברת השליטה על התעשיה לידי הפועלים (לידי הסובייטים – המועצות) מה שעוזר לו לגיוס פוליטי ודעת הקהל.

Prince Georgi Lvov – liberal, chairman of the union of zemstvos – ראש הממשלה הראשון של רוסיה לאחר נפילת הצאר במהפכת פברואר. התפטר ביולי 1917 על רקע האנרכיה הגוברת.

Alexander Kerenskyכשפרצה מהפכת פברואר ב־1917 היה קרנסקי אחד ממנהיגיה הבולטים, ונבחר להיות סגן־יושב־הראש של סובייט פטרוגרד (מועצת הפועלים). כשקמה ממשלת המעבר תפקד בתחילה כשר המשפטים. לאחר מכן נתמנה להיות שר המלחמה והצי במאי וראש הממשלה ביולי 1917, במקום גיאורגי לבוב. לאחר נסיון ההפיכה הכושל של פרשת קורנילוב באוגוסט והתפטרות השרים, מינה עצמו קרנסקי גם כמפקד עליון במקום הגנרל קורנילוב. במעמדו החדש זה אירגן את הממשלה מחדש, והכריז על רוסיה כרפובליקה דמוקרטית. הוא השקיע מאמצים ניכרים בארגון המתקפה הרוסית ביוני 1917.

בעייתו העיקרית של קרנסקי בשלטון הייתה שרוסיה הייתה מותשת לאחר שלוש שנות לחימה במלחמת העולם הראשונה ואזרחי רוסיה לא רצו דבר מלבד שלום. לנין והמפלגה הבולשביקית שלו הבטיחו "שלום, אדמה ולחם" בשיטה הקומוניסטית, והצבא היה בתהליכי התפרקות בשל עריקתם ההמונית של אלה מהחיילים שהיו פועלים ואיכרים. אך קרנסקי ושאר המנהיגים הפוליטיים חשו עצמם מחויבים על ידי התחייבויותיהם לבעלות-בריתה של רוסיה , וחששו, בצדק, כי גרמניה תדרוש שטחים עצומים כויתורים למען שלום. סרובו של קרנסקי לסגת מן המלחמה הביא עליו את חורבנו.

Pravda  – עיתון המפלגה הבולשביקית

Lev Davidovich Bronstein – Leon Trotsky – Red Army

April thesis' – התיזות של אפריל – מאמר שלנין פרסם ברוסיה עם חזרתו מהגלות ב-1917

Politburo – הלשכה הפוליטית של המפלגה – בעיקר של המפלגה הקומוניסטית בברה"מ

Military Revolutionary Committee

Sovnarkom – מועצת הקומיסרים העממית, הרשות המבצעת של הממשלה הסובייטית שהייתה כפופה למועצת הסובייטים על פי החוקה של 1918. בראשה עמד לנין.

Civil War – Kornilov, Denikin, Krymov – שלושה גנרלים בצבא הצאר במלחה"ע הראשונה שהתנגדו לבולשביזם וניסו להציל את הממשלה הראשונה שלאחר מהפכת פברואר. השתתפו בפרשת קורנילוב שמטרתה היתה נסיון להכשיל את המהפכה הבולשביקית ביולי. אחר כך לחמו לצד הלבנים במלחמת האזרחים.

Feliz DzerzhinskyCHEKA – הצורה הראשונה של המשטרה החשאית הסובייטית שהוקמה על ידי לנין מיד לאחר המהפכה

Ekaterinburg 16.7.1918 Execution of the Czar and the Imperial family

Kronstadt

War Communism 1917-1920 – גיוס כללי של כלל המשאבים לטובת מלחמת האזרחים ונצחון קומוניסטי על הלבנים.

Foreign intervention – מעורבות זרה של מדינות מערביות לטובת הלבנים כנגד המהפכה הבולשביקית ברוסיה. בריטניה סיייעה ללבנים דרך העברת כוחות מתורכיה (נראה לי מתורכיה). המעצמות הגדולות, כגון ארצות הברית, בריטניה, צרפת ויפן תמכו בצבא הלבן באמצעים כלכליים, אך גם התערבו באופן פעיל בלחימה. בריטניה וצרפת פלשו למורמנסק וארכנגלסק והקימו שם ממשלות לבנות חלשות.

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 8.

Manchu dynasty – השושלת הקיסרית האחרונה בסין . נמשכה יותר מ2500 שנים של שלטון אוטוקרטיהשלטון האמפריאלי זכה ללגיטימיות בעיקר מטעמים הסטוריים. הכניסה המערבית לסין מנעה מהאמרפיה לעמוד בלחצים חיצוניים (הבוקסרים, התוקפנות של יפן).

Tsu His – פלגשו של הקיסר שעולה לשלטן לאחר מות הקיסר על ידי הסריסים (אחת מהקבוצות המתנגדות בחצר הקיסר).

Pu-yi – The last emperor – "הקיסר האחרון" – עולה לשלטון בגיל 8. בכהונתתו מתחילות מרידות ואחרי מהפכת 1911 הצבא נוטל את השלטון ואז מגיע סון יאט-צן.

Sun Yat-sen – סון יא צן נחשב לאבי סין המודרנית. הוא חשב שהאמפריה הגיעה לסוף דרכה וב-1911 הנהיג את המהפכה הסינית הראשונה שהתגלגלה במשך חצי מאה עד להפיכתה למהפכה קומוניסטית מהווה את השינוי הפוליטי הגדול ביותר במאה ה20. משום שמדינה ענקים ופתוחה בתחילת המאה ה-20 הפכה להיות מדינה קומוניסטית. יאן צה, שאף לפתח את סין ולהביא אותה לממש את הפוטנציאל שלה. במערכת הסינית לא היו מפלגות, לא היתה עיתונות חופשית, ולא הייתה מערכת ייצוג. היה שם אוטוקרטיה שנמשכה מעל ל-2000 שנים. הלגטמיות של צורת משטר ממשוכת כזו היא גבוהה מדי וקשה מאוד להחליף ולהתמודד עם שיטה כזו. אולם באותה תקופה השלטון הסיני לא יכל לעמוד ולהתמודד עם הכוחות השונים במדינה. כוחות כמו יחידות אמפריאליות או הבוקסרים השפיעו על המתרחש במדינה. שתי קבוצות פעלו מתוך החצר האמפריאלית – הסריסים והמנדרינים – ובין שתיהן היו מאבקים שנמשכו במשך מאות שנים. בסוף המאה ה-19 הסריסים משיגים עדיפות והם מסייעים לאחת הפלגשים של הקיסר להשיג את השלטון לאחר שהקיסר מת (יש סברה האומרת כי הוא הורעל). לאחר מותו נותר יורש עצר שהיה ילד וסביבו נוצר ויכוח גדול על רקע נסיון לתפוס את השלטון. מכשיר השלטון העיקרי בסין הוא הצבא האימפריאלי שהיה מוכה באותה עת מאחר והיפנים הביסו אותו וסין הייתה נתונה לנוכחות צבאית זרה של מדינות אימפריאליות אירופיות. כמו כן המצב הכלכלי הביא לצבא להיות נחות. תחת האוטוקרטיה לא הייתה אפשרות לנהל פוליטיקה או לארגן מערכת מפלגתית. אולם, תחת הבוקסרים היתה התארגנות פוליטית ששאפה מאוחר יותר להשיג את השלטון. לכאורה, ההתארגנות הפוליטית של סון יאן צן נקראה סין צ'ון הואי וכללה מאפיינים מודרניים ולאומיים שיתנו את האופי למהפכה. המטרה שלו שהוא הכתיב למהפכה היו: חיסול השושלת הסינית שהיתה לא כשרה בעיניו – השושלת היתה זרה ולא סינית במקור. שנית, כינון משטר רפובליקאי. הוא מחפש תמיכה חיצונית לרפובליקה ופונה לארה"ב שמסרבת להתערב. לכן הוא פונה לברה"מ של סטלין שמעוניים לחזק את הקומוניזם הסיני. עד למותו ב-1925 יאן צן מצליח להביא לביסוס הקומינטאנג כמערכת שלטונית בדרום סין. דרך גאלן, ברה"מ  מתחילה למכור נשק לסין ועם הכסף הרוסים מחזקים את המפלגה הקומוניסטית. יאן צן היה סובלני ביחס לקומוניזם משום שראה במיזוג התפיסות המערביות דרך נכונה לשלוט. לכן הדחף לסוציאליזם הביא אותו להמשך ולהדבר עם ברה"מ. הקואומינצי'ן היה הצבא של המפלגה (הקואומינטאנג) והיה בעלת יתרון במשמעת, ביכולת ובציוד הצבאי. המימון לצבא בא מסינים עשירים שהיגרו מסין ויאן צן רתם אותם לתרום ולסייע למאבק הלאומי הסיני.

לאחר מותו צורת השלטון נשארת מפלגתית – אולם השאיפות הסוציאליסטיות –לאומיות-ליברליות לא יכולות להמשיך להתקיים ביחד. קרוב משפחה שלו מחליף אותו ומנסה לחסל את הקומוניזם מה שמביא את סטלין לדחוף למרד קומוניסטי מה שמביא בתורו ללגיטימיות גוברת של השלטון לדכא את המרד ביד קשה.

Kuomintangמפלגת העם הסינית.

Yuan Shih-k'ai – War lords – גנרל שמרן שמתמנה לנשיא הרפובליקה הסינית לאחר המהפכה. הוא שואף להחזיר את הקיסרות לעצמו דרך תמיכת האיכרים הסינים, אבל הוא מת ב-1916 (בטרם עת – בווו הווו).

Chiang Kai-shek – מנהיג צבאי ופוליטי של סין. קיבל את המנהיגות לאחר סון יאן סן ב-1925. פיקד על הצבא במלחמת סין-יפן השניה. נכשל מלהדביר את סין מהסכנה הקומוניסטית ועם עלית מאו צה טונג לשלטון נאלץ להמלט לטייואן שם יושבת הממשל של הרפבוליקה הסינית עד היום. עם מותו של סון יאן צן – הוטל ניהול המפלגה על ג'אן קאישק. הוא אומן כקצין צבא והיה בעל נסיון בניהול חשבונות. ב-1925 הוא חיסל את אדוני המלחמה וכבש את בייג'ינג. באביב 1927 הוא מגיע לשנחאי שהייתה מפותחת ומערבית יותר מכל הערים בסין. שנחאי היתה גם המתועשת ביותר ולכן לקומוניסטים היה שם גרעין תמיכה גדול. קאישק מחליט לחסל את הקומוניסטים ולמטרה זו הוא מוציא את הקומוניסטים מהקואומינטאנג הוא מחסל את התאים ומחסל את ההנהגה הקומוניסטית בסין. באותה עת סטלין מורה על מרידה קומוניסטית ולמעשה נותן לקאישק לגטמציה לחסל את ההתקוממות הקומוניסטית בסין כולה

Galen – General Blucher – כשסטלין הופך להיות הדמות הדומיננטית במפלגה הקומוניסטית, וסטלין רואה את המפלגה הקומוניסטית הסינית ומעוניין לנצל אותה למהפכה קומוניסטית. סטלין מעוניין לנצל את סין, למרות שבסין לא היה מעמד פרולטריון פעיל. אחד הייחודים של סין היה שאפשרה להיות חבר בשתי מפלגות במקביל ולמעשה המפלגה הקומוניסטית היתה מונגהגת ומופעלת על ידי המפלגה הלאומנית. סטלין שולח שני נציגים שיסייעו למפלגה הקומוניסטית – מיכאל בורודין, וקצין נוסף שהיה ידוע בכינוי גאלן, ובליכר. גאלן היה ממונה על אקדמיה צבאית על מנת לבנות צבא מודרני שיהיה מפלגתי שיעמוד לרשות המפלגה הקומוניסטית. הוא מקים אקדמיה צבאית שתהווה תחנת מעבר עבור כל המנהיגים המדיניים העתידיים של סין. הביא להגדלת הצבא הסיני מחצי מיליון לארבעה מיליון.

Borodin – Gruzenberg – איש מפלגה סובייטי שהיה נציגו של סטלין לקואומינטנג הסיני. סייע להחדרת רעיונות קומוניסטים לסין וסייע לסו יאן צה. עם עלייתו של קאישק נאלץ לחזור חזרה לברה"מ.

Whampoa – אקדמיה צבאית סינית.

Koumin-chin – צבא המפלגה. הצבא של הקואומינטנג.

Chou En-lai

Mao Zedong – מנהיג התנועה הקומוניסטית המהפכנית וראש הרפובליקה הסינית העממית מ49'. הוא מבין שסטלין טעה עם הכרזת המרד ומנסה להביא את המהפכה מלמטה – דרך האיכרים.  הוא מתחיל מרד חקלאי בדרום ולאחר שזו מדוכאת על ידי הלאומנים הוא מתחיל מלחמת תנועה בה הוא נודד בסין במסגרת "המסע הגדול" (ראה ערך).  הצבא מוסרי משום שמורכב מהעם ולכן מקבל תמיכה עממית. הוא מעביר רעיונות קומוניסטים המהולים בקונפוציוניזם \0יצירת דמות אזרח חדשה על ידי דוגמא אישית של האליטות).

Hunan 1924 – communist revoltהמרד החקלאי של מאו טסה טונג.

Chang Tso-lin 1928לורד המלחמה של מנצ'וריה.

Manchukuo 1932 – מדינה במנצ'וריה ומונגוליה שהוקמה על ידי יפן אחרי כיבוש השטחים האלו במלחמת סין-יפן הראשונהץ יפן הקימה בה ממשלת בובות בראשה עמד קיסר סיני לשעבר. הסינים התייחסו למדינה הזו כאל ממשלת בובות ושטח כבוש.

The Long March – Yenan – בסוף שנות ה-20 קאישק ומפלגתו מגיעים כמעט לחיסול המפלגה הקומוניסטית. בשלב הזה מאו ואנשיו נותרים כשידם על התחתונה כמעט ללא תמיכה ציבורית. הוא מחליט להלחם מלחמת תנועה משום שאין להם יכולת להלחם מלחמה פרונטלית עם הצבא הלאומי  – הקואומינצ'ין. מאו מחזיק עימו כ-50000 איש המהווים את השכבות הנמוכות ביותר בחברה, ואת ראשית הצבא האדום הסיני. מאו ואנשיו מתחילים לנוע ב"מסע הגדול" לאורך 8000 ק"מ בהם הם נלחמים במעוזים של הקואומינצ'ין ואוספים תומכים נוספים על בסיס ההתנהגות שלהם – הם משלמים עבור מזון, הם מבצעים פעילות תעמולה, ומקנים חינוך רגיל ופוליטי לכפריים. הם אוספים תמיכה רחבה מאוד ומייצרים צבא גדול, מנוסה וקשוח. מה שעוצר את התהליך המהפכני הזה זה הפלישה היפנית שמצריכה את קאישק להתמודד בשתי חזיתות.

Marco Polo Bridge 1937 – Japanese invasion and war – תקרית גשר מרקו פולו – התקפה יפנית על סין המנצ'וריה מסמלת את תחילת המלחמה הסינו-יפנית השניה. יפן פלשה למנצו'ריה ב-1931 וביססה שלטון של מלך סיני שהיה השליט בעבר של  האיזור. לאחר שורה של קרבות ופלישות ינפיות נחץם ב-1935 הסכם עטריטוריאלי. ב-1937 יפן טענה שחייל נעדר ומצאה אותו בשטח סיני. יש חילוקי דיעות לגבי האם זה קרה באמת או שזה היה תירוץ לפלישה סינית.

Szechuan – Chungking

Civil War

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 9.

Chartism

Utopian Socialism- סוציאליזם אוטופי הוא מונח המציין את הזרמים המוקדמים בחשיבה הסוציאליסטית בעיקר במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה. המונח נטבע לראשונה על-ידי מרקס כציון להגות סוציאליסטית המבוססת על שאיפות-לב וחזונות של שוויוניות מלאה וחברה קומונאלית מושלמת בלי התחשבות בתהליכים כלכליים וחברתיים מציאותיים.

בגלל הגדרתו הרחבה, קשה לתחום את המונח באופן מדוייק. בהתייחסות לחזון הסוציאליסטי, הרי שאפשר לכלול בין ההוגים בתחום זה אישים מתומאס מור ועד ישו. על-פי ההגדרה המצמצמת המשמשת את מרקס, יש לכלול בהגדרה את ההוגים הסוציאליסטים-אוטופים שהיו פעילים בערך למן המהפכה הצרפתית ועד אמצע שנות השלושים של המאה ה-19.

Robert Owen  – רוברט אוון היה סוציאליסט אוטופי שהאמין ששיטתו תציל את העולם מחוליי החברה, שרוברט אוון מילא תפקיד חשוב מאוד בהתפתחות הזרם הסוציאליסטי באנגליה הוא לא חידש שום דבר במשנתו. ניתן להרחיב ולומר שעיקרי משנתו התבססו על עקרון התועלתנות לפיו תכלית הקיום הוא האושר האנושי וכמובן כנגזרת מכך הממשלה שמספקת את הצורך הזה היא הטובה ביותר והמוסרית ביותר כמובן שאת ביסוסיו לכך הוא שואף מפילוסופים אחרים, חלק בני תקופתו וחלק מן התקופה הקלאסית ואף על פי שמשנתו של אוון באה לענות על צורך מסוים שנוצר כתוצאה מהמציאות הסוציו אקונומית של התקופה הוא לא הצליח לפתור את בעיותיהם של אלו שהוא בא להציל אבל היווה חוליה חשובה ביותר בהתפתחות הסוציאליסטית של אנגליה ואירופה כולה.

Claude Henri de Saint-Simonקלוד-אנרי דה סן-סימון (17601825), הוגה דעות צרפתי, מייסד הסוציאליזם הצרפתי. סן-סימון יכול להחשב דמות מקשרת בין התקופה ה"אנציקלופדיסטית" והסוציאליסטית. בכתביו הראשונים ביקש סן-סימון לייסד דת חדשה, "דת ניוטון", שתבוסס על חוק המשיכה ושכוהניה יהיו מדעני כל העולם, וכל זאת בהנהגת נפוליאון, שלו יועד תפקיד "המנהיג המדעי של האנושות."

מאוחר יותר, החל דוגל ברעיון שמנהיגי החברה צריכים להיות "מעמד התעשיינים" — הבנקאים, המדענים, הפועלים ובעלי המפעלים — ולא האצולה, הכמורה והבירוקרטיה שנתפשו בעיניו כטפילים. כדרכו, ביקש סן-סימון משארל ה-10, המלך הבורבוני השמרני לעילא להפוך ל"תעשיין הראשון של הארץ," להכריז על דיקטטורה זמנית ולהקים "מונרכיה מדעית."

בגלגולו השלישי, זמן קצר לפני מותו, החל סן-סימון מפתח חזון סוציאליסטי שבו מוקמת "נצרות חדשה" אשר מטרתה העיקרית הוא "השיפור המוסרי והחומרי של מצב המעמד הגדול והעני ביותר." סן-סימון אינו שולל את עקרון הקניין הפרטי, אך ממליץ על הגבלתו בהתאם לעניין הכלל, ובמיוחד הוא שולל את זכות הירושה.

ממשיכי דרכו של סן-סימון פיתחו מתורתו תזה היסטוריציסטית, שלפיה קיימים שני עקרונות חברתיים הנאבקים זה בזה בתולדות האנושות: זה של אנטגוניזם, המאופיין במלחמה, אגוטיזם ואנרכיה, וזה של הדת, המאופיין ברוח של ציות, דבקות וקישור-שיתופי (אסוסיאציה). רוח הקישור השיתופי מתפתחת בעידן המודרני, טענו, כשהקישור השיתופי מתרחב ממשפחה לעיר, מעיר לאומה ומאומה לפדרציה של אומות. תחת המשטר הנוכחי, טענו, התעשיין מנצל את הפרולטריון שחבריו, אף שהם כביכול חופשיים, חייבים לקבל את תנאיו כדי להמנע מרעב. התרופה לכך, גרסו, תמצא בביטול חוקי ההורשה והעברת הירושה למדינה ובהפקעת כל אמצעי הייצור לטובת המדינה, שהיא הקישור-השיתופי העליון.

Charles Fourrierפרנסואה מארי שארל פורייה (7 באפריל 177210 באוקטובר 1837), אדריכל והוגה דעות צרפתי, מאבות הסוציאליזם האוטופי. פורייה היה מרחיק הלכת מבין הסוציאליסטים האוטופיסטים. הוא דחה לחלוטין את רעיון התיעוש וסבר שאין צורך להתמודד עם מוראות המהפכה התעשייתית משום שזו אינה אלא שגעון חולף. פורייה, שתעב את המסחר ומעמד הסוחרים ("מעמד טפילי, כזבן, מזיק… השודד ומנצל את הפועלים"), חלם גם הוא שהוא "ניוטון חדש" המגלה את חוק הכבידה במערכות החברתיות.

המערכת האוטופית שעליה חלם פורייה היא ה'פאלאנקס', קומונה חקלאית אוטונומית ואוטארקית שתמנה כ-1,600 איש ובה יחיו כל בני האדם חיים המבוססים על קניין שיתופי, עבודה משותפת, חינוך משותף וארוחות משותפות, במשטר שבו יש שוויון זכויות בין נשים לגברים ודמוקרטיה ישירה. מפתח חלוקת ההכנסות בפאלאנקס יהיה מבוסס על 5 יחידות לפי עבודה, 3 לפי כישרון ו-4 לפי הון. פורייה התנגד לדיכוי היצרים והתאוות, בהשפעת הגדרת ההנעה הבסיסית של עונג שניסח הלווטיוס.

פורייה לא זכה לראות את הפאלאנקסים שלו מוגשמים בחייו, כיוון שלא מצא תומך שיממן את הקמתן. אחרי מותו הוקמו מספר קומונות לפי הדגם שלו, אך כמעט כולן התפרקו במהירות ורק שתיים החזיקו מעמד יותר מחמש שנים.

Marxism

Karl Kautsky – דמות מפתח התפתחות הסוציאל דמוקרטיות. היה עורך אחד הכרכים של הקפיטל של מרקס וממקימי מפלגת ה-sdp הגרמנית. השפיע בהגותו על לנין.

Anarchismאנרכיזם הוא מושג כללי המתאר מגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות בביטול כל צורה של שלטון, כפייה והיררכיה חברתית. האנרכיסטים גורסים כי לכל מערכת חברתית היררכית תהיה השפעה שלילית הן על הפרט הנמצא תחת סמכות והן על בעל הסמכות. במסגרת התנגדות זו להיררכיה, האנרכיסטים מתנגדים למוסד המדינה ורובם המוחלט מתנגד גם לקפיטליזם, אותו הם רואים כשיטה כלכלית המבוססת על ניצול.

על פי האנרכיזם, במקום המבנים הפוליטיים הריכוזיים, הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור, ומנהגים כלכליים מנצלים, כמו עבודת שכר – כל ההתקשרויות וההסכמים בין בני האדם צריכים להיות מבוססים על התנדבות, ניהול-עצמי ושליטה קהילתית. החברה צריכה להיות מורכבת מיחידים עצמאיים וחופשיים, תחת הרעיון שלקהילות ויחידים יש את הזכות לקבל החלטות על חייהם, ביחס למידה בה ההחלטות ישפיעו עליהם.

בניגוד לדעה הרווחת, האנרכיזם אינו גורס כי טבע האדם טוב מטבעו, אלא מתייחס אל טבע האדם כאל דבר מורכב, המעוצב על ידי גנטיקה ונסיבות חברתיות.

מקור השם "אנרכיזם" הוא בשפה היוונית, ומשמעו הֶעְדֵּר ארכון (ארכון היה בעל המשרה הבכירה ביותר באתונה, המקביל לראש המדינה בימינו). משמע, אנרכיזם, במובנו הרחב ביותר, הוא אמונה שכל צורת שלטון וכפייה על אחר אינם נחוצים וצריך לבטלם. במילה "אנרכיה", כפי שרוב האנרכיסטים עושים בה שימוש, אין הכוונה לכאוס ואי-סדר, אלא לחברה ללא מדינות עם קשרים חברתיים התנדבותיים. אנרכיזם משוייך בדרך כלל לצד השמאלי של המפה הפוליטית.

Mikhail Bakuninמיכאל באקונין (30 במאי 181413 ביוני 1876), הוגה דעות בתחומי מדע המדינה, אנרכיסט וסוציאליסט רוסי. באקונין היה הדמות המרכזית בין התורמים להתפתחות הפעילות האנרכיסטית המודרנית. כתבי באקונין משקפים נאמנה את אישיותו. הם צבעוניים ומלאי חיים אך אימפולסיביים, לא מאורגנים ולא מסודרים. מתוך כתביו עולה כי העקרונות הבסיסיים המרכיבים את התנאים החיוניים לכל התפתחות אנושית, קולקטיבית או אינדיבידואלית בהיסטוריה הם:

  1. חיות אנושית
  2. מחשבה
  3. מרד

לדידו של באקונין כלכלה חברתית ופרטית מתאימה למרכיב הראשון, מדע למרכיב השני וחופש למרכיב השלישי שהם שלושת המרכיבים הבסיסיים בתאוריה שלו.

באקונין הצהיר פעם שקיום האלוהים איננו עולה בקנה אחד עם אושר, כבוד, חוכמה, תחושה מוסרית וחרות האדם מאחר ואם אכן קיים אלוהים, הרי כי החוכמה והרצון האנושיים, אפילו אם הם גדולים וחזקים, מתגמדים לעומת החוכמה והרצון האלוהי.

בכתביו, הדגיש באקונין את תפקידם של הקולקטיב, ההתקוממות העממית והמרי הספונטני, ביצירת חברה חופשית נטולת מעמדות. הוא דחה כל מערכת אידאלית מרעיון האלוהים ועד כל אותוריטה חיצונית. בין אם הריבונות נובעת מרצון השליט או מהזכות להצבעה דמוקרטית. חופש האדם, לדעתו, נובע מציות לחוקי הטבע. כאשר האדם מזהה אותם ככאלה ולא עקב כפייה חיצונית, אנושית או אלוהית, קולקטיבית או אינדיבידואלית. בדרך זו בעיית החופש תיפתר, חוקי הטבע יומשגו על ידי גילויים מדעיים והידע עליהם יתפשט באופן אוניברסלי בין כל האנשים. האדם לא יוכל אלה לציית לחוקי הטבע כאשר הוא יזהה אותם כחוקים של טיבעו. על כן לדידו של באקונין הצורך לארגון פוליטי וחוקתי יעלם.

באקונין גרס כי על המהפכן להיות ללא רגשות או אינטרסים אישיים, ללא עקרונות מוסר, דת או פטריוטיזם אשר עלולים, לפי דעתו, להסיט אותו ממשימתו. מטרת משימה זו, לדעת באקונין, להשתמש בכל האמצעים הקיימים על מנת להחליף את החברה הקיימת. בעניינים פוליטיים היה זה באקונין אשר עורר את האנרכיסטים להתבונן באנשי השוליים, הלוא הם העובדים הלא מאורגנים ומאוגדים, בחברה המודרנית ולא על הפרולטריון המתועש כסוכן האמיתי של המהפכה. הוא האמין שהדחפים המהפכניים היו חזקים יותר בדרום ומזרח אירופה במיוחד איטליה, ספרד ורוסיה לעומת המדינות המתקדמות מהצפון.

ציטוט מפורסם של בקונין, בנושא זה הוא :"חירות ללא סוציאליזם היא אי צדק, ואילו סוציאליזם בלי חופש-הריהו עבדות."

רעיונותיו הפכו דומיננטיים במאה העשרים בקרב חלקים גדולים של תנועת העבודה הרדיקלית. רבים מרעיונותיו כמעט זהים למה שכונה בהמשך סינדיקליזם. באקונין השפיע על תנועות רבות של איגודים מקצועיים – במיוחד בספרד. כתביו כוללים את "אלוהים והמדינה", "הקומונה הפריסאית ורעיון המדינה" וחיבורים רבים אחרים שהשפעתם על התנועה האנרכיסטית משמעותית גם כיום.

Pierre Joseph Proudhon

Fabians – Sidney and Beatrice Webb

Trade Unionsאיגוד מקצועי הינו הביטוי המודרני להתאגדות של עובדים בשוק העבודה, ומטרתו העיקרית היא קידום תנאי ההעסקה של חבריו.

יש להבחין בין איגוד מקצועי, שמטרתו העיקרית היא שיפור תנאי העבודה של חבריו, ובין אגודה מקצועית, שמטרתה העיקרית היא קידום הידע של חבריה, אם כי לעתים עוסק גוף אחד בקידומן של שתי מטרות אלה גם יחד.

איגודים מקצועיים קיימים בצורות רבות ושונות, המשתנות לפי מטרות האיגוד, גודלו (החל מאיגוד של עובדי מקום עבודה מסוים, וכלה בכינון הסתדרות עובדים רחבה), מצב שוק העבודה (גמישות השוק, ריכוזיות השוק, וכו') וגורמים נוספים.

Syndicalismסינדיקליזם היא אידאולוגיה פוליטית וכלכלית התומכת בהעברת השליטה בתעשייה ובממשל לידי פדרציות של ארגוני עובדים. על גישה מתונה יחסית זו של סינדיקליזם האפילה גישת האנרכו-סינדיקליזם של תחילת המאה העשרים.

הסינדיקליזם מתבסס על האינטרס המהפכני של האיגוד המקצועי. האיגוד המקצועי נתפס כגורם מהפכני שכן מנהיגיו וחבריו הם בעלי תודעה, סולידאריות וחיזוק הדדי. אביו הרוחני היה ז'ורז' סורל, מהפכן צרפתי. הוא דגל בהמהפכנות אידאליסטית אשר תביא להתחדשות מוסרית, הוא ראה באלימות דרך פעולה חיובית ומטהרת . הוא דגל בהרס המדינה הקיימת ובבניית מדינה חדשה . הסינדיקליסטים ייחסו חשיבות מכרעת לגורמים אי רציונלים בפוליטיקה: לרגש, למיתוסים ולגיבורים.

I-II International

Suffragettesהסופרז'יסטיות (מהמילה האנגלית Suffrage, זכות הצבעה) היו פעילות פמיניסטיות שפעלו במאות ה1920 בארצות הברית, בריטניה וניו-זילנד למען מתן שיוויון אזרחי לנשים, ובעיקר למתן זכות בחירה.

זכות ההצבעה לנשים בניו-זילנד ניתנה בשנת 1893.לעומת זאת, בארצות הברית ובריטניה היא ניתנה רק בשנת 1920, לאחר למעלה מ-70 שנות מאבק של הסופרז'יסטיות למטרה זו, ובשוויץ רק ב-1971.

אחת ממנהיגות הסופרז'יסטיות הייתה אליס פול, שפעלה לזכויות הנשים עד מותה בשנת 1977.

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 10.

Fenian Movement – פנאיאניות הוא כינו ללאומיות האירית. יסודות פנאיניים היו קיימים בשין פן ובאחווה האירית. התנועה הפניאנית הייתה תנועה של מהגרים אירים שפעלה בארה"ב ובקנדה בעיקר בהתססות על תנועה האירית לעצמאות.

Charles Parnellמדינאי אירי שלחם להשלטת שלטון הבית של אירלנד ונחשב לאחד מבשרי העצמאות האירית.

Home Rule Bills 1886-1893-1914

Arthur Griffithמייסדה והמנהיג הראשון של השין-פן.

Sinn Fein – 1900 – "Ourselves alone""אנו עצמנו" תנועה שהוקמה ב-1903 (על פי הסיכום שיעור של עידו נבו) ושאפה לחזק את הזהות האירית בבתי הספר והעיתונות.  וממנה מחו ענפים מחתרתיים יותר מאוחר.

John Redmondראש הפרלמנט האירי מ-1900 ועד ל-1918.

Irish Republican Brotherhoodארגון המוקם מתוך הליגה הגיילית שמוקם כראגון חוקי ודוחף לרפובליקניות ודחיקת הכתר הבריטי מאירלנד.

Easter Rebellion 1916 "מרד חג הפסחא" – מרידה של כוחות מהפכניים מתוך ה-IRB וה"שין פן" שיוצרים קשר עם הגרמנים על מנת להדוף את הבריטים מאירלנד. מנהיג המרד – פטריק פירס – היה משכיל. בחרו בחג הפסחא על מנת להקביל בין המרד והמרטיריות הנוצרית. המרד התמצה בשליטה על כמה רחובות בדבלין – והקהל בגדול לא שיתף פעולה ואף התנגד למהלך. המרד דוכא באכזריות ומנהיגיו הוצאו להורג. המרד נשאר סמל ללאומיות האירית והרדיקליות הגוברת במאבק לעצמאות.

Ulster Unionistsמפלגה פון אירית פרוטסטנית.

Government of Ireland Act 1920 – החוק מ-1920 שקבע את פיצולה של אירלנד לשתי טריטורית ומתן עצמאות לחלק הקתולי של אירלנד.

Irish Free State 1921 – British dominion הפרלמנט הבריטי מביא פתרון בדמות חלקות אירלנד – הצפון הפרוטסנטי ישאר תחת הכתר והצפון הקתולי יהפוך לדומיניון. קולינס וגריפית מקבלים אבל דה ולירה שיוב בכלא על מרד הפסחא מסרה, פורש ומקים את האיי אר איי שיותר  מאוחר ירצח את קולינס ב-22'.

Michael Collins – assassinated in 1922מייקל קולינס (16 באוקטובר 189022 באוגוסט 1922) מנהיג לאומי אירי, מהפכן, שירת כשר האוצר בממשלת הרפובליקה האירית, חבר המשלחת האירית לשיחות עם אנגליה בדבר עצמאות האי, יו"ר הממשלה הזמנית, והמפקד העליון של הצבא הלאומי. קולינס נרצח על רקע פוליטי במהלך מלחמת האזרחים האירית. יש המכנים אותו, לצד יריבו הגדול אמון דה ואלירה "אבי האומה" האירית.

Dáil – Irish parliament – Oath of loyalty to the British king

Eamon De Valera – 1938 Prime minister   – מנהיג הדרם החתרני של האיי אר בי שיזם את מרד הפסחא ומאחר והיה אזח אמריקני נעצר ולא הוצא להורג. עם קבלת האקט של 20 על ידי קולינס הוא מקים את האיי אר איי. עמד בראש הדייל – הפרלמנט האירי.

IRA – Fianna Failהמפלגה הרפובליקנית האירית. הוקמה ב-1926 על ידי דה ואלירה. המפלגה סירבה בתחילה להכיר בעצמאות של אירלנד שהייתה דומיניון הייתה נאמנה לכתר הבריטי שבו לא הכירה באירלנד. המפלגה נמצא בשלטון 55 שנים מתוך 78 שנות עצמאות באירלנד (איירה).

Eire – 1949אירלנד עברה מספר גילגולים חוקתיים עד שב-1947 הוכרזה הרפובליקה. אז היא גם התנתקה סופית מהממלכה המאוחדת ואף חדלה להיות חברה בחבר העמים הבריטי. אירלנד הייתה מהראשונות להצטרף לאיחוד האירופי עוד בשנת 1955. בדצמבר אותה שנה הצטרפה אירלנד גם לאו"ם.

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 11.

Young Turks – 1908קבוצה לאומנית של אנשי צבא שביצעו הפיכה ב-1908 והדיחו את הסולטן מאחר ורצו להנהיג תהליך של מודרניזציה באימפריה.

Pan-Turanian movement

Treaty of Sèvres – October 1920 הסכם בין בעלות הברית לתורכיה שפיזר את האמפריה העות'מאנית וקבע את חלוקת השטח שלה למדינות עצמאיות ובין מדינות הקולוניאליות על פי הסכמים מועידת סן ז'רמן.

Mohamed VI – Sultan and Caliph

Mesopotamia and Palestine to UK

Syria and Lebanon to France

Mustafa Kemal – Kemal Atatürk (Father of the Turks)

Ismet Inonu – הנשיא השני של תורכיה לאחר מותו של אתא טורק.

Greco-Turkish War 1921-1922

Republic of Turkey – 1922

Constitution + one party system

Women vote 1934 – European law code instead of the Sha'aria 1924 – Polygamy banned – Western dressing code (men) – Western calendar and Latin alphabet

Treaty of Lausanne 1923 – הסכם לוזן נחתם על ידי הממשלה הלגיטימית של תורכיה לאחר כינון הרפובליקה ובא להבטיח את גבולות המדינה החדשה מאחר והסכמי סוור בוצעו על ידי מדינות זרות שהיו בתורכיה וחתמו בשם האמפריה העות'מאנית שפורקה.

Abd-el Majid – Caliph

Neutrality of Turkey in II World War

Iranian revolution 1905-1906

Russian and UK influence

Rezha Khan 1919 (died 1944) leader of the nationalists

Reza Shah Pahlavi – 1925 emperor – abdicated 1941– support of the Majlis and the clergy at Qom

Persia – Iran 1935 (Land of the Aryans)

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 12.

Jan Christian Smutsפוליטיקאי מדרום אפריקה. בן למשפחה בורית. הצטרף למלחמה הבורית ולחם בראש מסגרת גרילה נגד הבריטים. עם תום המלחמה הוא תמך בהסכם ובהסכם פוליטי עם הבריטים. הוא הפך פוליטיקאי והקים מפלגה בעלת קו ליברלי. מאז הקמת איחוד דרא"פ היה פעיל פוליטי ותפקד כשר וכראש ממשלה של דרא"פ. במלחה"ע הראשונה לחם במסגרת הצבא הבריטי ונטל חלק בהקמת חה"א המלכותי. הוא הנהיג מדיניות פרו-בריטית בדרא"פ ועל כך זכה לביקורת מאפריקנרים בדרא"פ שהתנגדו לנכחות הלבנה במקום.

הקבוצה הלבנה בדרא"פ קיבלה עצמאוצת ואוטונומיה תחת הקריטריונים של אנגליה. מי שעמד בראש הדומיניון הזה היה סמאטס (שהיה בור). סמאטס היה אחד ממנהיגי הבורים נגד האנגלים, אך הוא היה ליברלי ובעל שם, ופעיל בחבר העמים שיוקם מאוחר יותר ובאו"ם ויעמוד מאחור הכרזת זכויות האדם של האו"ם הדימוי הבינ"ל של האדם והליברליות של הארגון שעמד בראשו – המפלגה הדרום אפריקאית  – היה בניגוד לפעילות בפועל שבוצעה באפריקה שלמעשה דחקה את האוכלוסיה המקומית השחורה והביאה להתארגנות פוליטית שחורה

United Party  – המפלגה הדומיננטית בדרא"פ בין 34 ל-48. היתה שילוב בין המפלגה הלאומית והמפלגה הדרום אפריקאית הותיקה שייצגה בעיקר אוכלוסיה לבנה. המפלגה הייתה השולטת בין השנים הנ"ל והייתה מרכזית בפוליטיקה עד 77'.

Natives Land Act 1913חקיקה של בית המחוקקים בדרום אפריקה שיועדה להגביל ולפקח את רכישת הקרקעות על ידי אוכלוסיה מקומית (שחורה). החוק נחקק ב-1913 והיה חלק מרכזי באפרטהייד עד ביטול מדיניות ז בשנות התשעים.

Boer Nationalist Party  – המפלגה הלאומית של הבורים (אפריקנרים). הוקמה ה-1914 מיד לאחר הקמת האיחוד הדרום אפריקני. זכתה בשלטון לראשונה ב-1924 והנהיגה צעדים מפלים נגד האוכלוסיה השחורה כמו הגבלת הצבעת נשים לנשים לבנות בלבד ועוד. ב-1934 הוא התאחד עם סמאטס מהמפלגה הדרום אפריקנית להקמת המפלגה המאוחדת. זרם שלא הסכים עם האיחוד המשיך את דרך המפלגה הלאומנית ונטל את  השלטון ב-1948. עם עלית המפלגה הלאומנית לשלטון היא הקימה את שלטון האפרטהייד.

Apartheidמדיניות של הממשלה הלבנה מ-1948 ועד נפילת האפרטהייד בשנות ה-90. האפרטהייד היה מערכת של חוקים שבאו לבצע הפרדה פיסית ורחונית בין הלבנים והשחורים ולבסס את השליטה הלבנה במערכת הפוליטית והכלכלית בדרום אפריקה. החקיקה כללה איסור נישואין, יחסי מין, הגבלת איזור מכורים ותנועה, הגבלות אפשריות תעסוקה, הגבלות על אפשרויות חינוך ופיתוח, הגדיר רישום צבא עור והפרדה גזעית במרשם האוכלוסין ואסר על אזרחות של שחורים בדרא"פ (אחרי הקמת בנטוסטן)

ANC – 1912הקומגרס הלאומי האפריקני. הוקם ב-1912 על ידי קבוצה של שחורים על מנת להגן ולהאבק למען זכויות וחירויות האוכלוסיה השחורה בדרא"פ. הקונגרס הקום כתנועה, אולם ב-1948 עם החלת חוקי האפרטהייד הוא הוצרו צעדיו ובנשות ה-50 הוגבלה כל פעילות פוליטית והקונגרס עבר לפעילות חתרנית. ב-1966 נרצח ראש הממשלה הלבן והמשטר רודף את הקונגרס. עם סיום משטר האפרטהייד הקונגרס חזר להיות הגוף הלגיטימי העיקרי של האוכלוסיה השחורה והוא מרכיב את הקואלציה מאז.

Hendrik F. Verwoerd –ראש ממשלה של הממשלה הלאומנית הלבנה מ-1950. בין האדריכלים של משטר האפרטהייד. כיהן בזמן רוב חקיקוצת הגזע והיה אחראי על טבח באוכלוסיה השחורה . נרצח ב-1966

Batustans – בנטוסטן הוא הכינוי הלא-רשמי שניתן לכל אחת מעשר מדינות החסות שיצר ממשל האפרטהייד בדרום אפריקה עבור הילידים השחורים בחלקים משטחה של המדינה. הבנטוסטנים, או "ארצות המולדת" (homelands) כפי שנקראו רשמית, נועדו לתת מענה, לכאורה, לשאיפות הפוליטיות של שבטי השחורים, תוך שהם פוטרים את המיעוט הלבן מ"עונשם של אלו". מנהיגי האפרטהייד ראו בבנטוסטנים את הפתרון האולטימטיבי למצב הדמוגרפיפוליטי הבעייתי במדינה, ולהגשמת חזונם – שלטון לבן לאורך ימים במדינה שבה הלבנים יהפכו לרוב, כאשר במקביל ובסמוך לה מדינות שחורות אוטונומיות.

Sharpeville massacre – 1960 – טבח שארפוויל (Sharpeville Massacre) הוא השם שניתן לארועי יום ה-21 במרץ 1960 בעיירת השחורים שארפוויל בדרום אפריקה. במהלך אירועים אלה התעמתו כוחות משטרה חמושים עם מפגינים שחורים שביקשו לקיים מצעד מחאה לא אלים, והרגו ופצעו רבים מהם.

בדצמבר 1959 הכריז הארגון שעמד בחוד החנית של המאבק באפרטהייד, הקונגרס הלאומי האפריקני (ANC), על שורת מצעדי מחאה בני יום אחד כנגד "חוק אישורי המעבר", אחד מחוקי האפרטהייד המקשים והמגבילים ביותר על שחורי המדינה. ארגון ההתנגדות המתחרה, הקונגרס הפאן אפריקניסטי (PAC), קרא לעומת זאת למאבק רציף יותר אשר כלל סירוב לשאת אישורים והתייצבות המונית בתחנות המשטרה על מנת להיעצר. כל זאת כחלק ממדיניות המאבק הלא אלים שנקטו תנועות ההתנגדות באותה עת. ANC תכנן להתחיל בצעדי המאבק ביום 31 במרץ 1960, אך היריבים ב-PAC ביקשו להקדימם, והזדרזו לקבוע את תחילת מערכתם לתאריך מוקדם יותר ב-10 ימים.

זהו הרקע למצעד השקט שנע לכיוון תחנת המשטרה בשארפוויל ב-21 במרץ 1960. השוטרים איבדו את עשתונותיהם לנוכח המוני הצועדים ופתחו באש לעברם. כתוצאה מהירי נהרגו 69 מפגינים ו-180 נפצעו, מהם רבים שנורו בגבם בידי כוחות המשטרה.

הירי בשארפוויל היווה נקודת מפנה דרמטית בהיסטוריה של דרום אפריקה. גל של שביתות והיעדרויות מעבודה שטף את המדינה, הממשלה הכריזה על מצב חירום ביום 30 במרץ 1960. מנהיגים של ה-ANC וה-PAC נעצרו, וב-8 באפריל 1960 הכריז ראש הממשלה הנדריק פרוורד (Hendrik Frensch Verwoerd) על שני הארגונים הללו כלא חוקיים (Unlawful Organizations Act No. 34 of 1960).

להשקפת תנועות ההתנגדות, האירוע ותוצאותיו המחישו את כישלונה של דרך ההתנגדות הבלתי-אלימה שהתבססה על דרכו של מהטמה גאנדי. מבחינתם נוצר הכרח למצוא גישה חדשה ומיליטנטית יותר למאבק ההתנגדות לאפרטהייד, וכתוצאה הוקמה הזרוע הצבאית של ANC בראשותו של נלסון מנדלה.

South West Africa – Namibia

Angola – Mozambique – interventions – Cuba

Organization of African Unity – OAU – ארגון אחדות אפריקה הוקם ב 25 במאי 1963, והתפרק ב 9 ביולי 2002 על ידי היושב ראש האחרון של הארגון טאבו מבקי מדרום אפריקה. הארגון הוחלף בארגון חדש בשם האיחוד האפריקאי.

מטרתו המתוכננת של הארגון הייתה לקדם את האחדות והסולידריות של מדינות אפריקה ולשמש קול קולקטיבי ליבשת כולה. הארגון שם דגש גם על סילוק הקולוניאליזם משטחו, ויצירת קהילה ליברלית שתעזור לתנועות עצמאיות באפריקה.

Nelson Mandelaנלסון מנדלה. מנהיג השחורים בדאום אפריקה במאבק באפרטיהייד. היה שותף להקמת הקונגרס הדרום פריקאי בתחילת המאה ה-20 והיה שותף למאבק לזכויות השחורים. ב-1962 נכלא וב-1966 הוטל עליו מאסר עולם. שוחרר ב-1990 עם סיום שלטון האפרטהייד.

Frederik W. de Klerk – פרדריק וילם דה קלרק – Frederik Willem de Klerk (נולד ב-18 במרץ 1936) היה נשיא דרום אפריקה בין השנים 19891994, והיה האדם הלבן האחרון לכהן בתפקיד זה. דה קלרק ידוע בעיקר כרפורמיסט שהיה אחראי לביטול משטר האפרטהייד הגזעני ולהפיכת דרום אפריקה למדינה דמוקרטית מלאה, בה בני כל הגזעים, כולל הרוב השחור, נהנים מזכות הבחירה וזכויות אחרות. דה קלרק הוא חתן פרס נובל לשלום לשנת 1993. במדינתו הוא נקרא בקיצור FW.

Tanzania – Tanganyka – Zanzibarהאזור בו שוכנת טנזניה היה קולוניה גרמנית בין השנים 1880 ו-1919, תחת השם מזרח אפריקה הגרמנית. לאחר מלחמת העולם הראשונה היה למושבת-אמון בריטית, עד לקבלת העצמאות בשנת 1961 תחת השם טנגניקה. ב-26 באפריל 1964 התמזגו טנגניקה והאי השכן זנזיבר, במה שהביא ליצירתה של הרפובליקה המאוחדת של טנזניה.

Julius Nyerere – TANU –Tanganyka African National Unionהיה המקים של האיחוד האפריקני הטנגניקני הלאומני. עמד בראשות ממשלת טנקניגה בזמן האיחוד עם זנזניבר והיה בין המייסדים של טנזניה.

Brazzaville Conference – 1944ועידה שכונסה ב-44 לאחר נפילת צרפת במלחמת העולם השניה. בועידה דה גול ניסה לשפר את היחסים עם הקולוניות האפריקאיות והבטיח שורה של שיפור בחירויות ובמעמד של הקולוניות ושל האזרחים, כמו אזרחות צרפתית, זכות הצבעה ועוד'.

Madagascar Rebellion – 1947התקוממות עממית נגד ההשתלטות הצרפתית על מדגסקר בין השנים 47 ו-48. המורדים דרשו עצמאות מלגשית, אבל המרד דוכא ביד קשה

9.1958 Referendum – Interdependence or separation?משאל עם שהנהיג דה גול עם חזרתו לנשיאות והקמת הרפבוליקה החמישית בה הוא הציב לקולוניות האפריקאיות חירה בין קבלת החוקה החדשה של צרפת וקבלת מעמד של שטח חסות תחת האמפריה או קבלת עצמאות מוחלטת תמורת הפסקת הסיוע הצרפתי באופן מיידי. מתוך חמש מדינות רק גאנה בחרה בעצמאות.

Lancaster House

Gold Coast: Ghana – Kwame Nkruma – 1956

Nigeria – Hausa, Fulani, Ibo, Yoruba – Biafra War 1967

Congo – Patrice Lumumba – ראש הממשלה הראשון של קונגו.  היה פעיל לפני ואחרי העצמאות בהובלת מדיניות אנטי בלגית ובעד איחוד מדינות אפריקאי ולעצמאות של קונגו. הוא התנגד לשמירת האינטרסים של בלגיה בקונגו וניסה לערב את האו"ם ואת ברה"מ על מנת לסייע לו.

Katanga – Moise Tshombe

Zaire – Mobutu Sese Seko

Kenya – Mau Mau Rebellion – Jomo Kenyata

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 13.

 Edwin Montaguראש הממשלה הבריטית של הודו בין 1917 ל-1922

Mahatma Ghandi – satyagraha גנדי – מנהיג המאבק הלא אלים של הודו כנגד הנוכחות הבריטית בהודו. גנדי בן למשפחה במעמד גבוה – אביו היה פעיל פוליטי בנסיכויות של גוג'אראט. גנדי למד משפטים בלונדון ועסק בתחילת דרכו במשפטים בדרום אפריקה שם נחשף לאלפיה נגד השחורים בטרנסוואל. הוא הקים שם את תנועת המחאה הראשונה שלו הלא אלימה וניסח שם את עיקרי דרכו שהתנגדות לא אלימה. עם השנים התקרב גנדי וחזר לדת ולרוחניות ההודית. הוא הנהיג את הסאטיאגראה – אי אלימות – כתוכנית להתנגדות שכללה שביתות שביתות רעב וצעדות נג אלימות. התוכנית שלו נכלשה בגלל האלימות הגואה על רקע דתי בין המסלמים להודים בהודו. אולם הייתה לו תרומה רבה לסיום הנוכחות הבריטית בהודו. הוא התנגד לפיצול המדינה לשתי מדינות  – הודו ופקיסטן והאמין באפשרות של פתרון הסכסוך הדתי בשיטות של שלום ואי אלימות

Amritsar – General Dyer – 1919 – Sikhs הטבח באמריצר – מהעשרה באפריל היו פעולות מחאה באמריצר כנגד צו גירוש שהוצא נגד שני מנהיגים לאומיים על ידי השלטון הבריטי. ב-13 באפריל, הייתה התקהלות הודית במסגרת חג דתי, ההתקהלות נגדה את החוקים הבריטים ואחד מפקדי הצבא כיתר את ההמון ונתן פקודה לרות בהמון. מאות הודים נהרגו שם.

Government of India Act – 1919 – 1935 (India Bill) – 1919 – חוק שתפקידו היה להאיץ את השופתות ההודית בניהול המדינה. הוא הפריד בין שתי ישויות פוליטיות – הממלש ההודית שהייתה אחראית על ענייני פנים והממשל הבריטי שהיה אחראי על חוץ ובטחון. 1935 – החוקה האחרונה של הודו לפני העצמאות. החוק הרחיב את העצמאות הפוליית – קבע את הגבולות הסופיים של הודו, הרחיב את כמות הנציגים ההודים במועצות של הפרובינציות, ואיפשר הקמת ממשלות הודיות מלאות.

India Congress Partyמפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, הידועה גם בשם מפלגת הקונגרס, היא מפלגה ראשית בפוליטיקה ההודית. לאחר שנוסדה ב־1885, הפכה מפלגה זו לגורם מוביל בקרב תנועת העצמאות ההודית, עם מעל ל־15 מיליון הודים המעורבים בארגונה ומעל ל־70 מיליון הודים השותפים למאבקה נגד השלטון הבריטי למען השגת עצמאות להודו. לאחר הכרזת עצמאותה של הודו בשנת 1947 הפכה מפלגה זו למפלגה פוליטית ראשונה במעלה. בבחירות ה־14 ללוק סבהה (הבית התחתון בפרלמנט ההודי), עבור השנים 20042009, קיבלה מפלגה זו 145 נציגים בבית נבחרים זה – מספר הנציגים הגדול ביותר מבין כל המפלגות בבית זה. נכון לקדנציה ה-14 של בית נבחרים זה, מפלגה זו עומדת בראש ממשלה קואליציונית (המכונה בשם הברית המתקדמת המאוחדת), הנתמכת על ידי החזית השמאלית בפרלמנט ההודי.

Jawaharlal Nehru|מנהיג פוליטי הודי. היה שופתו לדרך של גנדי, עמד בראש מהקומגרס ההודי תקופה ארוכה והיה ראש ממשלת הודו עם עצמאותה של הודו. ביסס את מעמדה של הודו בעולם.

Muhammad Ali Jinnahעלי ג'ינה – מקים הליגה המוסלמית בהודו, היה חלק מהקונגרס ההודי ומהתנועה לעצמאות הודו. עם התגברות המתחים הדתיים בהודו עמד בראש התנועה שקראה להפרדה בין המדינות והיה מייסדה של פקיסטן.

Muslim Leagueהתנועה שהובילה את המאבק לשויון זכויות למוסלמים ומאוחר יותר את המאבק להפרדה למדינה מוסלמית – פקיסטן

Chandra Bose

Indian National Army – INA

Ashram – Brachmacharyaבי"ס ללימודי יוגה, ברהאמצ'רייה – הדרך הרוחנית בחירה בדרך של לימודי רוח, מדיטציה והתנזרות מיצרים (מין אוכל וכו' וכו')

Lord Louis Mountbattenמפקד בצבא הבריטי. פיקד על שחרור בורמה וסינגפור

Clement Attlee – Labor Party – Partition of Indiaחלוקת הודו לשתי מדינות – פקיסטן (מזרח ומערב פקיסטן) והודו עם מתן העצמאות לשתי המדינות על רקע הסכסכוך הדתי המוסלמי-הינדי שגבה קורבנות רבים בשנים שלפני העצמאות.

Pakistan

Kashmirחבל ארץ היחיד בהודו עם רוב מוסלמי. האזיור הוא סיבה לעימות פוליטי בין הודו לפקיסטן מאז הקמת שתי המדינות. מאז קמת המדינות היו מספר עימותים צבאיים על השליטה באיזור – פקיסטן דורשת את האיזור על רקע האוכלוסיה המולסמית שלה והודו טוענת כי האיזור שייך לה. כיום יש התקרבות להסכמה בין הצדדים על רקע הרצון להמנע ממלחמה בין שתי מדינות בעלות נשק גרעיני.

Lok Sabah

Goa – Daman – Diuמושבות פורטוגליות בהודו שנותרו פורטוגליות לאחר עצמאות הודו. שוחררו ב-1961.

Bandung Conference – 1955 – Non-aligned countries – ועידת באנדונג. ועידת מדינות אסיה ואפריקה שנערכה בשנת 1955 והכריזה על תמיכת מדינות אלה בצד הערבי בסכסוך הערביישראלי.

ועידת באנדונג התכנסה ב־17 באפריל 1955 בעיר באנדונג באינדונסיה. בועידה השתתפו 29 מדינות אסיה ואפריקה, שרובן הגיעו לעצמאות שנים אחדות בלבד קודם לכן, מהן 23 מדינות מאסיה ו־6 מדינות מאפריקה (מהן 9 מדינות ערביות). היו אלה כל המדינות העצמאיות באותה עת בשתי היבשות, מלבד מדינת ישראל וקוריאה שלא הוזמנו, טיוואן שסרבה להשתתף עקב העובדה שסין העממית השתתפה בועידה כמדינת סין, תואר אותו דרשה טיוואן (שנקראה באותה עת בשם פורמוזה) לנכס לעצמה ומונגוליה שנחשבה כמדינת חסות של ברית המועצות. מדינת ישראל לא הוזמנה להשתתף בועידה בלחץ מדינות ערב שאיימו להחרים את הועידה אם ישראל שתתף בה.

הועידה החליטה על חמישה עקרונות: כיבוד ריבונותן ושלמותן של כל המדינות, העמנעות מתוקפנות, אי התערבות בעניניהן הפנימיים של המדינות, שיתוף פעולה בין המדינות ודו קיום בשלום בין שני הגושים העולמיים. מגמת הועידה בדיוניה ובעקרונות אלו הייתה הייתה מגמה של אי הזדהות – ניטרליות.

במהלך הועידה הותקפה מדינת ישראל על ידי המשתתפים וביניהם נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, שזו הייתה הופעתו הראשונה בפורום בינלאומי. המופתי חאג' אמין אל חוסייני הופיע לפתע באולם הועידה ותקף את מדינת ישראל בחריפות.

הועידה החליטה כי מדינות אפריקה ואסיה תתיצבנה לצד הערבים בסכסוך הערבי-ישראלי, וקראה להחזרת מדינת ישראל לגבולות החלוקה. ההחלטה נתקבלה פה אחד לרבות בקולה של תורכיה שקיימה יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל.

החלטות הועידה בעניין הסכסוך הישראלי-ערבי מותנו במקצת בקולות הודו ובורמה, שהוסיפו להן פיסקה הקובעת כי החלטות אלו תבוצענה בדרכי שלום בלבד.

החלטות הועידה גרמו להגברת בידודה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית ולהרגשת פגיעה בציבור ובהנהגת המדינה. נקודת אור באפלת הבדידות הייתה ביקורו הממלכתי של ראש ממשלת בורמה או נו בישראל שהחל ב־29 במאי 1955, שנתקבל בברכה על ידי הנהגת המדינה ובהתלהבות על ידי הציבור.

Lal Badahur Shastri

Marshal Ayub Khan

Indira Ghandi – אינדירה נהרו גנדי (19 בנובמבר, 191731 באוקטובר, 1984) בשמה המלא Indira Priyadarshini Gandhi ראש ממשלת הודו.

נולדה ב-19 בנובמבר 1917 באלהאבאד בהודו, והייתה בתו היחידה של ראש הממשלה הראשון של הודו ג'וואהרלל נהרו. אין לה קירבה למנהיג ההודי מהטמה גנדי, שם משפחתה גנדי, הוא שם המשפחה של בעלה: פירוז גנדי. למדה באוניברסיטאות ויסווה-בהרטי שבהודו ואוקספורד באנגליה.

שירתה כראש ממשלה 3 תקופות כהונה רצופות בשנים 1966 עד 1977 ואח"כ בין השנים 1980 עד 1984.

בחודש יוני 1984 השתלטו אנשי התנועה הלאומית הסיקית, שדרשו אוטונומיה פוליטית ודתית רבה יותר לאזור פונג'ב, על מקדש הזהב באמריצר. אינדירה גנדי נתנה הוראה לצבאה להסתער בכח על המקדש ובהתקפה נהרגו כאלף איש.

ב-31 באוקטובר 1984 נרצחה אינדירה גנדי על ידי סיקים משומרי ראשה, כתגובה על ההסתערות על המקדש. רצח פוליטי זה לא שם קץ לשושלת בני נהרו בראשות הממשלה של הודו ובנה רג'יב גנדי, נכדו של נהרו, נבחר גם הוא לראשות הממשלה (ונרצח גם הוא, בשנת 1991). במאי 2004 נבחרה סוניה גנדי, אלמנתו של רג'יב (ממוצא איטלקי), לראשות הממשלה, אך היא הודיעה שהחליטה לוותר על התפקיד, על אף שנותרה יושבת ראש מפלגת הקונגרס.

Bangladesh – Sheik Mujib Rahmanראש הממשלה הראשון והנשיא הראשון של בנגלדש. נחשב אב המדינה, אולם במהרה הפך לדיקטטור ולכן חוסל

Janata Party – מפלגה הודית. הראשונה לרשת בשלטון את מפלגת הקונגרס ההודית ב-.77

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 14.

Shinto

Bushido

Mutsuhito-Meiji – 1868 – 1912

Genro – royal council

Kokuryukai – Black Dragon – ultra-nationalist secret society

Taisho – 1912 – 1926

Hirohito – 1926 – 1989 – Emperor Showa

Hamaguchi Yuko – assassinated in 1930

Inukai Ki – assassinated 1932

The Japanese Imperial Way

League of East Asia – Greater East Asia Co-prosperity Sphere

General Sadao Araki – minister of war 1934

Marco Polo Bridge Incident – 7.7.1937 – War against China

Pearl Harbor – 7.12.1941

Admiral Isoroku Yamamoto

General Hideki Tojo – PM: 18.10.1941-22.7.1944

Liberal Democratic Party

Japanese Diet – 1946 Constitution – Article 9 (prohibition to participate in wars)

Democratic Socialist Party

Akihito – 1989

Junichiro Koizumi – PM: 2001-2005

Yasukuni Jinja (shrine)

Shinzo Abe

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 15.

Lenin, Vladimir I. – died January 1924 – לנין נולד ב-1870 ברוסיה. נהיה מהפכן בהשפעת אחיו ונחשף לתכנים מרקסיסטיים שהביאו אותו לזרועות הקומוניזם. בתחילת המאה ה-20 כבר היה מהפכן פעיל. ב-1895 נעצר והוגלה לסיביר. עם שחרורו נסע לבקר בלונדון שוויץ וברלין שם נחשף לרעיונות מרקסיסטיים נוספים והחל לכתוב בעיתון "הניצוץ" שהוברח לרוסיה. ב-1903 שב לרוסיה ונטל חלק במהפכות שצצו ב-1907 בעקבות מלחמת רוסיה ויפן על מנת לפגוע בשלטון הצארי ובעקבותן נאלץ לגלות שוב בשוויץ. הוא נותר בגלות עד 1917 אז חזר בסיוע הצבא הגרמני לרוסיה לאחר מהפכת בפרואר על מנת לסייע למהפכה ולהביא לנפילת שלטון הצאר ועליית הקומוניסטים על מנת להוציא את רוסיה מהמלחמה. לאחר נסיונות הפיכה ושינויים פוליטים במהלך 1917 ברוסיה בנובמבר הצליחו המהפכנים להפיל סופית את הממשלה ואת השלטון תפסו הסובייטים שבחרו בבחירות את לנין כמנהיג הסובייט העליון. לקראת מותו הזהיר לנין מפני כוחו הרב של סטלין וחשש כי לא ידע כיצד לנהוג בכל כוחו הגדול. הוא מת ב-1924. לנין היה מרקסיסט ולכן הוא שאף לביטול המעמדות, הלאמת היצור וביסוס חברה פועלית שווה חילונית ומשכילה שתונהג על ידי הפועלים. הוא האמין בכוחה ותפקידהב של מפלגת הפועלים להנהיג את המהפך הזה.

 Stalin, Joseph – Commissar of Nationalities (65 out of 140 million  –  inhabitants of the USSR- 1922); Commissar of Workers' and Peasants' Inspectorate; member of the Politburo; general secretary of the CPSU – סטלין נולד ב-1878 בגאורגיה. למד בבי"ס דתי והיה צ'חצ'ח. ב-1899 החל בפעילות מחתרתית קומוסניטית ונחשף לרעיונותיו שלנין. הוא תמך ברעיום ההפיכה האלימה ולא האמין בהמתנה למההפכה הבטבעית ה"מרקסיסטית". ב-1902 הוא נעצר והוגלה לסיביר. לאחר שני נסיונות בריחה הצליח לברוח ב-1904 ובמהפכת 1905 הסתתר ולא נטל בה חלק. במהלך השנים נעצר וברח מספר פעמים עד שחרורו הסופי ב-1917 עם נפילת השלטון הצארי במהפכת פברואר. אחרי המהפכה התמנה לכותב בעיתון פראבדה תחת עריכתו של קמנב. לקח חלק במהפכה הכושלת של יולי וניסה להתקרב להנהגת הסובייט של פטרוגרד (לנינגרד – סנט פטרבורג). בין יולי לאוקטובר היה איש הקשר ללנין במחבואו. לאחר מהפכת אוקטובר  ותפיסת השלטון על ידי הבולשביקים התמנה לקומיסר ההגנה ופיקד על הצבא האדום. במלחמת האזרחים נשלח לצאריצין (סטלינגרד) על מנת לנהל את המאבק הקשה בלבנים ולאפשר העברת מזון ממנה מאחר והאיזור היה אחראי לאספקת מזון לאיזור מוסקווה ולנינגרד שהיו תחת רעב כבד. ב-1922 הוא מועבר מקומיסר ההגנה לקומיסר הלאומים, תפקיד במסג5רתו הוא אחראי על כל הלאומים והספיחים לרוסיה הבולשביקית. בתפקיד זה הוא צובר כוח רב על כל האוכלוסיה הרוסית. עם מותו של לנין הוא מקים שלישיה עם קמנב וזינובייב כנגד טרוצקי משמאל ובוכארין מימין. סטלין נטש את דרך ההפיכה הבינלאומית על מנת לבסס סוציאליזם במדינה אחת, סטלין היה אויבו מאחר ודגל בהפיכה בינלאומית רציפה על מנת להשתית סוציאליזם בכל העולם. ב-1928 סטלין מוגלה ומגיע למקסיקו (שם נרצח ב-1940) וסטלים מבסס את מעמדו הבלעדי בצמרת המפלגה הקומוניסטית. ב- -1928 מכריז סטלין על תוכנית החומש שבאה להחליף את מדיניות הנ.א.פ שך לנין ששאפה להמרצת החקלאים להגברת התפוקה. היו שלוש תוכניות חמוש שהאחרונה בהן הופסקה בגלל המלחמה. (לגבי תוכנית החומש והטיהורים ראה מושגים). בימיו של לנין הוא החיל פולחן אישיות עצום החל מספרות תמונות וכו'. בשנות ה-30 צפה סטלין בתהחמשות של גרמניה. גרמניה הפשיסטית היתה האויב הקלאסי של הקומוניזם הסובייטי, אולם סטלין לא ראה עצמו חלק משום מחנה – לא המחנה הגרמני ולא המחנה הקפיטליסטי ושאף לתת לצדדים להלחם ביניהם מלחמה קפיטליסטית ולהתערב כשיהיה כוחות חזק יותר. ב-1939 הוא חותם הסכם אי התקפה ריבנטרופ-מולוטוב עם גרמניה על מנת להסיר את האיום של התקפה. שתי המדינות הופכות לשותפות וחודש מאוחר יותר לאחר הפלישה ברה"מ חותמת על הסכם נוסף לחלוקת שטחים באירופה המזרחית – פולין והמדינות הבלטיות. סטלין חתם על ההסכם משום ששאף לקנות לברה"מ זמן נוסף להערכות למלחמה הבלתי נמנעת עם גרמניה, בעוד סטלין רצה הבטיח את החזית המזרחית בעוד הוא כובש את צרפת. בתחילת המלחמה של רוסיה סטלין היה בשוק – הוא לא ידע כל כך איך להגיב ולא נתן הנחיות מדוייקות. מאוחר יותץר הוא התעשת והפגין מנהיגות לאומית כללית ולא רק פועית והצליח לרתום את האומה. אולם משום שלא סמך על אף אחד הוא נטל על אצמו את תפקיד המפקד העליון של הצבא ורוסיה סבלה מכמה מפלות קשות משום חוסר ידיעתו הצבאית. בתום המלחמה הגי סטלין ליאלטה כשידו על העליונה וקיבל את דרישתו להשפעה סובייטית ושוחררו על ידי ברה"מ. אחרי המלחמה הוא ביצע שורה של מעשי טרור וטיהורים אתניים התוך רוסיה. מת ב-1953 אולם פולחן האישיות שלו נמשך עד הנאום של ניקיטה חרושצ'וב בועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית בה הוא יצא נגד סטלין החל תהליך של דה-סטליניזציה.

Socialism in one country – בניגוד לטורצקי שטען שרוסיה צרכיה לפעול להמשך המהפכה הקומוניסטית בכל העולם דרך האינטרנציונל על פי תורתו של מרקס, סטלים דגל בסוציאליזם במדינה אחת – כלומר לבסס את המרקסיזם והקומוניזם ברוסיה ורק אחר כך אם בכלל, יש לפנות החוצה.

Kronstadt – March 1921 – המלחים בקרונשטאד – הצי הבלטי של רוסיה היו בולשביקים ואף סייעו למהפכת אוקטובר נגד הממשלה הזמנית והלהפלת הצאר. ב-1921 הם התאכזבו מהמפכה ופרצו במרד על מנת להשיב את החופש הפוליטי על כנו. לנין האשים אותם בשת"פ עם הלבנים ושלח את טרוצקי לטפל בהם. הצבא האדום התקיף את המאחז של הימאים בקרונשטד רבים הוצאו להורג רבים גלו לפינלנד

NEP – New Economic Policy – התיאוריה הכלכלית של לנין שבוקרה לעתים כדמוקרטית מדי. לנין חשב שרוסיה אגררית מדי על מנת להפוך לסוציאליסטית לגמרי משום  שהתעשיה הייתה בה חלשה מאוד. הנ.א.פ. שאפה לתת בעלות לחקלאים על החוות שלהם ותגמל אותם על מנת להגביר את התוצרת החקלאית בעוד היצר התעשייתי נותר בידיים ממשלתיות

Lev Trotsky – Red Army – Left – assassinated in Mexico in August 1940 – מהפכן צעיר, נטל חלק בהפיכות של תחילת המאה ה-20. ב-1907 הוא נעצר בעקבות התמיכה שלו בהפיכה אלימה ובדרך לסיביר הוא בורח מגיע ללנודון הוא נודד באירופה, ואחרי מהפכת אוקטוברב הוא חוזר לרוסיה על מנת לסייע למהפכה. במהפכת אוקטובר הוא עומד בראשי ההפיכה ולאחר הקמת הממשלה הבולשביקית הוא מתמנה לשר החוץ. לאחר חתימת הסכם בסרטליטובסק הוא מתפטר מתפקיד שר החוץ ותמנה לשר הצבא ומאוחר יותר לתפקיד קומיסר ההגנה. בתפקיד זו הוא מארגן מחדש את הצבא האדום, את המבנה שלו ותפקידיו. עם פטירתו של לנין וביסוסו של סטלין טרוצקי מאבד מכוחו. בין השניים היו חלוקי דיעות אידאולוגיים. ב-1928 הוא מגורש מברה"מ וב-1940 נרצח במקחיקו – מקחיקו !!!!!

Nikolai Bukharin – 1888-1938 – editor of Pravda

Gregory Zinoviev – 1883-1926 – Petrograd Soviet; Commintern: III Communist International

Lev Kamenev -1883-1936 – Moscow Soviet; Lenin's deputy

1925 Trotsky resigns as minister of war. 1927, expelled from the CPSU and exiled to Alma Ata, and later abroad.

Kulaks – מערכת של מחנות כפיה לתיקון פוליטי של שירותי הבטחון הסובייטים. שימשה בעיקר לענישה על רקע פוליטי אולם היו כמה מחנות כמו לבעלי מום, יריבים פוליטיים, נשותיהם של יריבים פוליטיים ועוד. המערכת פעלה בעיקר בסיביר.

1928 Collectivization – במסגרת תוכנית החומש הנהיג סטלין את הקולקטיזציה שמהותה הייתה איחוד המשקים החקלאים למשקים גדולים תוך הלאמת המשקים וסיום הבעלות הפרטית עליהם עלנת לייעל את הייצור החקלאי ולהגביר אותו. הוקמו קולחוזים – חוות שיתופיות ענקיית שהגדולות בהן מנו עשרות אלפי אנשים על מנת לייצר המון תוצרת חקלאית. תהליך זה הביא להרס מעמד החקלאים (הבורגנות הזעירה) ולרעב כבד להמוני העובדים בקולוחזים.

Five Year Plans

Gosplan (state planning commission); Gosbank (state bank)

Sergei Kirov – assassinated in December 1934 – Purges and trials: 1934-1938

Winter War – Finland – November 1939 – הרוסים תקפו את פינלנד – בת בריתה של גרמניה משום שגרמניה הייתה במלחמה. מטרת הרוסים הייתה להרוויח רצועת שטח עמוקה יותר על מנת לקבל עומק הגנתי מסביב לסטלינגרד שהייתה קרובה מאוד לגבול. לרוסים הייתה עדיפות צבאית גדולה בהרבה על הפינים והם תקפו חזיתית בחורף. הפינים היו ערוכים יותר למלחמת חורף ולמעשה הרוסים נאלצו להכנע. בסופו של דבר נחתם הסכם שלום בור הרוסים קיבלו רצועה קטנה מסביב ללנינגרד.

Barbarossa – 22 June 1941 – מבצע ברברוסה. שם הקוד לתקיפה הגרמנית כנגד רוסיה ב-22 ביוני 1941. המבצע החל במתקפת פתע של הגרמנים. לרוסים היו התרעות רבות החל מאזהרתו של צ'רצ'יל ועד למקורות מודיעיניים מהימנים ולזיהוי הערכות הצבא הגרמני על הגבול, אולם סטלין היה חשדן וחשש מליצור צעד תוקפני נגד גרמניה שהייתה הרבה יותר חזקה. הגרמנים תקפו בקיץ ולמעשה עד החורף ידם הייתה על העליונה. התוכנית הייתה לתקוף במלחמת בזק – בליצקריג ולהתקדם כמה שיותר עמוק עד החורף. עם הגיע החורף הגרמנים נעצרו, והמפנה הראשון היה במערכת מוקווה בנוב – מרץ 41-42.

Berlin – Germany surrenders – 8 May 1945

Yalta – Cominform (Communist Information bureau) – Berlin – Yugoslavia 1948 – nuclear power 1949

Trial of Jewish doctors – January 1953 – Stalin's death – March 1953

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 16

Benito Mussolini – 1883-1945 – PSI – Fascism – בניטו מוסוליני הוא המנהיג של איטליה במלחמת העולם השניה. מוסוליני גדל באנרכיסט, והיה מתנגד מובהק  למלחמה ולאלימות. הוא תמך בסוציאליסטים וקרא למהפכה פרולטרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה כאשר המונים חוזריפ מהחזית, ומוסליני מבין שהסוציאליזם לא יביא למהפכה אמיתית הממאנת מלהתרחש במקומות רבים, הוא מתחיל לפתח רעיונות לאומניים. בהדרגה הוא מפתח קשרים עם בעלי הון ומתחיל לאסוף סביבו חוגים התומכים ברעיון הלאומני ובתחית האמפריה הרומאית באיטליה. לאחר שביתות ומהומות ב-22 הוא מקבל מהמלך את הסמכות להרכיב ממשלה ובמהרה הוא מכריז על קדיקטטורה ואיטליה הופכת טוטליטרית. מוסוליני ידע לשמור על היחסים עם המלוכה, אולם הוא הקים משטר נציונל סוציאליסט עוד לפני הנאצים מתוך שאיפה להביא לפריחה מחדש של איטליה ולהפיכתה לאימפריה. במטרה זו הוא ניסה לכבוש שטחים במקומות אחרים כמו לוב ואתיופיה.

Revolutionary Syndicalism – Radical Nationalism

Bienno Rosso 1919-1920 – Occupation of factories: August-September 1920

Fiume – Gabriele D'Annunzio – 1863-1938 – Carta del Carnaro

Fasci di combattimento – Piazza San Sepulcro (Milano): 23.3.1919

Black Shirts – Squadri – Ras

Partito nazionale fascista – PNF – 1922

March on Rome – October 1922 – Vittorio Emanuele III

Elections April 1924 – Giacomo Matteotti' assassination

Parlamento Aventino

Dictatorship – January 1925

Alfredo Rocco – Carta del lavoro – 1927

Lateran Pacts – 1929

IRI

Corporative state – 1938 – Race Laws

Steel pact – 1939

Mussolini deposed by the Fascist Great Council – July 1943

Salo Republic – November 1943 Surrender – April 1945

Movimento sociale italiano – MSI – December 1946 – Alleanza nazionale – January 1995

שיעור 17

אדולף היטלר- "מיין קאמפף":בשנת 1923 נדון היטלר לחמש שנות מאסר במצודת לנדסברג, על חלקו בנסיון ההפיכה המכונה "הפוטש במרתף הבירה", נגד ממשלת רפובליקת ויימר. הספר הוכתב על–ידי היטלר לעוזרו, רודולף הס במהלך תשעת החודשים בהם ריצה היטלר את מאסרו. התאוריה המתוארת בספר היא שפיתח היא שההיסטוריה האנושית הוא סיפורו של המאבק בין הגזעים. הגרמנים, הנורדים, הנעלים מבחינה גזעית מול  היהודים, הסלאבים, ואחרים, שהם "תת אדם" . היהודי יכול לקבל כל דמות – הארכי קפיטליסט המשעבד את העובד הגרמני לריבית רצחנית, או הקומוניסט האומר לבצע בגרמנים רצח עם בנוסח הרצח שביצעו היהודים, כביכול, ברוסים, במסווה של קומוניזם תחת שלטון ברית המועצות. אך אלו אינן הבחנות אידאולוגיות של ממש, כי אם מסווה למאבק האמיתי – המאבק בין הגזעים על מרחב המחייה, כאשר כיוון התפשטותה הראוי של גרמניה הוא לעבר המזרח, אל שטחי הדגן של אוקראינה ומקורות הנפט והמחצבים של הקווקז. כאן תבוא ההתנגשות ההיסטורית עם הארכי אויב – היהודי בתחפושתו הבולשביקית, אשר הצליח להשתלט, אליבא דהיטלר, על המוני האדם חסרי הבינה הסלאבים והמונגולים ולאחד אותם לכלל המדינה המודרנית של ברית המועצות.

"שקיעת המערב"/אוסוולד ספנגלר: ספר בשני כרכים שנכתב בזמן רפובליקת ווימר (חסרת הצנזורה). טוען כי גרמניה היא ה"תרבות" וכי המערב היא "סיביליזציה חסרת ערכים". על גרמניה (ע"פ הספר) לחזור למקורות ובעקבותיה צריכה לחזור למקורות כל אירופה. ווימר היא בעיה מבחינת הגרמנים: חוסר מוסר, פתיחות יתר, מהפיכות תכופות, חוסר יציבות כלכלי ועוד. בתקופה בה נכתב הספר יש סדרה של התנגשויות בין הימין והשמאל. יש מאבק שתי תרבויות פוליטיות בגרמניה : הפרוסית- המזרחית, השמרנית,  האוטוריטרית, לבין המערבית: הדמוקרטית והמודרנית.

Kulturbolschewismus

Judenrepublik: כך כונתה רפובליקת ווימר ע"י הימין האנטישמי. כך הם מקשרים בין הרפובליקה לבין גורמים חתרניים יהודיים לכאורה שקושרים קשר נגד העם הגרמני. כך גם קושר המשבר הכלכלי העמוק שהיתה שרויה בו גרמניה בזמן הרפובליקה עם גורמים חתרנים יהודיים ספסרים שקשרו קשר כדי לפגוע בעם הגרמני הארי.

Volkism: תנועה גרמנית רומנטית עוד מסוף המאה ה-19, שראתה במיתולוגיה הגרמנית השראה לאומה הגרמנית. הנאצים שאבו הרבה מתוכה, מהמיתוסים הגרמאניים, מההסטוריה ומהערכים. היטלר כתב ב"מיין קאמפף" כי "הוולקיזם והנאציזם הם אותו דבר". המילה וולקיזם באה מהשורש וולק או FOLK (באנגלית). פולקלור וכו'.

Freikorps: פרייקורפס ("הגדודים החופשיים") היה שם כולל למספר מיליציות, לרוב בעלות אוריינטציה ימנית קיצונית אשר פעלו בגרמניה, בפולין ובמדינות הבלטיות לאחר מלחמת העולם הראשונה. הפרייקורפס היו מורכבים ברובם מיוצאי צבא גרמניה, הממורמרים על תבוסת גרמניה במערכה, ומתנגדים לסוציאליזם ולקומוניזם. הארגון היה פעיל בקרבות בין אנשי הימין ואנשי השמאל שהשתוללו ברחבי גרמניה, וכן במלחמה כנגד הצבא האדום במדינות הבלטיות. רבים מאנשי הפרייקורפס מצאו את מקומם במפלגה הנאצית ובארגון האס-אה, ורבים מהם עלו לגדולה במסגרת המפלגה הנאצית והגיעו למשרות רמות, וביניהם מרטין בורמן, היינריך הימלר, רודולף פרנץ הס וארנסט רהם.

DAP,NSDAP: אחרי מלחה"ע הI-  ותוצאותיה, היתה פריחה של תנועות פוליטיות קיצוניות – הן בקרב השמאל הסוציאליסטי והן בקרב הימין. אחת מתנועות אלה הייתה "מפלגת הפועלים הגרמנית", (Deutsche Arbeiterpartei ( DAP. חברי המפלגה רצו לייצג את הפועלים למרות שהיו אנשי ימין ודגלו בלאומנות, כוחנות ואנטישמיות. היא הייתה לתנועה פוליטית והונהגה במשך רוב שנות קיומה בידי אדולף היטלר. למפלגה הייתה משנה סדורה, שעיקריה לאומנות פאן-גרמנית, גזענות ובמיוחד אנטישמיות, אנטי-ליברליזם, אנטי-דמוקרטיה ואנטי-קומוניזם. שינתה את שמה בשנת 1920 ל"מפלגת הפועלים הנאציונל-סוציאליסטית הגרמנית" – Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei – NSDAP.

SA: שטוּרמאבטיילוּנג (בגרמנית: Sturmabteilung) הידועות בשמן המקוצר אס-אַה (SA) הן פלוגות הסער הנאציות, שהורכבו מאלפי בריונים ומובטלים. הם עודדו אלימות, פיזרו אסיפות והגבירו את חוסר הביטחון בקרב הציבור. שמם לקוח מיחידת עילית גרמנית במלחמת העולם הראשונה. הם היו המשך של ה"FREIKORPS". בתקופת עליית המפלגה הנאצית לשלטון היה תפקיד האס-אה הטלת מורא על יריבים פוליטיים ואפילו רציחתם. בשנת 1930 מינה היטלר את ארנסט רהם לעמוד בראש האס-אה. רהם הכיר את היטלר מימיו הראשונים במפלגה. בשל חילוקי דעות אידיאולוגיים בין הSA השמאלני יחסית לבין היטלר, שהחל לראות בSA איום, ובעקבות ידיעות שקיבל על מרד מתוכנן של ה SA, הורה על ניטרול הSA ב"ליל הסכינים הארוכות": כל הנהגת האס-אה נעצרה, והיטלר הורה על גל של הוצאות להורג ללא משפט. בזה אחר זה הובאו המנהיגים אל הקיר ונורו על ידי כיתות יורים של האס אס והגסטאפו. רהם עצמו נורה בידי סוהריו. "ליל הסכינים הארוכות" היה תירוץ לטיהור המפלגה הנאצית מעוד גורמים מאיימים מלבד בSA. לדוגמא:

גרגור סטראסר: ממנהיגיה המוקדמים של המפלגה הנאצית. הוביל רפורמות מפלגתיות מפליגות בסוף שנות ה-20, שהפכו את המפלגה הנאצית ממפלגה מקומית למפלגה כלל ארצית. אחרי שהוצע לסטראסר משרה בכירה בממשלת פרוסיה, במטרה לפצל את הכוחות הנאצים, והיטלר הטיל ווטו על סטראסלר מלקבל את המינוי, הוא עזב את המפלגה ונרצח בפקודתו של היטלר כחלק מ"ליל הסכינים הארוכות".

יוזף גבלס: מראשי משטרו של אדולף היטלר בגרמניה. בשנת 1925 הפך גבלס לעוזרו של גרגור שטראסר, שעלה לעמדת כוח בתקופה שבה שהה היטלר בכלא לנדסברג לאחר הפוטש במרתף הבירה. היטלר ראה בגבלס מנהיג עתידי במפלגה, ובהבטחות ופיתויים הצליח לשכנע אותו לעזוב את מחנה שטראסר, ולעבור לצדו. לאחר שהצליח להפחית את כוח שטראסר וסיעתו, נותר היטלר כשגבלס לצדו, כמעריץ נלהב. היטלר טיפח את המנהיג הצעיר, ובשנת 1926 נתן לו את התפקיד האחראי של "גאולייטר של ברלין" או יו"ר המפלגה בברלין. ברלין הייתה באותה העת מעוז קומוניסטי, וגבלס ניגש לתפקיד במלוא המרץ. התקופה הייתה תקופה של קרבות רחוב בין נאצים וקומוניסטים, וגבלס הצליח לאחד את המפלגה בברלין, ולהפוך את המפלגה לכוח של ממש שיש להתחשב בו. שנתיים לאחר מכן, ב1928, מונה גבלס לאחראי על תעמולה במפלגה. בליל הסכינים הארוכות, עמד גבלס לצד היטלר.ובהמשך, בגלל הצלחתו בתפקיד ובעקבות עליית הנאצים לשלטון- לשר התעמולה. תפקיד שאותו מילא בהצלחה עד יומו האחרון. הוא ריכז בידיו עוצמה אדירה בכל הנוגע לתרבות ברייך השלישי – עיתונים , סרטים, ספרים ויצירות אמנותיות  הכל עבר דרך אישורו. הוא התאבד בכלא אחרי ההפסד במלחמה כשהוא ממתין למשפטו (נירנברג).

פון-הינדנבורג: איש צבא ומדינאי גרמני. נשיאה האחרון של רפובליקת ויימאר. תחת פיקודו של הינדנבורג זכתה גרמניה באחד הניצחונות המשמעותיים ביותר במלחמת העולם הראשונה, ומאוחר יותר הפך לאחד מראשי המטה הכללי הגרמני במלחמה. אחרי המלחמה נבחר לנשיא, תפקיד אותו מילא עד מותו ב1934. תקופת כהונתו היתה טובה ויציבה עד 1929- פרוץ המשבר הכלכלי. אחריו, עם התגברות הכוחות האנטי דמוקרטיים (קומוניסטים ונאצים) ועם התדרדרות הכלכלה והמשטר לכדי אנדרלמוסיה ופרעות רחוב, כתקופה פרועה ולא יציבה.

הממשל הנאצי הראשון: הנאצים עלו לשלטון בשנת 1933 והחלו בביסוס שלטונם :

  • בניית וביצור שלטון היחיד. חיסול שרידי הדמוקרטיה.יצוב המדינה.חיסול אופוזיציה.
  • ·         "גלייכשטונג": שילוב כלל תחומי החיים של כלל האזרחים במשטר (חברה,תרבות,חינוך,ערכים).
  • שלילת זכויות האזרח, פיטורי יהודים, חקיקת חוקי נירנברג כביסוס משפטי לאידיאולוגיה אנטישמית.
  • התנערות מחוזה וורסאי, התעצמות הצבא וחימושו. מירוץ החימוש הפך לעיקר המאמץ הגרמני.
  • שיקום הכלכלה הגרמנית (למרות שכבר לפני עליית הנאצים התחילה לגלות סימני התאוששות): ביטול וועדי העובדים מלבד הארגון המפלגתי, הרצת פרוייקטים לאומיים כדי לחסל את האבטלה ולשפר תשתיות.
  • סינכרון חלקי הממשל השונים להגברת היעילות השלטונית.

גיסטאפו: קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית. הגסטאפו היה אחד הגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית. הגסטאפו הוקם בשנת 1933 בפרוסיה על ידי הרמן גרינג. בשנת 1939 שונה מבנה הגיסטאפו והוא אוחד עם מס' גופים אחרים. הגסטאפו חולק ל-14 מחלקות. כל מחלקה היתה אחראית ל"אויב" אחר. המכשיר העיקרי בפעולות הגסטאפו היה "מעצר המגן", שנועד לעצור את "אויבי הרייך או המשטר". נגד "גזעים נחותים" השתמש בגירושים, בעיקר למחנות ריכוז והשמדה.

חוק ההסמכה (Enabling Act)23.3.1933: חוק ההסמכה נועד בשביל להבטיח לנאצים שליטה מוחלטת למרות היעדר הרוב המוחלט בפרלמנט. אחרי שריפת הרייכסטאג ע"י הנאצים, שתואר כהתקפה קומוניסטית, התקיימו בחירות בתחילת מרץ, אך בבחירות אילו לא הצליחו הנאצים להשיג רוב. הפרלמנט החדש התכנס בפוטסדאם, ללא צירי המפלגה הקומוניסטית שהשלטונות מנעו מהם לתפוס את מקומם, ורבים מהם היו במעצר. ב-23 במרץ, יומיים אחרי כינוס הרייכסטאג החדש, התקיים הדיון על החוק. בעדו הצביעו 441 צירים, כאשר רק 94 צירי המפלגה הסוציאל דמוקרטית התנגדו לו, ובראשם אוטו ולס שאף נשא נאום תקיף כנגד החוק. החוק קבע שבנוסף לפרלמנט, גם לממשלה יש סמכויות חקיקה מלאות, סמכות לחוקק חוקים שנוגדים את האמור בחוקה, וסמכויות לאשר הסכמים עם מדינות זרות. החוק נחקק לתקופה של 4 שנים, אולם עם תום תקופה זו כבר לא היה שום כוח פוליטי במדינה שהתנגד לנאציזם, תוקף החוק הוארך לתקופה נוספת, והוא נותר בתוקף עד סוף מלחמת העולם השניה.

S.S: האס-אס, קיצור המילה הגרמנית SchutzStaffel (חיל ההגנה, או פלוגות ההגנה), הוא הכינוי בו מוכר ארגון ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית.הוקם כיחידת מגן אישית של אדולף היטלר(Leibstandarte Adolf Hitler). תחת הנהגתו של היינריך הימלר, בשנים 1929 עד 1945 הפך הארגון מגוף קטן, צבאי למחצה, לאחד מהארגונים הגדולים והחזקים ברייך השלישי.  האס אס נועד למעשה להוות את שכבת האצולה החדשה של גרמניה הנאצית. תוכניתו של הימלר להרחבת הארגון התבססה על חיקוי ארגונים היסטוריים שונים, כמו מסדר הישועים, והטמפלרים. חברי הארגון עברו סינון קפדני, וחיו במערכת ייחודית של טקסים, סמלים ועקרונות שיצרו תחושה של ארגון נבחרים מעם. הימלר יצר לארגון מערכת מדים יחודית, מערכת דרגות משלו, ושיטת ארגון ייחודית. האס אס יצר מבנה ארגוני שהיה, למעשה, מעין מדינה בתוך מדינה, ונועד ליצור שליטה מוחלטת של המפלגה על גרמניה ועל כל הרייך השלישי המתהווה.

וואפן אס אס:הזרוע הצבאית של האס אס שהתפתחה להיות צבא גרמני שני, שנבדל מהצבא  על ידי דרגות, תגים ומדים ייחודיים לארגון. ה וואפן אס-אס SS כללה גם את ה- Totenkopfverabande ((Deadhead Unite שהיתה הדוויזיה השלישית  של הוואפן אס-אס והיא השתלבה בצבא הנאצי עם פרוץ המלחמה, כחלק מהוואפן SS וכיחידת עילית.

יחידות האיינזצגרופן (עוצבות המבצע) של האס אס רצחו יותר ממיליון אזרחים, רובם יהודים, בארצות אותן כבשו הנאצים במלחמת העולם השנייה. האס אס היה אחראי להקמתם ולהפעלתם של מחנות ריכוז ומחנות השמדה. אחרי מלחמת העולם השנייה הכריזו השופטים במשפטי נירנברג על האס אס כארגון פשע, אחראי על יישום וביצוע מדיניות גזענית של רצח עם וביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

אס דה (SD) סוכנות המודיעין של המפלגה הנאצית, "שירות הביטחון" (Sicherheitsdienst). הוקם ב-1932 במסגרת האס אס, על ידי היינריך הימלר ובפיקוד יד ימינו ריינהרד היידריך. תפקידו העיקרי היה איסוף מודיעין ופיקוח על כל גורם שעלול לסכן את המפלגה. תחילה התמקד האס-דה בסוכנויות ממשלתיות כגון משטרת רפובליקת ויימאר וכן בפיקוח פנימי בתוך המפלגה הנאצית עצמה. כאשר עלו הנאצים לשלטון, הם הרחיבו את פעילותם כלפי כל מי שנחשב כאויב הרייך ברחבי גרמניה. בין פעילויותיהם- מעקב אחרי המצביעים נגד המפלגה הנאצית במשאלי עם. בשנת 1939 אוחד האס-דה עם משטרת הביטחון (שכללה את הגסטפו ואת הסיפ"ו) לארגון רב עוצמה בפיקודו של היידריך: "המשרד הראשי לביטחון הרייך". האס-דה בשיתוף עם משטרת הביטחון היה אחראי על האיינזצגרופן שפעלו בשטחים הכבושים.הארגון התפתח רבות עם השנים והרחיב פעילותו כלפי חוץ – ריגול וריגול נגדי, ועם פירוק המודיעין הצבאי של הוורמאכט ב-1944 עקב השתתפותו בקשר נגד היטלר, היה לגוף היחיד בתחום זה.

הְיָילמאר הוראס גְרִילי שאכט : שר הכלכלה בגרמניה בתקופת שלטון המפלגה הנאצית בין השנים 19351937. שאכט החל לשתף פעולה עם אדולף היטלר והושפע מספרו מיין קמפף. הוא סייע בהשגת מימון למפלגה הנאצית. בשנת 1933 החתים תעשיינים על עצומה הקוראת לנשיא פאול פון הינדנבורג למנות את היטלר לקאנצלר גרמניה. באוגוסט 1934 מינה היטלר את שאכט לשר הכלכלה. ככזה יזם את סלילת רשת הכבישים "אוטובאהן" והצליח להוריד את שיעור האבטלה. במאי 1935 מונה כממונה בעל סמכויות בתחום כלכלת המלחמה. בנובמבר 1937 פרש שאכט מפעילות בשל אי הסכמתו עם מטרותיו של היטלר והעמדת המשק על בסיס ההכנה למלחמה (שאכט סבר כי הדבר יוליך לאינפלציה). הוא מונה לנשיא הרייכסבנק, אך פרש אף מתפקיד זה בשנת 1939, ומונה לשר בלי תיק, עד שפרש סופית מפעילות בינואר 1943. מאוחר יותר נכלא ע"י הנאצים (בגלל מעורבות בקשר נגד היטלר ב-44), ע"י בעלות הברית (בגלל חלקו במשטר הנאצי), וע"י הגרמנים. מכל המשפטים יצא זכאי או שוחרר מוקדם מהכלא. נפטר ב1970.

ליל-הבדולח (בגרמנית Kristallnacht), הלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים. ב-7 בנובמבר 1938 ירה הרשל גרינשפן, צעיר יהודי גרמני בן 17 שנמלט לפריז, בארנסט פום ראט, המזכיר השלישי בשגרירות הגרמנית שם ופצעו. מניעו של גרינשפן, שמטרתו המקורית הייתה לפגוע בשגריר, היה מכתב שקיבל ממשפחתו ובו נאמר לו שמשפחתו הוגלתה לפולין, במסגרת גירוש זבונשין, יחד עם 17,000 מיהודי גרמניה שמוצאם פולני. המכתב לגרינשפן תיאר את כל המאורעות הקשים שקרו לבני משפחתו במהלך הגליה זו, שהייתה הראשונה בסדרה של פעולות להגליית יהודים מגרמניה.נסיון ההתנקשות (בשלב זה) עורר זעם בחוגים נאציים ועיתוני המפלגה, תחת הכוונתו של שר התעמולה יוזף גבלס תקפו באכזריות את היהודים על המעשה למחרתו, ב-8 בנובמבר. באותו לילה היו מספר התארגנויות מקומיות של כנופיות פורעים נאצים אשר שרפו בתי כנסת ופגעו ביהודים וברכושם. כונה כך על ידי הגרמנים, בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות בבתי העסק והמגורים של היהודים.

מלחמת העולם השניה: המלחמה החלה באירופה בפלישת גרמניה הנאצית בראשות היטלר לפולין ב-1 בספטמבר 1939. יומיים לאחר מכן הצטרפו בריטניה וצרפת למלחמה. המלחמה במזרח אסיה החלה כבר ב-1937 בין יפן וסין, והפכה למלחמה כלל-עולמית לאחר ההתקפה היפנית על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941.

מדינות העולם התחלקו לשלוש קבוצות: משני צדי המתרס נמצאו בעלות הברית– ארה"ב, ברה"מ, בריטניה, ועוד מדינות כגון- סין, קנדה וצרפת החפשית. ומעצמות הציר– איטליה, גרמניה, יפן ועוד מדינות כגון פינלנד. הקבוצה השלישית כללה את המדינות הנייטרליות שלא תמכו באף אחד מהצדדים הלוחמים. במהלך המלחמה היו מדינות שעברו ממצב של נייטרליות להשתתפות במלחמה (חלקן כתוצאה מכך שהותקפו על ידי אחד הצדדים), והיו מדינות שעברו מצד לצד.

המלחמה בחזית האירופית הסתיימה ב-8 במאי 1945 בשעה 23:50 – כשגרמניה נכנעה לכוחות בעלות הברית. בחזית האסיאתית הסתיימה המלחמה עם כניעתה של יפן לאחר שארצות הברית הטילה עליה שתי פצצות אטום. יפן נכנעה ללא תנאים מוקדמים ב-15 באוגוסט 1945 וסיום המלחמה הרשמי בא עם חתימתה על מסמכי הכניעה ב-2 בספטמבר 1945.

שיעור 18

החזית העממית: בבחירות ב-16 בפברואר 1936 עלתה לשלטון ממשלת "החזית העממית" שכללה איחוד של כל מפלגות השמאל הספרדי – הן הרפובליקנים, והן השמאל המהפכני. ממשלה זו פעלה לשמירת הישגיה החברתיים  של הממשלה הראשונה של הרפובליקה, אך סבלה מחוסר יציבות. משבר ממשלתי ב-7 באפריל 1936 הביא להדחת הנשיא אלקאלה סאמורה והחלפתו במנואל אסאניה, שהיה רדיקלי יותר בדעותיו. אסאניה הוא שינהיג את השמאל הרפובליקני במהלך מלחמת האזרחים.

מיגל פרימו דה ריברה: דיקטטור ספרד בין 1923 ל1930. תחילת המאה העשרים היתה סןערת מאד בספרד. מהפכה תעשיתית מאוחרת הביאה לקיטוב בין המעמדות, ומלחמה במרוקו הספרדית צרכה משאבים רבים ויצרה חוסר יציבות פוליטית. כל זה מביא למהומות ולתפיסת השלטון (באישור המלך אלפונסו) של פרימו דה ריברה- נצר למשפחה של פוליטיקאים ואנשי צבא- ע"פ המודל הפאשיסטי  האיטלקי. המשבר הכלכלי העולמי של 1929, כמו גם בריאותו המעורערת של דה ריברה, הביאו לנפילת משטרו בשנת 1930, ויצרו גל רפובליקאי בספרד שהביא ל…

נפילת המלך אלפונסו:  אחרי נפילת דה ריברה ובעקבות נצחון כוחות רפובליקאים בבחירות המוניציפאליות של 1931, מבין המלך כי רוב העם רוצה ברפובליקה ולא במלוכה ופורש מתפקידו.

יש לציין כי רוב המועצות נפלוט בידי הימין, אך בספירת הקולות הכללית- השמאל הרפובליקאי ניצח-ובגדול. תוצאות הבחירות ב1931 מדגישות את הפער ההולך וגדל בין ימין ושמאל, ואת העלמות המרכז הפוליטי. פרישת המלך מביאה להקמת:…

הרפובליקה הספרדית השניה: אחרי פרישת המלך נערכו בחירות לאסיפה המכוננת, והשמאל ניצח (בראשות סאמורה). השמאל מפולג מאד: טורצקיסטים, סטאליניסטים, סוציאל-דמוקרטים, אנרכיסטים ועוד. המשטר החדש נוקט מדיניות אנטי קאתולית ע"י מיסוי על מוסדות כנסייתיים (מה שמתסיס את הכנסיה- גוף חזק וחשוב בספרד), מקצץ בהוצאות הצבא (כנ"ל), מעבירה חוקה ליברלית (שלא התאימה לספרד), יוזמת מהפכה אגררית הכוללת הלאמת קרקעות (שנכשלת כמעט לחלוטין). משלא הצליחו לפתור את בעייותיה הבוערות של ספרד, השמאל מתרסק בבחירות 1934 ועולה קואליציה של מרכז-ימין.

קבאלרו: מנהיג שמאל ספרדי. שר העבודה בזמן שלטון השמאל ברפובליקה הII.אחרי הפסד השמאל בבחירות נהיה קיצוני בדעותיו והפך למנהיג השמאל המרקסיסטי. עמד בראש התקוממויות פועלים שדוכאו ב1934. בזמן מלחמת האזרחים הוא מונה לראש ממשלה ושר ההגנה. אחרי הפסד השמאל במלחמה, הוא ברח לצרפת, שם נתפס ע"י הנאצים ואת המלחמה הוא בילה במחנה ריכוז.

רובלס: מנהיג הימין בבחירות 1933. אחרי נצחון הימין מנסה רובלס ליצור בסיס שלטוני רחב ככל האפשר, ופונה למרכז. הימין הקיצוני לא רואה בעין יפה את התמתנותו והם מפילים אותו ושמים במקומו  רא"מ אחר. בתגובה לכך גם השמאל מקצין את דעותיו ומה שנותר מהמרכז הפוליטי נעלם. הקרע מתרחב עוד יותר, מה שגרם ל…

שביתות ומהומות בחבל אסטוריאס: מרידת הכורים האלימה בחבל שבה השתתפו יסודות קומוניסטיים ואנרכיסטיים שהתנגדו לממשלה. המרידה דוכאה באכזריות על ידי הצבא ולגיון הזרים בפיקודו של הגנרל פרנסיסקו פרנקו. מלבד באסטוריאס היו מהומות פועלים בכל ספרד, והשתלטות על אדמות, מה שבסופו של דבר הוליך ל…

נצחון השמאל בבחירות 1936: שהעלה את החזית העממית (ראה למעלה).

דלורס איבארורי:מנהיגה קומוניסטית ספרדית. ידועה בכינוייה "פרח התאווה". חברת הפרלמנט השמאלני שלפני המלחמה.

POUM: המפלגה הקומוניסטית הטרוצקיסטית הספרדית. הושפעה בעיקר מתאוריות טרוצקיסטיות בדבר המהפיכה המתמשכת. היוותה אופוזיציה תוך קומוניסטית לקומוניזם הסטאליניסטי.

סולטו (סוטלו?): אחרי בחירות 1936 ונצחון השמאל נרצחו 330 אנשים, ו-1,511 נפצעו באלימות פוליטית. הרשומות מראות על 213 ניסיונות כושלים להתנקשויות בדמויות פוליטיות, הריסתם של 160 מבנים ששימשו לצורכי דת, ומעשי אלימות רבים נוספים. ביולי 1936 נרצח קצין משטרה בשם קאסטילו, שהיה חבר במפלגה הסוציאליסטית. בתגובה נרצח אחד ממנהיגי הימין המלוכני, חוסה קאלבו סולטו, שהיה חבר פרלמנט ושר האוצר ברודנות של ריברה. רצח זה גרם לתגובת שרשרת שהובילה לאירועי המלחמה .

סאנחורוחו סקאנל: מנהיג המרד הצבאי הימני-פאשיסטי ברפובליקה. נהרג בתאונה. במקומו עולה…

אמיליו מולה : שנהרג גם הוא. לכן היחיד שנתפס כמסוגל להנהיג את המרד- פוליטית, אידיולוגית וצבאית היה…

גנרל פרנסיסקו פרנקו: קצין צעיר ומבריק בצבא הספרדי. עם עליית השמאל לשלטון ב36 היה מוצב באיים הקנאריים, אך טס למרוקו כדי לפקד על הכוחות שם שהיו מזוהים עם הימין, ומרד איתם בכוחות הרפובליקאים. בספרד עצמה הצליחו השלטונות לדכא את המרידה הצבאית ברבות מהערים הגדולות, והמצב הדרדר לכדי מלחמת אזרחים. עם תחילת המלחמה, בספטמבר 1936, הכריז על עצמו פרנקו כ"גנרליסימו" של הצבא הלאומני, בדרגת רב אלוף, וב-1 באוקטובר 1936, הכריז על עצמו כראש המדינה הספרדית. הוא הצליח לאחד את "הפלנגות" הימניות קיצוניות, אשר היו מזוהות עם מוסוליני והיטלר עם המפלגה הקרליסטית המלוכנית, השמרנית מתונה. ניצח במלחמת האזרחים. שלט בספרד מתום המלחמה  ועד יום מותו ב1975.

פדריקו גרסייה לורקה (5 ביוני 189819 באוגוסט 1936) היה משורר ומחזאי ספרדי. זכור גם כצייר, פסנתרן, ומלחין. היה חבר יצוגי של דור ה-27 ונרצח בידי כיתת יורים של הפשיסטים בתחילת מלחמת האזרחים הספרדית, למרות שלא השתייך לאף מפלגה. מוכר כיום כאחד האמנים הגדולים של ספרד המודרנית.

חוזה אנטוניו פרימו דה ריברה: בנו של הרודן הצבאי, שליט ספרד בסוף שנות ה-20 פרימו דה ריברה (ראה למעלה). ראש פלג ימני קיצוני- "הפלאנחה". נהרג בשבי הרפובליקאים במלחמת האזרחים והועלה לדרגת קדוש מעונה ע"י פראנקו.

NO PASARAN!: סיסמתה המפורסמת של "פרח התאווה", הלא היא המנהיגה הקומוניסטית דלורס איבארורי (ראה למעלה)., במהלך הקרב על מדריד: קרב מכריע במלחמה. בקרב זה הדפו הרפובליקאים את הלאומנים, בעיקר בגלל…

הבריגדות הבינאומיות: קבוצות מתנדבים ושכירי חרב אשר הגיעו מרחבי העולם לספרד על מנת ללחום כנגד כוחות הלאומנים ועל מנת לסייע לכוחות הלגיטימיים של ממשלת הרפובליקה הספרדית השנייה. 50 לאומים שונים היו מיוצגים על ידי 40,000 לוחמי הבריגדות. אומנים ואנשי רוח רבים נימנו על שורות הלוחמים, ביניהם ג'ורג' אורוול. אנשיהם נרדפו במולדתם, אם במדינות המערב, אשר ראו בהם קומוניסטים מסוכנים, ואם בברית המועצות שם היו נתונים לטיהורים ולחשדות שליוו כל מי ששהה תקופה ארוכה מחוץ לברית המועצות.

התערבות בינלאומית: ברה"מ: הרוסים סייעו לרפובליקנים, מתוך שראו במלחמת האזרחים הזדמנות להקמת מדינה קומוניסטית נוספת באירופה, אשר תהיה לגרורה של ברית המועצות, כמו גם להחלשתם של אלמנטים בינלאומיים טרוצקיסטים ואנרכיסטים, באמצעות חיזוקם של הקומוניסטים הסטליניסטים בשורות הרפובליקנים עצמם. הרפובליקנים קיבלו עזרה ורכשו נשק מברית המועצות. רכישה זו כללה 1,000 מטוסים, 900 טנקים, 1,500 תותחים, 300 נגמ"שים, מאות אלפי רובים ו-30,000 טונות של תחמושת. כן החלו לזרום "יועצים" קומוניסטים מברית המועצות ומחוצה לה על מנת לסייע לכוחות הרפובליקנים. יש לציין כי הסובייטים התערבו בעיקר בצורה עקיפה ולא במשלוח לוחמים.

                                      איטליה וגרמניה: הגרמנים והאיטלקים סייעו למורדים הלאומנים בכוח אדם מיומן ובנשק, הן מתוך קשר אידאולוגי לימין הספרדי, והן על מנת לנסות את כלי הנשק והטקטיקות החדשות שפיתחו צבאותיהם. הסיוע האיטלקי התבצע באמצעות ה-"Corpo Truppe Volontarie" (כוח גדודי המתנדבים), והסיוע הגרמני באמצעות "לגיון הקונדור".גרמניה השתמשה בשדה הקרב כשדה ניסיונות לטנקים ולמטוסים, שתפקידם בשדה הקרב העתידי החל להתגבש בדוקטרינה הצבאית הגרמנית של אותם הימים. "המלחמה הטוטאלית", בה מעורבים כל האלמנטים בחברה האנושית ובמדינה המעורבת בלחימה, מבלי להבחין בין אזרחים ובין לוחמים, התגבשה בשדות הקרב בספרד.

חואן נגרין :  מנהיג הרפובליקאים בספרד. נגרין התמנה בשנת 1936 לתפקיד שר האוצר של ספרד בממשלתו של פרנסיסקו לרגו קבלרו. במאי 1937, לאחר התפטרותו של מנואל אזאנה (שהחליף את קבלרו) התמנה נגרין לתפקיד ראש ממשלת ספרד. במהלך מלחמת האזרחים הספרדית נאלץ לעבור ממדריד הנצורה לולנסיה, משם לברצלונה ולבסוף ברח לצרפת, שהה תקופת מה באנגליה ובמקסיקו וסיים את חייו בצרפת. עד שנת 1945 היה ראש ממשלת ספרד בגולה.

כניעת מדריד ונצחון פראנקו: בתחילת 1939 כבשו כוחותיו של פרנקו בסערה את קטלוניה. טרגונה נפלה ב-14 בינואר, ברצלונה ב-26 בינואר וחירונה ב-5 בפברואר. חמישה ימים לאחר נפילת חירונה הסתיימה ההתנגדות הרפובליקנית בחבל קטלוניה.ב-27 בפברואר הכירו ממשלות בריטניה וצרפת בממשלו של פרנקו.עתה נותרו רק מדריד ומספר מבצרים נוספים בידי הרפובליקנים. ב-28 במרץ, בעזרת כוחות לאומנים מתוך מדריד עצמה (המכונים "גיס חמישי" ביטוי שהפך מאז לכינוי לבוגדים מבפנים בעת מלחמה), נפלה מדריד לידי הלאומנים. למחרת נכנעה אף ולנסיה, עליה נאבקו הצדדים במשך כשנתיים. הניצחון הוכרז ב-1 באפריל, עם כניעת אחרוני הרפובליקנים.

ראמון סראנו סונר: פוליטיקאי ספרדי לאומני. שרת כשר הפנים. התנגד למעורבות הגוברת של הכנסיה בספרד. התנגד לפולחן האישיות של פראנקו. שרת מאוחר יותר גם כשר החוץ, ופוטר ע"י פראנקו ב1942.

פגישת היטלר ופראנקו ב1940 : פראנקו, שהיה חייב רבות להיטלר על הסיוע הצבאי לנצחונו במלחמה, נפגש עם היטלר, כשכבר התחייב בעבר לעזור להיטלר במלחה"ע השניה. למרות זאת, בגלל חוסר בתקשורת, פראנקו עזר להיטלר רק בדוויזיה אחת, ובעצם הצליח להוציא את ספרד מהמלחמה, למרות החוב לגרמנים.

1966 עד מות פראנקו: ספרד עוברת דמוקרטיזציה מסויימת ב1966 כאשר רבע מהצירים בפרלמנט עומדים לבחירות כלליות, והנשים (אם כי רק הנשואות) מקבלות זכות הצבעה. בשנת 1969 הכריז על הנסיך חואן קרלוס לבית בורבון כ"נסיך ספרד" וכיורשו בראשות המדינה. זה בא בהפתעה לטוען לכתר הקרליסטי, כמו גם לאביו של חואן קרלוס, דון חואן דה בורבון, נסיך ברצלונה, אשר היה בעל זכות קודמת לתואר מבחינה טכנית. בשנת 1973 פרנקו ויתר על תפקיד ראש הממשלה, אך השאיר בידיו את התואר ראש המדינה ואת הפיקוד על הכוחות המזויינים. ב74 הוא מוותר על השלטון כליל, ומעביר את השלטון לחואן קרלוס הראשון, שהתגלה כשונה ממה שפראנקו ציפה…

1976-סוארז: המלך מתחיל בתהליכי דמוקרטיזציה. ב 1976 ספרד הופכת לדמוקרטיה. כוחות קיצוניים בצבא מנסים להתמרד ולתפוס את השלטון, אך המלך פוקד על החיילים לחזור לבסיסיהם, והמהפיכה נעצרת. ראש הממשלה הראשון של ספרד הדמוקרטית: אדולפו סוארז. בשנת 1982 עלה לשלטון סוארז, שהיה רא"מ עד 1996.

הו צ'י מין: מנהיג וויאטנמי מרקסיסט. בפאריס היה ממייסדי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. כאשר הנשיא האמריקני וודרו וילסון הגיע לועידת השלום בורסאי, ניסה לשווא לעניין אותו בזכות ההגדרה העצמית של העם הוייטנאמי.  גם הצרפתים התעלמו מדרישותיו להכרה במדינת וואיטנם (שהיתה אז קולוניה צרפתית.)

לאופולד סנגור: אבי האומה הסנגלית ונשיאה הראשון. התחנך בצרפת והיה חבר באקדמיה הצרפתית.

לאון בלום: פוליטיקאי יהודי צרפתי, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית וממקימי החזית העממית. כיהן כראש ממשלת צרפת שלוש פעמים: ב-19361937, למשך כחודש ב-1938 ושוב במשך כחודש לאחר מלחמת העולם השנייה. בלום, ביחד עם מנהיגים נוספים דוגמת אדואר דאלאדייה, מוריס תורז, אדואר הריו ודניאל מאייר, ייסד את "החזית העממית" שאיחדה תחתיה את המפלגה הסוציאליסטית, המפלגה הקומוניסטית, המפלגה הרדיקלית, איגודי העובדים, תנועות מתקדמות ואישים נוספים. ב-1936 הוכיח המהלך את עצמו, ובניצחון החזית העממית היה משום מכה ניצחת לפשיזם הצרפתי ותרועת ניצחון לרעיון הסוציאליסטי. בתקופתו העמיק הקרע בין השמאל והימין. סיסמת הימין "עדיף היטלר מאשר בלום".

אדוארד דלדייה: פוליטיקאי צרפתי וראש ממשלת צרפת בתחילתה של מלחמת העולם השנייה. דאלאדיה היה חבר מוביל של הראדיקלים. ראש ממשלה לראשונה ב-1933, ופעם שנייה ב-1934 למספר שבועות בזמן מהומות הכנף הימנית של המפה הפוליטית באותה שנה שהובילו להפלת השמאל מהשלטון.

דייוויד לויד ג'ורג' :מדינאי בריטי ,ראש ממשלת בריטניה בין השנים 1916 ו-1922. הוא נודע בעיקר כמי שהוביל את בריטניה במאבק נגד מעצמות המרכז במלחמת העולם הראשונה. ליברל.

וויסטון צ'רצ'יל: תחת מנהיגותו של ראש הממשלה השמרני סטנלי בולדווין מונה לשר האוצר, ופיקח על מעברה של בריטניה לבסיס הזהב – צעד כלכלי שתוצאותיו בטווח הקצר היו דפלציה, אבטלה ושביתת כורים שהובילה לשביתה כללית בשנת 1926. לאחר שנים הודה צ'רצ'יל כי זו הייתה אחת ההכרעות הגרועות שנטל בחייו.

ג'יימס רמזי מקדונלד: ראש ממשלת בריטניה הראשון בהיסטוריה ממפלגת הלייבור.  עמד בראש שתי ממשלות של מפלגת הלייבור: ב-1924 ובין 1929 ל-1931. לאחר מכן, בתקופת השפל הכלכלי הגדול, פיצל את המפלגה, פנה ימינה בעמדותיו הכלכליות ועמד עד 1935 בראש ממשלת אחדות לאומית שהתבססה על השמרנים.

אוסוולד מוסלי: פוליטיקאי בריטי הידוע כמייסד "איגוד הפשיסטים הבריטי".ובשנת 1918 נבחר לחבר הפרלמנט מטעם השמרנים.אח"כ פרש וייסד את "המפלגה החדשה". בתחילה הצליח רק לגרום לכך שקולות השמאל יפוצלו, ובבחירות יזכו מועמדי השמרנים במחוזות בהם רצו מועמדי המפלגה החדשה. בהדרגה החלו אנשי המפלגה להתקרב אל הפאשיזם. עד מלחמת העולם השניה עמד בראש המפלגה הפאשיסטית ועמד בראש מספר מהומות פאשיסטיות בלונדון. ב-23 במאי 1940 נאסר מוסלי ביחד עם פעילי מפלגתו ב"מעצר הגנתי" ומפלגתו פורקה.

סטנלי בולדווין : ראש ממשלת בריטניה בין מאי 1923 לנובמבר 1924 ושוב בין נובמבר 1924 ליוני 1929, ולאחר מכן כיהן שוב בתפקיד בין יוני 1935 למאי 1937. שלט בבריטניה בתקופות סוערות של בין מלחמות העולם: שביתות, משברים כלכליים וחברתיים.

ארתור נוויל צ'מברליין : (18 במרץ 18699 בנובמבר 1940), מדינאי בריטי, שהיה ראש ממשלת בריטניה בתקופה של טרום מלחמת העולם השנייה ובשנה הראשונה להתנהלותה (1939 – 1940). צ'מברליין נקט לכל אורך כהונתו במדיניות הפיוס והדבר ניכר ביחסו להיטלר בעת החתימה על הסכם מינכן. מדיניות הפייסנות של צ'מברליין ניכרת יותר מכל בהסכמתו לסיפוח צ'כוסלובקיה, כפי שנקבע בהסכם מינכן (וכפי שיפורט להלן), אולם את השלמתו של צ'מברליין עם מעשיו של היטלר, מעשים שהפרו חוזה חתום (חוזה ורסאי), ניתן היה לראות עוד בשנים שלפני חתימת הסכם מינכן. עם זאת, ניתן לראות את מדיניות הפיסנות שלו כמה שנתן לבריטניה זמן להתחמש ולהתכונן למלחמת העולם, אחרי שנות משבר כלכלי שדילדלו את משאביה וצמצמו את צבאה.

יוזף פילסודסקי: מהפכן ומדינאי פולני, מנהיג האומה הפולנית בחידוש עצמאותה לאחר מלחמת העולם הראשונה, מפקד צבאה במלחמה כנגד הסובייטים, וראש הרפובליקה הפולנית השנייה בין השנים 1926 עד מותו ב־1935. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ועד שנת 1917 הקים פילסודסקי את "הלגיון הפולני" אשר נלחם בהצטיינות לצד צבאות מעצמות המרכז כנגד רוסיה, אך נכשל בנסיונותיו לעורר התקוממות עממית כנגד הרוסים. ראה בחזונו פדרציה סלבית המשתרעת מן הים הבלטי עד הים השחור, ובה הגמוניה פולנית.

רומן דמובסקי : מדינאי מן הימין הפוליטי בימי הרפובליקה הפולנית השנייה, אשר ייסד את "המפלגה הלאומית דמוקרטית" אשר הייתה בעלת השפעה רבה בפולין בין שתי מלחמות העולם. עם התבססות הרפובליקה הפולנית השנייה, הפך דמובסקי ליריבו הגדול של פילסודסקי. דמובסקי העדיף מדינה קטנה בשיטחה, אך הומוגנית מבחינת ההרכב האתני של אוכלוסייתה.

איגנצי יאן פדרבסקי:פסנתרן, מלחין ופוליטיקאי פולני. שתדלנותו היא שהביאה להכללת נקודה הנוגעת ל"פולין עצמאית ובטוחה בעלת מוצא אל הים" בנאום ארבע עשרה הנקודות שנשא הנשיא בינואר 1918 ואשר שימש בסיס לדיונים הטריטוריאליים והמדיניים באירופה שלאחר המלחמה.

מלחמת רוסיה פולין: גבולה של פולין במזרח לא נקבע, בניגוד לגבולה במערב, עם גרמניה, שנקבע בהסכם ורסאי. הפולנים חשבו שבגלל חולשתה של רוסיה (בגלל מלחמת האזרחים) הם יוכלו לכבוש עוד שטחים במזרח. הם מצליחים במידה מסויימת אך הצבא האדום מתארגן והודף אותם. הסובייטים מתקיפים את פולין ומגיעים עד שערי וורשה. שם, בעזרת יועצים צרפתיים (וייגאן) הם מצליחים להדוף את הסובייטי.("הנס על הוויסלה"). שארל דה גול ראה את הקרב כקצין צעיר והוא עתיד להשתמש במה שראה בעתיד. בסופו של דבר נקבע הגבול ע"פ הצעה בריטית "קו קרזון" שהחזיק מעמד עד הסכם ריבנטורפ-מולוטוב.

המסדרון הפולני: מתן מוצא אל הים הובטח לפולין בנאום ארבע עשרה הנקודות שנשא הנשיא האמריקני וודרו וילסון בפני הקונגרס האמריקאי בינואר 1918. המסדרון היה שטח אדמה ארוך וצר. קיומו של המסדרון הפריד את פרוסיה המזרחית מיתר חלקי גרמניה, ויצר מובלעת גרמנית בתוך שטח פולין. יצירת המסדרון עוררה תרעומת רבה בגרמניה, והייתה אחת הסיבות לכך שהעם הגרמני התקומם כנגד הסכמי ורסאי. עיר הנמל החשובה דנציג, אשר רובה הייתה מיושבת בגרמנים, הוכרזה כ"עיר החופשית דנציג", וזכתה להגנת חבר הלאומים. הייתה קשורה אל פולין באיחוד של מכס ומטבע, ופולין ייצגה אותה כלפי חוץ. על מנת להפחית את תלותם במסחר דרך נמל דנציג, בנו הפולנים נמל בעיירה הסמוכה גדיניה ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה עבר 80% מן המסחר הבינלאומי של פולין דרך נמל גדיניה.

סיים: הבית התחתון בפרלמנט הפולני.

בלה קון מנהיג קומוניסטי הונגרי. היה בין מקימיה של רפובליקה סובייטית בהונגריה בשנת 1919. לאחר התמוטטות הרפובליקה גלה מהונגריה לברית המועצות. חוסל בשנות השלושים באחד מטיהוריו של סטלין.

לאחר תבוסת האימפריה האוסטרו הונגרית במלחמת העולם הראשונה, הלך והתערער האיזון הפוליטי במדינה. בתחילה הוקמה ממשלה בראשותו של מיכאי קארוי-סוציאליסט. ב 1918 הוכרזה רפובליקה בה היה קארוי ל"נשיא זמני". קארוי נאלץ להיאבק הן בהפרות חוזרות ונשנות של הסכמי שביתת הנשק, במיוחד מצד רומניה והן באופוזיציה פנימית גוברת והולכת, במיוחד מצד שמאל. משאביה של המדינה החדשה הושמו במבחן כאשר זרם של פליטים הונגרים החל זורם למדינה. כן הכתה במדינה אינפלציה הרסנית, אשר לוותה במחסור במזון ובפחם. אל הונגריה הנתונה במצב זה הגיע בלה קון, כשהוא נושא את דגל המהפכה הרוסית, ואת ברכתו האישית של לנין.

מלחמת רומניה-הונגריה: קון הקים צבא אדום הונגרי, וזאת אל מול לחץ צבאי שהופעל כנגדו מבחוץ בכמה חזיתות. בצפון נלחם בצ'כים ובסלובקים. בחזית זו הגיע להישגים, אך בלחץ דיפלומטי נאלץ לסגת אל הגבול המוסכם. באפריל 1919 החלה פלישה רומנית לשטחה של הונגריה. קון נאבק כנגד הרומנים הפולשים, אך נחל מפלה.

אדמירל מיקולש הורטי: בעיר סגד אשר בדרום מזרח הונגריה, הוקמה ממשלה חלופית לממשלתו של קון, בראשותו של האדמירל מיקלוש הורטי מפקדו לשעבר של צי האימפריה האוסטרו הונגרית, ולאומן.זה הקים, בתמיכת כוחות צרפת מבעלות הברית ששהו באזור, את "הצבא ההונגרי הלבן" והחל במסע צפונה לבודפשט. בשלב זה עמדה ממשלתו של קון בלחץ משולש – מדרום עלו כוחותיו של הורטי, ממזרח הרומנים, ומצפון הצ'כים. כוחותיו של קון לא עמדו בלחץ, וב-6 באוגוסט נכנסו כוחות הצבא הרומני לבודפשט. הורטי נכנס אל העיר ב-14 בנובמבר והחלה תקופת שלטון שנמשכה עד שנת 1944 (במהלכה כרת ברית עם אדולף היטלר ).

מיעוטים הונגריים:אחרי המלחמות וההפסדים של הונגריה נוצרה בעיה: הונגרים רבים נשארו בשטחים שנכבשו ע"י סלובקיה,רומניה ויוגוסלביה. נוצר מצב שבאיזור הזה לא ניתן לשרטט מפה בה רצף לאומי טריטוריאלי.הכל מעורבב.

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 20.

USA Neutrality Act 1937 – באופן כללי חוקי הניטרליות של ארה"ב חוקקו על מנת להבטיח את שלומה של ארה"ב – כלומר, להבטיח שארה"ב לא תיכנס למלחמה. בשנת 1937 ארה"ב חוקקה שני חוקים, זאת בהשפעת מלחמת האזרחים בספרד. החוקים הגבירו את ההגבלות על עסקים ונסיעות של אזרחים אמריקאים אל המדינה הנלחמת וזאת במטרה לא לסייע למדינות הנלחמות (במקרה זה ספרד, ומאוחר יותר במלחמת סין-יפן).

הסכם מינכן – בספטמבר 1938 נפגשו ארבע המנהיגים של צרפת בריטניה איטליה וגרמניה על מנת לדון בהבאת השלום. ההסכם היה חלק ממדיניות הפיוס של צ'מברליין שגרר אחריו את צרפת  בעל כורחה. ההסכם בא לאחר הסיפוח הגרמני של חבל הסודטים ובא להבטיח את שטחים צ'כיים לגרמניה תמורת שלום. היטלר הציג זאת כדריהש האחרונה שלו וצ'מברליין האמין כי בכוחו להביא שלום. בהסכם הוכרה האחריות של צרפת לצ'כיה, אולם ההסכם יצר תופעה נוספת – הוא דרם לסטלין להאמין כי מדינות המערב מנסות לדחוק את המגמה הגרמנית מזרחה והיה אחד הגורמים שתרמו לברית ריבנטרופ-מולוטוב מאוחר יותר. עובדה בסיסית היא שבזמן מינכם לא היה באירופה די כוח לבלום את התוקפנות הגרמנית.

May 1939 Maxim Litvinov – קומיסר החוץ הסובייטי בזמן הסכמי מינכן. הוא הבטיח את הערבות הסובייטית לצ'כים במידה וצרפת תממש את הברית שלה להגנת צ'כיה. ליטוינוב קרה להקמת חזית עממית של אומות שוחרות שלום.

-Vyacheslav Molotov – Joachim von Ribbentrop-23.8.1939 – 28.9.1939

 (Second Part, after the fall of Poland) – הסכם ריבנטרופ מולוטוב – הרקע להסכם היה העובדה כי היטלר רצה לבטל חזית אחת על מנת לא לפצל את הכוח שלו בין שתי חזיתות. לברה"מ היה כוח הרתעה גדול בזמנו והיטלר שאף לבטל את הסכנה על ידי חלוקת של פולין והסכם אי התקפה. סטלין מצד שני חשש מהסכם מינכן ומניסיונות מערביים לדחוק את היטלר מזרחה ראה את עצמו כלשון מאזניים באירופה. הסכם עם גרמניה הבטיח לו שטח בפולין שישמש כחיץ בינו לבין היטלר וגם זמן ומרחב להתארגן למלחמה אם תפרוץ בכל אופן כשכל אירופה נלחמת בינה לבין עצמה. ההסכם נחתם ב-23 באוגוסט כהסכם אי התקפה לעשר שנים כולל בנספח סודי הסכם על חלוקת השטחים במזרח אירופה. המדינות הבלטיות, מזרח פולין וסרביה ניתנו לברה"מ בעוד מערב פולין וליטא ניתנו לגרמניה.

1.9.1939 Germany invades Poland – 17.9.1939 the USSR invades Poland ב-1 בספטמבר היטלר פולש לפולין ללא הכרזת מלחמה. הגרמנים נכנסו בעדיפות מספרית גדולה בשתי תנועות מלקחיים מסביב לורשה וסגרו עליה. ההתקדמות המהירה הכריחה את הסובייטים להזדרז ואלו פלשו לפולין ב-17.

Winter War – Talvisota – between the USSR and Finland-November 1939 – March 1940: תקיפת בריה"מ את פינלנד הגיעה כתוצאה מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב. בהסכם אירופה חולקה לאזורי השפעה גרמניים וסובייטים, ופינלנד הייתה בחלק ההשפעה הסובייטי. המחלוקת עם פינלנד הייתה על הגבול הצפוני שלה. בריה"מ דרשה תיקוני גבול משום שהיא רצתה לבצר את סטלינגרד (32 ק"מ מהגבול) אך פינלנד סירבה. בריה"מ ביימה איזו תקרית צבאית ובכך תירצה את ההתקפה שלה על פינלנד. הפינים הצליחו להדוף את הרוסים ובסופו של דבר לא הייתה הכרעה במלחמה. נחתם הסכם לום בו פינלנד ויתרה על השטח שבריה"מ דרשה.

June-July 1940 USSR invades Bessarabiaבסאראביה היה אזור בשליטת רומניה. לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב בריה"מ דרשה מרומניה לוותר על האזור הזה ולפנות אותו תוך ארבעה ימים אחרת היא תפתח במלחמה. הממשלה הרומנית החלה לפנות את השטח אך הסובייטים תקפו את השיירות שעזבו והרגו בסך הכללי כ-45 אלף איש (פקידי ממשל, חיילים ואזרחים). לאחר כיבוש השטח בריה"מ חילקה את השטח בין מולדוביה ואוקראינה ובנוסף ביצעה החלפת אוכלוסייה בין הצפון והדרום של השטח הכבוש.

Blitzkrieg – מלחמת בזק – תורת לחימה גרמנית שהייתה בשימוש במלחמת העולם השנייה ומשמעותה פלישה מהירה וכיבוש מהיר של האויב. היא אם תורת הלחימה (תו"ל) ההתקפית המודרנית. עקרונותיה מבוססים על תנועה והתקדמות מהירים. ניצול יתרונות הניידות וכוח האש הגדולים של כלי רכב ממונעים טנקים ומטוסים נועד לשבור את קווי ההגנה של היריב, להשתלט על נקודות מפתח ועל ידי כך להביא להכרעה מהירה של הקרב.

Katyn Massacre – June 1940 – ביוני 1940 בריה"מ פלשה אל פולין במסגרת אזורי ההשפעה. הטבח בקייטן הוא רצח של האליטה הצבאית והפוליטית הפולנית. בין האנשים שנרצח היו גם אסירים פוליטיים פולנים שנאסרו ב-1939. האומדן הגבוה ביותר של מספר הנרצחים עומד על 28,000.

Jan Karski – Story of a  Secret State (Boston, Mass: Houghton and Mifflin, 1944): ד"ר אין קראסקי היה לוחם מחתרת במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא היה ד"ר במשפטים ועבד לפני המלחמה במשרד החוץ הפולני. במהלך המלחמה, תוך כדי שהוא מחופש לשומר הוא הצליח להיכנס למחנה ההשמדה בלזק (belzec) למשך יום אחד. הוא דיווח על ההשמדה ההמונית בפולין אל הממשלה בגלות, ממשלת ארה"ב וממשלה בריטניה. בנוסף הוא העביר מידע ב 1942-1943 על גטו וורשה ועל רצח היהודים. הספר שלו "story of a secret state" יצא לאור בשנת 1944 והוא מגולל את חוויותיו מתקופה זו. הספר מכר כ-400,000 אלף עותקים בארה"ב.

May-June 1940 – Norway – Holland – Belgium – France (Maginot Line): במאי-יוני 1940 גרמניה פולשת לנורווגיה ולמדינות הבלטיות. גרמניה ממשיכה ופולשה לבלגיה והולנד על מנת לעקוף את קו מז'ינו ולהיכנס לצרפת קו מז'ינו היה קו ביצורים שצרפת בנתה בגבול עם גרמניה. קו ההגנה היה מורכב מחפירות, טנקים, מכונות ירייה וכדומה – דבר שהיה מאוד מועיל במלחמת העולם הראשונה אך התברר ככישלון מוחלט במלחמת העולם השנייה.

:Dunkirk (Operation Dynamo – 338.00 evacuated troops) מבצע דיינמו התרחש בשנת 1940 בין ה- 26.5 -4.6 ובמהלכו הבריטים פינו מדונקריק (עיר בצפון צרפת) כ-338 אלף חיילים בריטים וצרפתים. כל זאת נעשה תוך כדי שהגרמנים ממשיכים בהפצצות כבדות על העיר.

Paris – Armistice 22.6.1940 – Charles de Gaulle – Free French Forces: ב-22.6.1940 הצרפתים נכנעו לגרמנים וחתמו איתן כל הסכם כניעה. ההסכם היה מאוד נוקשה כלפי צרפת והוא העביר לגרמניה את השליטה בצפון צרפת שכללו בין השאר את כל נתיבי התעלה האנגלית. דה-גול, באותה התקופה היה גנרל בצבא וחבר בקבינט הצרפתי. בשל דעותיו נגד מו"מ מול גרמניה הוא נשלחה לבריטניה ושם היה כאשר הממשלה הצרפתית קרסה. הכוחות הצרפתים החופשיים היו לוחמים אשר החליטו להמשיך בלחימה לאחר כניעת צרפת נגד גרמניה הנאצית בתוך תחומי צרפת.

Battle of Britain – summer 1940 : הקרב על בריטניה היא סדרה של קרבות אוויריים שהם ניסיון גרמני להכריע את בריטניה ע"י השמדה של נקודות אסטרטגיות בעורף. בבריטניה באותה התקופה מתחלפת ממשלה וצ'רצ'יל עולה לשלטון. בקרב על בריטניה נלחמו כל בעלות הברית שהיו ה\בתוך בריטניה.

:October 1940 – Greece – Yugoslavia

22.6.1941 – Operation Barbarossa – December 1941 Moscow – מבצע ברברוסה היה ניסיון גרמני לחדור אל הגוש הסובייטי ולנסות לכבוש ממנו את החלקים האירופאים שלו. הכישלון של מבצע ברברוסה הביא בסופו של דבר אל הנפילה של גרמניה הנאצית. עיקר הלחימה במלחמת העולם השנייה נעשתה בחזית המזרחית.

August 1942-January 1943 – Stalingrad: העיר סטאלינגרד עמדה במכרזו של הקרב על סטאלינגרד. הקרב החל באוגוסט 1942 כאשר גרמניה החל במצור על העיר סטאלינגרד ונגמר בינואר 1943 עם תבוסה של גרמניה ע"י הצבא הסובייטי. הקרב התאפיין בחוסר התחשבות בחיי אדם משני הצדדים, והוא אחד מהקרבות היקרים ובעלי מספר ההרוגים הגבוה ביותר בהיסטוריה האנושית (כ-2 מיליון אנשים נהרגו רק בקרב הזה). האבידות העצומות שהגרמנים סבלו (כרבע מהכוח של הגרמנים בחזית המזרחית נהרג בקרב) הביא אותם לנסיגה ארוכת טווח מהשטחים המזרחיים,. זו הייתה נקודת מפנה שכן לאחר הקרב גרמניה לא הצליחה להשתקם, מה שהביא לתבוסתה במלחמה.

Leningrad' siege – 8.9.1941-27.1.1944:

War in North Africa 1940-1943 – Africa corps – Erwin Rommel- October 1942 El Alamein – Bernard Montgomery: בצפון אפריקה מתנהלת מלחמה בין השנים 1940 -1943. כאשר מדברים על ה: African corps מדובר על המטה הגרמני והיחידות הלוחמות הגרמניות בצפון אפריקה. באוקטובר 1942 בקרב אל-עלאמיין בניהולו של הגנרל ברנרד מונטגומרי בעלות הברית מצליחות לשבור את החיל הגרמני, והם מתחילות לעלות לאיטליה דרך טוניס.

Churchill-Stalin Roosevelt – Washington (Arcadia) 12.1941 – Casablanca 1.1943 – Quebec 8.1943 – Cairo 11.1943 -Tehran 12.1943 -Yalta – 1. 1945 – Potsdam – 8.1945: בגדול ועידות שלום בין צ'רצ'יל, רוזוולט וסטאלין בנוגע לתנאים המו"מ להפסקת הלחימה. ההחלטה שהם הגיעו אליה היא שהמלחמה תסתיים רק ע"י כניעה מוחלטת של מדינות הציר ללא מו"מ.  (אין לי יותר חומר מזה – אני מתנצל).

7. 1943 Allies land in Sicily 3.9.1943 Italy surrenders – 3.9.1943 Allies land in Italy – 8.9.1943 Germany occupies Italy – 25.4.1945 German Army leaves Milan: ביולי 1943 בעלות הברית נוחתות בסיציליה וכעבור חודשיים איטליה נכנעת, באותו היום בעלות הברית נכנסות לאיטליה וכובשות אותה. כעבור 5 ימים ב-8.9.1943 גרמניה כובשת את איטליה ושולטת בה למשך שנה וחצי עד שב-25.4.1945 גרמניה נאלצת לעזוב את מילאנו ובכך מסתיים הכיבוש הגרמני באיטליה.

6.1944 – D-Day in Normandy – Atlantic Wall – 8.1944 Cannes-Toulon allied landing 8.1944 Allies in Paris: ביוני 1944 התרחשה הפלישה לנורמנדי, מה שיכונה לימים ה-D DAY. הפלישה לנורמנדי הייתה הפלישה הימית הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית וכללה בסכך הכללי כ-3 מיליון חיילים של בעלות הברית. אחת הבעיות העיקריות שעמדו בפני הפלישה היא החומה האטלנטית. החומה האטלנטית הייתה למעשה ביצורים לאורך החוף המערבי של אירופה שנבנו ע"י הגרמנים מתוך חשש מהמתקפה האנגלו-אמריקאית הצפויה. קנס וטולון הן ערים בדרום צרפת (לא רשום מה הקשר שלהם בסיכומים או באינטרנט – הנחה שלי היא שבעלות הברית הנחיתו שם כוחות ומשם יצאו לכבוש בחזרה את פריס באוגוסט 1944.

1944 USSR in Poland – 1.8.1944 Warsaw Polish Rising

12.1944 Ardennes – 3.1945 the allies cross the Rhine 25.4.1945 Torgau

Red Army enters Berlin, end of April 1945 – 8.5.1945 Germany surrenders

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 21.

Paul Henri Spaak – Belgium – פוליטיקאי בלגי. עמד בראשות ממשלת בלגיה מספר פעמים, כיהן כיו"ר הכינוס הראשון של הקהילה האירופית ושל האומות המאוחדות. עמד בראשות נאט"ו.

Paul Ramadier – Franceראש ממשלת צרפת עם הקמת הרפובליקה הרביעית. פוליטיקאי וסוציאליסט צרפתי. התנגד להענקת הכוחות למרשל פאטן שהקים את משטר וישי ולקח חלק בהתקוממות נגד הגרמנים במלחמה.

 –Ferruccio Parriראש ממשלת איטליה לכמה חודשים ב-1945. היה מתנגד לשלטון הפאשיסטי ונטל חלק במחתרת האיטלקית נגד הפשיסטים ונגד הנאצים באיטליה.

 – CLN –

Alcide De Gasperi – – פוליטיקאי איטלקי. עמד בראשות הממשלה. נחשב לאחד מאבות הקהילה האירופית המאוחדת.

 Italy – Christian Democratic Party – Pentapartito 1980-1992

Popular Fronts in Eastern Europe – Comintern until 1943 – Cominform from 1947 – Stalin died 5.3.1953

Wladyslaw Gomulka – Poland – Revolt in Poznan, June 1956: ולדסלאו גומולקה היה מנהיג פולני קומוניסטי והשתייך למפלגה הקומוניסטית הפולנית. חי במשך שנה במוסקבה ועם חזרתו אל פולין הוא נעצר. הוא שוחרר עם פרוץ מלה"ע השנייה. כוחו גבר במהלך המלחמה ובשנת 1946 הוא זכה בבחירות בפולין ועמד בראש הראשות המחוקקת. בשנת 1956 פרץ מרד בפוזנאן. המרד היה של פועלים אשר מחאו על התנאים הכלכליים, מגורים, מחסור באוכל – תנאים סוציאליים בעיקר. תחילה הם דוכאו וחלקם אף נהרגו. אך במהרה היחס אליהם השתנה ובקשותיהם מולאו. גומולקה רכב על גל ההצלחה ומונה למזכיר המפלגה בפולין. הוא ביצע רפורמות שונות בפולין למרות התנגדות בריה"מ.

Matias Rakosi – 1953ממש, אבל ממש לא ברור!

– Imre Nagy – October 1956, revolt in Hungary – Jan Kadar אימר נאגי היה פוליטיקאי הונגרי וניהל בתפקיד ראש ממשלת הונגריה מפלגתו הייתה אנטי-סובייטית. באוקטובר 1956 פרץ מרד ספונטאני בהונגריה כאשר סטודנטים יצאו במחאה אל מול בניין הפרלמנט בבודפשט. כאשר משלחת אחרת של סטודנטים רצו להיכנס לבניין הרדיו הראשי ולהשמיע את דעותיהם הם נעצרו. סטודנטים נוספים התקבצו מחוץ לבניין נורו ע"י המשטרה הפולנית – זה האירוע שהביא לפרוץ המרד בהונגריה. המרד היה ברוח אנטי-סובייטית, מה שהביא את הסובייטים לפלוש לפולין ולהוציא את אימר נאגי להורג באשמת בגידה.

Berlin Crisis – 24.6.1948 – Operation Vittles until 11.5.1949: לאחר המלחמה גרמניה חולקה לארבע אזורי שליטה: אמריקאית, בריטית, צרפתית ורוסית. משבר ברלין הוא למעשה האירוע שבו בריה"מ מטילה מצור על כל ברלין כמחאה על כך ששלושת אזורי השליטה בחסות המערב החלו להתנהג כמדינה אחת ברוח המערב בכלל, ואמריקה בפרט. חשוב לציין שברלין עצמה גם חולקה ל-4 אזורי שליטה ככה שהמצור על ברלין בידי בריה"מ כלל את האזורים האלו. על מנת לעזור לתושבי ברלין מדינות המערב החלו בשרשרת אווירית שדרכה הם סיפקו מוצרים בסיסיים על מנת שהתושבים לא ימותו. הרכבת האווירית הצליחה להעביר כ-8000 טונות אספקה ליום.

George Kennan – 7.1947 – Mr. X. "The Sources of Soviet Conduct" Foreign Affairs 1946: ג'ורג' קינן הינו פקיד בכיר במערכת הפוליטית האמריקאית ובשנת 1947 הוא מפרסם מאמר שהוא כתב תחת שם בדוי "מיסטר X". במאמר הוא דן במלחמה הקרה העתידית. הוא טוען שיש חמישה מקומות בעולם שבהם יש פוטנציאל ליצירת מעצמות כלכליות-פוליטיות-צבאיות. ארבעה מהמקומות האלה הם בשליטת המערב והחמישית היא בריה"מ. הוא טוען שאסור לתת לבריה"מ להשתלט על המוקדים האחרים. הוא טוען שארה"ב והמערב יצטרכו לנקוט בסדרת צעדים שיבססו סדרת גושים פוליטיים-כלכליים-תרבותיים וכך ימנעו את התפשטות הסובייטים. הביטוי לכך בפועל היה הקמת נאט"ו.

BRD – Konrad Adenauer 1949-1963 – Ludwig Erhard 1963-1969 – Willy Brandt 1969-1974: BRD זה השם הגרמני לרפובליקה הפדראלית של גרמניה. קונארד אדנאוור, לודוויג אירהארד ווויל בראנדט היו קאנצלרים של גרמניה (בשנים המצוינות למעלה). הם היו דמוקרטים ששלטו בגרמניה המערבית לאחר מלחמת העולם השנייה.

Wirtschaftwunder –DGB (trade unions) – Mitbestimung (co-partnership of labor and capital): הבריטים לימדו את הגרמנים לנהל התאגדויות מקצועיות בעלי אופי דמוקרטי, והגרמנים רק שיכללו את אותם המוסדות. הם הפכו אותן למוסדות א-פוליטיים לא נתנו ליסודות הנאציזם ביטוי. ה-DGB הוא מעין ארגון מטרייה הכולל בתוכו 8 איגודי מסחר שונים וכולל בתוכו, ה- Mitbestimung ארגון זה הוא דוגמא לשכלול של הגרמנים משום שהוא כולל בתוכו שיתוף פעולה בין העובדים והיזמים.

1961-1989 – Berlin Wall:  חומת נבנתה ב-1961 ע"י השלטון הסובייטי. הרעיון של בניית החומה היה להוריד ואף לעצור את ההגירה ממזרח אירופה אל מערב ברלין. חלק גדול מהמהגרים היו אנשי מקצוע שונים (מדענים, חוקרים, אנשי אקדמיה) – ההגירה של אותם האנשים הביאה לפגיעה כלכלית בגוש הסובייטי – ועל כך נבנתה החומה. בעקבות הליברליזציה הפוליטית של שנות ה-80 הממשלה המזרח גרמנית הודיעה על הקלות בהגבלות הגבול, וב-1989 לאחר נפילת הממשלה המזרח גרמנית והיחלשות בריה"מ הורשה לאנשים לחצות את הגבול אל ברלין המערבית. החומה נהרסה במהלך השבועות שבאו לאחר מכן – זה היה הצעד הראשון לקראת איחודה של גרמניה.

Charles de Gaulle until 1946 – Fourth Republic 1946-1958 – Proportional representation – Political parties ballet: שארל דה גול היה גנרל בצבא הצרפתי, בזמן הכיבוש הנאצי הוא עמד בראשות הממשלה בגלות, ומנהיג של הלוחמים החופשיים שהמשיכו להילחם נגד הכיבוש הנאצי בצרפת. לאחר שחרור צרפת מידי הגרמנים (1944) ועד ל1946 הוא עמד בראש הממשלה הזמנית אך הוא בשנת 1946 הוא פורש מהפוליטיקה משום שהוא אינו מסכים עם עקרונות הרפובליקה החדשה (ה-4). הרפובליקה הרביעית הרחיבה מאוד את הייצוג ובכך הפכה ללא יציבה. החוקה החדשה בצרפת אושרה בקושי רב שכן הקולות התחלקו כמעט בצורה שווה בין אי הצבעה, הצבעה נגד והצבעה בעד (יתרון קטן עבור החוקה).

Jean Monet – Eurocrats – European Common Market: ג'ין מונה היה כלכלן, הוא עבד הרבה מאחורי הקלעים של ממשלות אמריקאיות ואירופאיות. בעיני רבים הוא נחשב לאדריכל של האיחוד האירופי. ב-1955 הוא הקים את "הועדה למען פעילות עבור ארצות אירופה המאוחדות" וזאת במטרה לשקם את הכלכלה האירופית. זה הביא לכך שמפלגות פוליטיות ואיגודים מקצועיים התאחדו והפכו לכוח מניע של יוזמות כלכליות – הכוח הזה עתיד ליצור את האיחוד האירופי כפי שאנו מכירים אותו כיום. ב-1957  ב"הסכם רומא" נחתם על ברית אירופאית כלכלית משותפת – זה מכונה היום: European common market.

Charles de Gaulle 5.1958. Presidentialism. Plebiscitarian Democracy. Fifth Republic:  לאור משבר אלג'יר צרפת הייתה במצוקה והיא נזקקה למנהיג חזק שיעזור לה, שארל דה-גול נקרא להקים ממשלה חדשה ב-1958. דה-גול הסכים לעשות זאת אך עם מספר תנאים כאשר החשוב שביניהם הוא פירוק הרפובליקה הרביעית. כך הוקמה למעשה הרפובליקה החמישית שהיא נשיאותית במידה מסוימת. בנוסף דה-גול היה מעוניין שהמפלגות יאבדו מכוחן וכן יהיו פחות דיונים פרלמנטאריים ואחד האמצעים לעשות זאת הוא משעל-עם. דה-גול מתחיל לנהל רפורמה כלכלית שמשפרת את המצב הכלכלי בצרפת לאחר שנים של אינפלציה ומסיים את משבר אלג'יר.

Winston Churchill 5.1940 – 7.1945. 10.1951- 4.1955: וינסטון צ'צר'יל היה מדינאי, חייל וסופר אנגלי, היה ידוע בעיקר על היותו ראש ממשלת בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה.בין השנים 1940-1945 הוא כיהן כראש ממשלת בריטניה, שר ההגנה ועמד בראש הבית התחתון. בתקופה זו הוא ייסד את קבינט המלחמה שלו – מעין וועדה העוסקת בענייני המלחמה ומורכבת משרים בממשלה. בין השנים 1951-1955 וינסטון צ'רצ'יל ביצע את הכהונה השלישית שלו כראש ממשלה בריטניה.

Clement Atlee – 7.1945 – 10.1951 Labour Party – Nationalization – Welfare State: קלמנט אלטה היה ראש ממשלת בריטניה וצפון אירלנד בין השנים 1945-1951. קלמנט ירש את השלטון מצ'רצ'יל מיד בסיום תקופת כהונתו והיה המנהיג הראשון ממפלגת הפועלים שזכה ברוב בפרלמנט וכיהן תקופת כהונה מלאה. הוא האמין בגישתו הכלכלית של קיינס שטענה שצריך ליצור מדינת רווחה שתבטיח רמת חיים מינימאלית. השקפת עולם זו הייתה מקובלת על רוב המפלגות עד לעלייתה של מרגרט תאצ'ר בשנות ה-70.

:Anthony Eden – 1955-1957 The Suez Affairs 1956: היה ראש ממשלת בריטניה בין השנים 1955-1957. הוא זכור בעיקר בשל פרשת סואץ שהייתה הרת אסון מנקודת מבט בריטית. פרשת סואץ (=מבצע קדש) התרחשה כאשר מצרים דרשה חזקה על השטח שהיא ויתרה עליו ב-1875. בפרשה היו שני צדדים: מצרים מחד, וישראל בריטניה וצרפת מנגד – לשלושת המדינות האלו היו אינטרסים שונים בתעלה. בסופו של דבר לאור האיום של פלישה סובייטית לאזור עלתה ההצעה שבאזור יפרשו כוחות של האו"ם ויהוו חוצץ בין הגורמים וכך ימנעו מהתדרדרות אל מלחמה נוספת. ההצעדה התקבלה וכך נגמר המשבר.

Harold MacMillan 1957-1963 – The Profumo Affair 1963: הארולד מקמליאן היה ראש ממשלת בריטניה בין השנים 1957-1963. פרשת פרופומו משנת 1963 היא שהביאה להתפטרותו של מקמיליאן. פרופומו היה שר בכיר בממשלתו של מקמליאן, וניהל רומן עם "נערת שעשועים" (למרות היותו נשוי) במסיבה שערך רופא בריטי. בשנת 1963 לאחר שמועות בנושא וכאשר נשאל על כך בבית התחתון הוא טען שדבר לא קרה. לאחר מכן הוא הודה על מה שבאמת קרה והתפטר. הרופא שערך את המסיבה סבל מהצקות על ניהול אורח חיים לא מוסרי והתאבד. לאור האירועים בריאותו של הארולד מקמליאן נחלשה והוא נאלץ להתפטר.

Alec Douglas Home 1963-1964: אלכס דאגלס-הום היה ראש ממשלת בריטניה בין 1963-1964, הוא היה ראש הממשלה הראשון הבריטי שנולד במאה ה-20 והאחרון שהיה ממעמד האצולה.

Harold Wilson 1964 – 1970 – Rhodesia and South Africa. 1974 – 1976  הארולד וילסון היה מדינאי בריטי בולט, הוא נבחר 4 פעמים לראשות ממשלת בריטניה. הוא סירב לסייע לארה"ב במלחמת ויאטנם. רודסיה ודרום אפריקה היו קולוניות לשעבר של בריטניה והארולד נאלץ להתמודד עם שני משברים שהתרחשו בהם.

James Callaghan 1976-1979,Winter of discontent, Devolution in Scotland and: Wales: ג'יימס קלאהאן היה ראש ממשלת בריטניה בין 1976-1979. חורף האי-נוחות היה החורף של שנת 1978-79 ובמהלכו איגודי עובדים למיניהם שבתו על מנת לדרוש העלאת שכר לחבריהם. השביתות התכופות וההפגנות של הארגונים השונים פגעו ביכולת הממשלה להתנהל ביציבות והפכו אותה ללא אהובה בציבור. בנוסף, קלהאן העלה למשאל עם את סוגיית עצמאותן של סקוטלנד וויילס – הדבר הביא לידי הצבעת אי אמון בממשלתו ובכך שני האירועים סללו את הדרך של מרגרט תאצ'ר אל השלטון.

Margaret Thatcher 1979 – 1990 economic reforms: מרגרט תאצ'ר הייתה האישה היחידה שכיהנה בראש ממשלת בריטניה, היא כיהנה בין השנים 1979-1990. תאצ'ר לא האמינה במדינת הרווחה ולכן הרפורמות הכלכליות שלה היו בהתאם. היא הגביהה את מדדי הריביות כדי להאט את זרימת הכסף וכך להפחית באינפלציה. היא ביצעה שינויים במערכת המיסים (מצטער – לא מבין בכלכלה ולא הבנתי את ההבדל בין מס קנייה למס עקיף) – ההשפעה המיידית של מהלכים אלו הייתה עלייה באינפלציה וכתוצאה מכך נפגעו קשה עסקים, בעיקר הסקטור התעשייתי. הדבר הביא למצב של 2 מיליון מובטלים (כמיליון יותר מאשר בממשלה הקודמת).

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 22.

 :Viet Minh – Vietnam League for Independence – 1941הצרפתים ראו בויאטנם (הודו סין הצרפתית) כחלק בלתי נפרד מהאימפריה הצרפתית ולכן לא הסכימו לוותר עליו. כתגובה לכך, בשנת 1941 קמה תנועת התנגדות בשם "הליגה לעצמאות ויאטנם" (="ויאט מין") ובמסגרת הכיבוש היפני הם מתחילים במאבק מזוין.

Ho Chi Minh ("He who enlightens") – Lap Don: Workers (Communist) Party of North Vietnam : לאחר מלחמת העולם השנייה הודו-סין נכבשה לתקופה מסוימת ע"י הצבא היפני. האימפריה הצרפתית כבשה את הודו-סין בחזרה משום שהיא ראתה בשטח כשייך לאימפריה שלה. אך הכיבוש היפני הביא רצון לעצמאות בויאטנם. בצפון ויאטנם מפלגת הפועלים הקומוניסטית בראשות הו צ'י מין מקימה כוח מזוין שכל המתנגדים לכיבוש הצרפתי מוזמנים להצטרף אליו.

Independence – 1945– Hanoi: שנת 1945 היא השנה שבה הסתיימה מלחמת העולם. ב-2 בספטמבר 1945 ויאטנם מקבלת עצמאות ומשתחררת מצרפת. בירתה של ויאטנם היא האנוי.

Dien Bien Phu – 1954 – Vo Nguyen Giap – Geneva Agreement – 17th parallel: קרב דיין ביין פו נערך במהלך שנת 1953. הרקב נערך בין צבאות צרפת לבין הצבאות הויאטנמים הקומוניסטיים בהנהגתו של הגנרל גייפ. . הקרב נערך בצל ועדית ז'נבה 1954. דיין ביין פו הוא אזור שכוח אל ליד הגבול עם לאוס. המטרה הייתה לנסות ולבלום את התפשטות הקומוניזם (צריך לזכור את המאמר של מיסטר איקס ברקע). הצרפתים נחלו תבוסה מוחצת ע"י הצבאות הקומוניסטים. בועידת ז'נבה הוסכם על ידי הצדדים, כי הצרפתים יצאו מוייטנאם עד לשנת 1956 וכך היה.

South Vietnam – Saigon – Ngo Dinh Diem – Nguyen Cao Ky: דרום ויאטנם הקומה כתוצאה מהסכם "קו רוחב 17" בין נציגי המערב, בריה"מ, ויאטנם וסין. ההסכם חילק את ויאטנם לשתי מדינות: האחת קומוניסטית בצפון, והשנייה היא דרום ויאטנם שבירתה היא סייגון. בראשה עומד נגו דין דיים. לכאורה דרום ויאטנם שייכת למכנה המערבי של המלחמה הקרה. השלטון בדרום ויאטנם היה נוצרי קתולי וקרוב לתרבות הפוליטית הצרפתית. אך נגו דיים היה מושחת ולא דאג לעם. כתוצאה מכך הוא השניא את תושבי דרום ויאטנם ואת הגנרלים עליו. בשנת 1963 אירעה הפיכה צבאית בדרום ויאטנם והוא נרצח. המשטרים לאחר מכן המשיכו להיות מושחתים.  

Laos – Pathet Lao: לאוס הייתה קולוניה של צרפת. לאוס עם הכיבוש היפני במלה"ע השנייה. כוחות צרפת שכבשו אותה מחדש העניקו לה אוטונומיה מוגבלת. בזמן מלחמת הודו-סין הראשונה (בין צרפת לכוחות הקומוניסטיים הויאטנמים) הוקם ע"י נסיך לאוס ארגון מחתרת בשם פאת'ט לאו שהתחייב למאבק הקומוניסטי נגד הקולוניאליזם. לאוס קיבלה עצמאות בעקבות ועידה ז'נבה 1954.

Viet Cong: Vietnamese National Liberation Front – 1955-1975: הוייטקונג היו ארגוני טרור שנוסדו בדרום ויאטנם ופעלו נגד כוחות הממשלה של נגו דיים. המאבק שלהם בממשלה קיבלה את הכינוי "מלחמת ויאטנם" – שנמשכה עד שנת 1973. החל משנת 1065 החלה מלחמת ויאטנם להתנהל בין שני צדדים: צפון ויאטנם והוייטקונג מול ארה"ב.

Algeria – 1945 anti-French rebellion – Front de Libération Nationale – 1954 guerrilla war: אלג'יריה היא קולוניה של צרפת והצרפתים רואים בה כחלק בלתי נפרד מצרפת. בשנת 1945 מתפתח מרד של כמה תנועות מקומיות נגד הצרפתים בשל היחס המפלגה שהמקומיים קיבלו. קבוצות אלו יתאחדו לידי קבוצה אחת ה- פ.ל.נ. (ראו כותרת מושג). במשך עשור ישרור שקט יחסי עד שבשנת 1954 הם יפתחו במלחמת גרילה על הצרפתים.

Ahmed Ben Bella – Croix de Guerre, Médaille Militaire – escapes to Cairo in 1952 – 1956 arrested, released 1962. 1963 President of Algeria 1965, deposed by Houari Boumediemme: לאחר המרד הצרפתים עוצרים מנהיגים של ה- פ.ל.נ ביניהם אחמד בן בלה, ישב בכלא הצרפתי אך זה בעייתי משום שהוא היה גיבור ולחם למען צרפת במלחמה. בשנת 1952 הוא בורח מהכלא ומגיע אל קהיר. בשנת 1956 הוא נתפש ונשלח בחזרה לכלא. הצרפתים רצו לפייס את האלג'ירים ולכן בשנת 1962 אחמד בן בלה משוחרר מהכלא וכעבור שנה ב-193 הוא הופך לנשיאה הראשון של אלג'יריה. בשנת 1965 בן בלה  מופל מכיסאו ע"י שר ההגנה שלו ובן בריתו לשעבר חוארי בומדיאן.

"Pieds noirs" – Algerie française – Organisation de l'Armee Secrete – OAS – General Raoul Salan – General Maurice Challe – April 1961 attempted coup d'etat against De Gaulle: "הרגליים השחורות" היה הכינוי למתנחלים הצרפתים שחיו באלג'יריה (בגלל הנעליים שהם לבשו), הם חיו לפי הסיסמא "אלג'יר הצרפתית" ואפילו הקימו את "ארגון הצבא הסודי".בראש הארגון עמדו הקצונה הצרפתית הגבוהה כמו הגנרל ראול סאלאן והגנרל מוריס שאל. בינואר 1961 שארל דה-גול מביא את שאלת עצמאות אלג'יר למשאל עם, בתגובה "ארגון הצבא הסודי" מנסה ללא הצלחה להתנקש בחיי דה-גול. 

Carlos Marighella – Manual of Urban Guerrilla:  קרלוס מריגאלה היה ברזילאי, מרכסיסט, מהפכן שהאמין במלחמת גרילה. הוא כתב את הספר "המדריך ללוחמת גרילה עירונית" – הספר מכיל עצות כיצד להפיל שלטון אינו רצוי תוך כיוון אל מהפכה. ספריו פורסמו השפיעו רבות ברחבי העולם.

Jacques Soustelle – General Jacques Massu: הגנרל ז'אק מאסו היה אחראי על הדיוויזיה ה-10 שבאמצעות הוא ניצח ב"קרב על אלג'יר" ב-1957. הוא ניצח באמצעות שימוש בטרור ועונשים המוניים. ז'אק סוסטל היה המושל הכלכלי של אלג'יר בשנים 1955-1956. הוא האמין בדה-גול ותמך בחזרתו אל הפוליטיקה. ב-1959 הוא מונה לשר לעניינים מעבר-לים. מאוחר יותר הוא התנגד לדעותיו של דה-גול והאמין שעל אלג'יר להישאר חלק מצרפת. הוא פוטר מתפקידו והפך להיות פעיל בארגון ה- פ.ל.נ.

Referendum on Algeria – January 1961 – Evian accords. April 1962 – Algeria's Independence: בינואר 1961 שארל דה-גול מעלה את שאלת אלג'יר אל למשאל עם בצרפת. כעבור חודשיים בועידת אוויאן שארל דה-גול וה- פ.ל.נ. חותמים על הסכם שבו אלג'יר זוכה לעצמאות וצרפת מצליחה לשמור על האינטרסים השונים שלה ושל האזרחים שלה באלג'יר. בעקבות הסכם זה, באפריל 1963 אלג'יר זוכה בעצמאות.

Kikuyu Central Association (KCA) Mau Mau rebellion 1952-1955 – Kikuyu: קניה באותה התקופה הייתה קולוניה בריטית. המוסד המרכזי של הקיקויו היה ארגון שייצג בעיקר את שבט המאו מאו. השבט מחה על כך שהאוכלוסייה הלבנה הבריטית לקחה את כל האדמות הטובות והשאירה את שאר האוכלוסייה על שטחי אדמה שלא ניתן לעבד אותם. "מרד המאו מאו" התרחש בשנת 1953 כמחאה על המצב הזה. במרד נהרגו כ-100 בריטים. בתגובה הבריטים הגיבו ביד חזקה והרגו כ-11 אלף בני קיקויו. הבריטים אסרו את המנהיגים הפוליטיים של בני הקיקויו, הבולט בהם היה ג'ומו קנייטה.

Jomo Kenyatta – Kenya's first Prime Minister 1963 – First President 1964: ג'ומו קנייטה היה המנהיג של המאו מאו – קיקויו והנהיג את התנועה הפוליטית ששאפה להשיג עצמאות לקניה. הבריטים ממנים את ג'ומו קנייטה לראש הממשלה בשנת 1963. הוא משנה את השיטה לרפובליקה נשיאותית וב-1964 הוא לנשיא הראשון של קניה.

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 23.

Georgy Malenkov – 1953:  היה מקורב לסטאלין ולאחר מותו של סטאלין הוא עלה לשלטון ומונה לתפקיד מזכיר המפלגה (שבפועל הופך אותו לשליט על המדינה). הוא שירת בתפקיד בין השנים 1953-1955 כאשר הודח מתפקידו.

Lavrentiy Beria – KGB – 1953: לאברנטי בריה היה אחד מהאנשים המקורבים ביותר לסטאלין ועמד בראש הכוחות החשאיים בבריה"מ (ק.ג.ב). הוא היה אחד האנשים המרכזיים שהוציאו לפועל את הטיהורים אך הוא גם היה אחד האנשים העיקריים ששירתו את בריה"מ במלחמת העולם השנייה. בריה היה שנוא בקרב האליטה הפוליטית הרוסית אך בתקופת חייו של סטאלין אנשים פחדו לגעת בו. לאחר מותו של סטאלין הצמרת הפוליטית יצרה קואליציה ולמעשה הדיחה את בריה מתפקידו, הכניסה אותו לכלא והוציאה אותו להורג.

Nikita Khrushchev – 1953-1964 – XX Congress of the CPSU 1956 – Secret Speech – Intervention in Hungary 10.1956: ניקיטה חורשצ'וב שלט בבריה"מ בין השנים 1953-1964, הוא היה הראשון שהחל לשלוט בסגנון הדומה ל:ראשון בין שווים". חורשצ'וב בוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית בשנת 1956 חורשצ'וב שחרר את רסן הדיכוי, הוא עשה זאת במה שנקרא "הנאום הסודי". בנאום זה הוא לא רק הוקיע את סטאלין ואת פולחן האישיות שנעשה סביבו, אלא הוא סיפר לקהל מה היו מימדי הדיכוי של סטאלין. נאום זה גרם לזעזוע עמוק במפלגה. ב-10.1956 מתפרץ מרד בקנה מידה עצום בהונגריה כנגד השלטון הסובייטי (לאו בהכרח הקומוניסטי). בריה"מ פלשה להונגריה ודיכאה את המרד בצורה אכזרית ביותר. הנאום הגיע דרך ישראל לארה"ב ומשם לקהילה הבינ"ל מה שהיווה נזק עצום עבור רוסיה. 

Sputnik 1957: במסגרת המלחמה הקרה, התעשייה הצבאית הסובייטית מתפתחת במהירות עוצמה. כעדות לכך בשנת 1957 רוסיה שולחת אל החלל את הלוויין הראשון בעולם – ספוטניק. בנוסף רוסיה הייתה הראשונה ששלחה אדם אל החלל.

Missiles Crisis in Cuba 1962: בתקופה זו ארה"ב פרשה רשת של טילים לטווח בינוני באירופה, ובעיקר בטורקיה בכיוון של רוסיה. בתגובה, בריה"מ איזנה את המצב ברך שהיא הציבה טילים בקובע לכיוון פלורידה. הפרשה מראה באיזה קלות המלחמה הקרה הייתה יכולה להפוך למלחמה חמה. בסופו של דבר בריה"מ נאלצה להיכנע.

Leonid Brezhnev 1964-1982 – Détente (easing): SALT  I (Strategic Arms Limitation Treaty) 1972– SALT II 1979 – Helsinki Final Act 1975 (final borders in Eastern Europe): ליאוניד ברזנב עלה לשלטון ב-1964. בשנת 1971 חודשו היחסים בין ארה"ב וסין. ברזנב חשש מקואליציה אמריקאית-סינית אנטי סובייטית, לכן בשני הסכמים שנחתמו בשנים 1972 ו-1979 הוא הגיע עם ארה"ב להסכמה על הגבלת התפשטות הנשק הגרעיני בעולם. בנוסף בשנת 1975 ברזנב הביא להישג גדול מבחינת בריה"מ: בועידת הלסינקי הוא הביא את המערב להכיר בגבולות המלחמה הקרה בין אירופה המערבית והמזרחית.

Yuri Andropov – KGB – 1982-1983: שלט ברוסיה משנת 1982 ועד מותו כעבור שנה ב-1983.

Konstantin Chernenko 1983-1985:

Mikhail Gorbachev – 1985-1991 – Chernobyl disaster 1986 – מיכאל בורגצ'וב שלט בין השנים 1985-1991. הוא הקנה לתרבות הפוליטית הסובייטית שני מושגים חשובים: גלאסנוסט ופרסטרוייסקה (ראה בהמשך). הוא ניסה לפתוח ולהגמיש את המערכת הפוליטית הסובייטית. בשנת 1986 התרחש אסון צ'רנוביל – הכור הגרעיני בצ'רנוביל התפוצץ והביא לאסון עצום! (מבחינת כמות חיים, פגיעה סביבתית- קרינה וכולו וכולו). אסון צ'רנוביל רק הדגים עד כמה בריה"מ נמתחה ביכולות שלה, ולמרות המבנה העצום שלה היא התקיימה רק בעירבון מוגבל.

Glasnost (liberalization) – Perestroika (reconstruction): שני מושגים שהוכנסו לתרבות הפוליטית הרוסית בהשפעתו של מיכאל בורגצ'וב. שני מושגים אלו בעצם מבטאים את מה שבורגצ'וב ניסה לעשות וזה להכניס רפורמות ולפתוח את המערכת הפוליטית – לבנות אותו מחדש!

Soviet War in Afghanistan 1979-1989 – Mujahideen

Soviet coup attempt 1991: על אף ניסיונותיו של בורגצ'וב להעביר רפורמות בצורה שקטה ככל הניתן, הדבר לא עלה בידו. ב-1991 כאשר הפתיחות צברה תאוצה גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה תעשייתית, אלמנטים ריאקציוניים שרוצים לשמר את המשטר הסובייטי מנסים לגרום להפיכה כדי להחזיר את האימפריה אל מה שהיא הייתה בעבר. הדבר לא עלה בידיהם.

Dissolution of the USSR 24.12.1991: התפרקות הגוש הסובייטי החלה למעשה כבר ב-1989 עם התסיסה בפולין והסתיימה בשנת 1991 עם התפרקות יוגוסלביה. ההתפרקות הגיעה מכך שאליטות שונות רצו עצמאות. האליטות האמינו שאם עצמאות הן יצליחו להשיג את כל מה שלא היה להן בבריה"מ כמו שפע כלכלי.

Russian Federation – Commonwealth of Independent States (CIS) 1991: לאחר התמוטטות הגוש הסובייטי רוסיה הופכת להיות מדינה עצמאית ונשארת המדינה הגדולה בעולם מבחינת שטח ואוכלוסייה של 190 מיליון איש. רוסיה הייתה המוקד הפוליטי, התעשייתי והצבאי של בריה"מ ולכן יותר קל להשתקם כעת כשהיא מדינה עצמאית. יש לה מקורות טבע עצומים ותעשייה ענקית.

Boris Yeltsin 1991-1999 – Privatizations – Corruption – Oligarchy: בוריס ילצין נבחר להיות נשיאה הראשון של רוסיה העצמאית ב-1991 והוא מתחיל לבצע תהליך של רפורמות כלכליות. המרכיב העיקרי של הרפורמות הוא הפרטה. בבריה"מ כל אמצעי הייצור, הרכוש והנדל"ן היו ברשות המדינה. כעת התחיל ילצין בתהליך הפרטה לא מבוקר. במהלך תהליך זה נהרגים אנשים רבים ובסוף התהליך רוב אוצרותיה של רוסיה בסך מאות מיליארדים מתרכזים אצל קבוצה מאוד מצומצמת של כ-10 אנשים: האוליגרכיים. הרבה אנשים יצאו חסרי כל וממורמרים מתהליך הרפורמות – בעיקר האליטה הקומוניסטית. ב-1993 פורץ משבר בין הפרלמנט לנשיא. הפרלמנט רוצה להדיח את הנשיא, בעוד שהנשיא רוצה לפזר את הפרלמנט. ילצין מחליט לשלוח טנקים ולפוצץ את בית הפרלמנט – כך נגמר הסכסוך. הבחירות לאחר מכן הן כבר לא חופשיות ונעשות עם תמיכת המערב וארה"ב בפרט – היה חשש גדול מפני אנרכיה ברוסיה לאור הנשק הגרעיני שהיה בשליטתה.

Chechnya 1994: ב-1994 ילצין מחליט על מנת לווסת את הבעיות הפנימיות ברוסיה לפתוח במלחמה קטנה עם צ'צ'ניה. הרעיון היה שרוסיה עומדת לנצח במלחמה. המועד היה אמור להיות ליל הסילבסטר. צ'צ'ניה ונשיאה רצו עצמאות ומה שהיה אמור להיות מלחמה קטנה הפך להיות כשלון צבאי של הצבא הרוסי שנמשך עד היום וגבה עשרות אלפי הרוגים. בסופו של דבר רוסיה נכנעת וצ'צ'ניה מקבלת מעמד סמי-עצמאי. ילצין מבין שהוא צריך לפנות את השלטון בשל בעיות בריאותיות והוא ממנה ולדימיר פוטין לראשות הממשלה.

Vladimir Putin – 1999: עולה לשלטון בשנת 1999 לאחר שמצבו הבריאותי של ילצין מחמיר והוא אינו מסוגל למלא יותר את תפקיד נשיא רוסיה. לפני הגעתו של פוטין אל ראשות הממשלה הוא היה חלק מה-ק.ג.ב. פוטין מחליט שהוא רוצה לפתוח מלחמה כנגד צ'צ'ניה על מנת לאחד את העם – המלחמה הזו נמשכת עד היום. פוטין שולט ברוסיה החל מ-1999 כראש ממשלה ולאחר מכן כנשיא רוסיה. הוא הנשיא עד היום.

Ukraine – Leonid Kravchuk – The Orange Revolution 2004-2005: באוקראינה יש כ-48 מיליון תושבים והיא המדינה הכי גדולה באירופה לאחר רוסיה. האוכלוסייה האוקראינית מחולקת לשתי קבוצות: האחת הינם האוקראינים המזרחיים דוברי הרוסית והשנייה הם אוקראינים המערביים. אוקראינה מקבלת את עצמאותה ב-1991. אסון צ'רנוביל התרחש באוקראינה. מי שעלה לשלטון באוקראינה הם האליטה הקומוניסטית. אוקראינה חסרה באוצרות טבע של נפט וגז כמו רוסיה. ב-1994 עולה לשלטון ליאוניד קוצ'מה שהיה חלק מהאליטה הקומוניסטית, ההון של האוכלוסייה מתרכז בתוך קבוצה מאוד מצומצמת. המצב הכלכלי מתדרדר ויש הפרה של זכויות אדם. ב-2004 מתנהלות בחירות לראשות הממשלה בין שני מועמדים: הראשון הינו ינוקוביץ' המייצג את האוכלוסייה דוברת הרוסית והורשע בשוד ואונס, השני הוא ויקטור יושינקו הנציג של האוקראינים פרו אירופאים – בנקאי במקצועו. בסיבוב הראשון יושנקו מנצח אך לא מספיק בשביל הנשיאות. בסיבוב השני השלטונות מזייפים את הקולות וינוקוביץ' זוכה בנשיאות. האופוזיציה לא משליה מם זה וקוראת לאנשים לצאת לרחובות ובמהלך נובמבר 2004 נערכות הפגנות קרוב לחודש! (המהפכה הכתומה). בית המשפט קבע שהסיבוב השני לא היה חוקי ומקיימים סיבוב שלישי ובהם יושינקו מנצח. אוקראינה כיום היא אחת המדינות הדמוקרטיות היחידות בגוש הסובייטי לשעבר.

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 24.

  PRC – People's Republic of China – October 194: עלייתו של הקומוניזם בסין קשורה למעמדה שלח בריה"מ במזרח. לאחר שגרמניה הובסה בריה"מ הפנתה את צבאה כדי להילחם ביפן – הם ריכזו את כוחם בצפון סין וביססו את המפלגה הקומוניסטית של מאו צ'ה טונג. ב-1949 המפלגה הקומוניסטית תופסת את השלטון והממשלה הקיימת של המפלגה הלאומנית – הקומינטרן, עוברים אל טייוואן. זה יצר מצב שבו יש שתי ישויות פוליטיות הטוענות שהן הממשלה הלגיטימית של סין – הקומוניסטים הם אלו ששולטים ביבשת וברוב האוכלוסייה.

Mao Zedong – Zhou Enlai: עם עליית הקומוניסטים לשלטון מאו צ'ה טונג – מנהיג המפלגה הקומוניסטית מקפיד לשמור על השליטה על המפלגה. במדינה קומוניסטית השליטה על המפלגה היא חשובה יותר מעל הממשל העצמה כי אז ניתן למנות את ראשי הממשלה מתוך המפלגה. מאו צ'ה טונג ממנה לראשות הממשלה את שו אנלי, והופך את הצבא האדום המפלגתי לצבא הרשמי של סין.

Land redistribution. Prostitution and opium eradication: בריה"מ מספקת סיוע מהותי – לא בהכרח חומרי אלא יותר מבחינת סיוע ארגוני, טכנולוגי, חקלאי וכדומה. בסין מתחוללים שינויים במספר שנים ששבריה"מ לקח להם עשרות שנים. (לא הבנתי לגמרי את המושג הזה – זה מה שנראה לי הכי נכון).

Korean War: מלחמת קוריאה היא מלחמת בין צפון ודרום קוריאה. קוריאה חולקה לאחר מלחמת העולם השנייה כתוצאה מאזורי ההשפעה הקומוניסטיים והמערביים. הצפון נתמך בעיקר ע"י סין הקומוניסטית בעוד שהדרום נתמך בעיקר ע"י ארה"ב. סין וארה"ב דחפו מועמד משלהם כדי שירש את קוריאה השלמה אך כל מעצמה לא אהבה את המועמד הנגדי וכך למעשה החלה המלחמה – מי ירש את קוריאה כולה. המלחמה נמשכה 3 שנים ובסוף התבססו שתי מדינות צפון קוריאה כמדינה קומוניסטית ודרום קוריאה כדמוקרטיה ליברלית.

1953 – Five year plan – 1956 "Hundred flowers" liberalization. "Let a hundred flower bloom": ב-1953 סין מפעילה את תוכנית החומש הראשונה שלה. לסין יש משאבים ענקיים אך יש גם אוכלוסייה ענקית מאוד ענייה. מגמת התיעוש עובדת על תאוצה מאוד גדולה וגם על ניסיון להגביר את הייצור החקלאי ולמקם את הסקטור האגרארי – חלוקת שטח לפי סוג ייצור מותאם מראש. ההנהגה הקומוניסטית ב-1956 הרגישה שהיא הגיעה לרמת הישגים ויציבות כזו שתאפשר לשחרר במידה מסוימת את הרסן – מאו צ'ה טונג מטביע מטבע לשון ואומר "100 פרחים יפרחו" – הכוונה היא שמורידים את רמת הצנזורה ויהיה ניתן לבקר את השלטון המרכזי. הדבר יוצר התפרצויות של ביקורת מאוד חריפה נגד השלטון המרכזי = מה שמביא את צ'ה טונג להגביל את הצנזורה בחזרה.

1958-1960: "The Great Leap Forward": הקפיצה הגדולה קדימה הייתה תוכנית החומש השנייה של סין שנערכה בין השנים 1958-1960. בתוכנית זו סין התעקשה לעבור את בריטניה (מקום 1 בעולם) מבחינת ייצור פלדה. המטרה הייתה להפוך את סין ממדינה אגרארית שמורכבת על איכרים למדינה מודרנית על כל המשתמע בכך. צ'ה טונג העביר כמות אדירה של אנשים אל עבודה בתעשיות שונות, כאשר הגיעה שעת הקציר לפני חורף 1958 הבינו שלמרות שהייתה מספיק תבואה אין מספיק אנשים שיקצרו אותה. הדבר הביא למותם של 10-20 מיליון איש. (צריך לציין שבריה"מ התנגדה לתוכנית וסירובה של סין להפסיק הביא לחיכוכים במערכת יחסים בין השתיים). למרות שהקפיצה קדימה הייתה כשלון מוחלט היא רק הדגימה כמה חזקה שליטת המפלגה על העם.

1966-1969: "The Great Proletarian Cultural Revolution":  בתוך סין יש מגמות שונות בתוך המפלגה הקומוניסטית שמתבטאות בויכוחים אידיאולוגיים בין האגף השמרני בייג'ין והאגף הקיצוני היושב בשאנג-חאי. ראש עיריית שאנג-חאי ו"חבורת הארבעה" מנסים להשפיע בכיוון של העמקת המהפכה – המטרה שלהם היא ליצור חברה שוויונית לגמרי על בסיס הפרולטריון. מכאן השם "המהפכה התרבותית הפרולטארית". במשך 4 שנים "המשמרות האדומות" שהיו חוד החנית של המפכה מבצעים פעולות שונות שפוגעות בסין. ב-1976 עם מותו של מאו צ'ה טונג "חבורת הארבעה" נעצרו והורחקו מעמדות כוח. (אשתו של מאו צ'ה טונג גם השתייכה אל החבורה).

1976: Mao Zedong and Zhou Enlai die: ב-1976 ראש המפלגה הקומוניסטית מאו צ'ה טונג וראש הממשלה מטעמו שו אנלי מתים.

Den Xiaoping – Socialism with Chinese characteristics: דן צ'יה פיגנ הוא מיל שעולה לשלטון לאחר מאו צ'ה טונג. השלטון הוא אותו שלטון אך מתחילה ליברליזציה כלכלית. בשנות ה-80 פתחו את דרום מזרח סין ומתחילים במו"מ עם הבריטים לגבי החזרת הונג קונג. הכלכלה הסינית צומחת מאוד (25% בשנה) – הגדילה הכלכלית יוצרת שתי סוגי אוכלוסיות: 1) אוכלוסייה שמתחילה להתעשר, 2) אוכלוסיה שלא מתעשרת אך מודעת  היטב לכל מה שקורה.

1989 Tiananmen Square: ב-1989 התרחשו מספר הפגנות של סטודנטים, אינטלקטואלים ופעולים שרוכזו בכיכר טיאנמאן בבייג'ין. מהכיכר עלו דרישות שונות כמו הפסקת הרפורמות הכלכליות בסין מתוך חשש של הפועלים, טענות שהמפלגה הקומוניסטית מושחתת מידי כדי להמשיך לשלוט וכדומה. בתגובה המפלגה הקומוניסטית קראה לפזר את ההפגנה, ומאחר שהמפגינים לא הסכימו המפלגה שלחה טנקים שיפזרו את ההפגנה  – הערכות הגבוהות ביותר טוענות שנהרגו בין 2000-3000 אנשים. 

DPRK – Democratic People's Republic of Korea – 9.9.1948 – Soviet Red Army: לאחר מלחמת העולם השנייה קוריאה חולקה בין בריה"מ בצפון וארה"ב בדרום, לאחר חוסר הסכמה בין שתי המעצמות לגבי מנהיג הוקמו שתי מדינות נפרדות – צפון ודרום קוריאה. כל ממשלה טענה שהיא הממשלה הלגיטימית של כל קוריאה. ב-9.9.1948 הוקמה בצפון קוריאה. במהלך מלחמת קוריאה הצבא האדום הסובייטי סייע ותמך בצפון קוריאה – החל מטכנולוגיה, כוח אדם וכולו וכולו.

Kim Il-sung 1912-1994 Juche – self-reliance and independence in politics, economics, defense and ideology 1955 Pyongyang drew away from Moscow.

1960 Kim Il-sung takes also distance from Beijing:: קים איל סו היה מנהיגה של צפון קוריאה הוא חין בין השנים 1912-1994, ושלט צפון קוריאה מהקמתה ב-1948 ועד למותו ב-1994. קים איל סו התחיל את שליטתו בצפון קוריאה כאשר הוא פועל על בסיס אידיאולוגיה מרכסיסטית-לניניסטית, אך הוא עבר בהמשך אל אידיאולוגיות ה-יוצ' (Juche) – אידיאולוגיה זו תומכת בכך ש"האדם הוא האדון של הכול ויכול לבצע הכול". בעיקרון אידיאולוגיה זו תומכת בהסתמכות על עצמך ועצמאות פוליטית. הכלכלה בצפון קוריאה היא כלכלה עצמאית שהמדינה היא בעלת רוב המפעלים, התחום העיקרי שהמדינה שמה עליו דגש הוא הצבא. כחלק אידיאולוגיית יוצ' ב-1955 צפון קוריאה ניתקה את קשריה עם מוסקבה, בנוסף כהמשך לאותו רעיון ב-1960 קים איל סו מתרחק מבייג'ין.

Kim Jong-il: עם מותו של קים איל סו בשנת 1994 עלה בנו קים סונג איל אל השלטון. באופן רשמי הוא עומד בראש הוועדה להגנה לאומית, המפקד הראשי של הצבא הצפון קוריאני, והמזכיר הכללי של המפלגת הפועלים של קוריאה – המפלגה השולטת בצפון קוריאה מאז 1948. את כל התפקידים האלו הוא ירש מאביו בשנת 1994.

Rapid development. Nuclear power.: בשנות ה-80 צפון קוריאה החלה להיות מבודדת מבחינה בינלאומית, עובדה זו הביאה לכך שכלכלת צפון קוריאה לא נחשפה לתחרות וכלכלתה החלה להיסגר כלפי פנים. אחד הדברים שצפון קוריאה עשתה בתגובה היה פיתוח מהיר של כל הממסד הצבאי. בין שאר הפיתוחים של היא פיתחה תעשיית טילים וכוח גרעיני.

Cuba – Revolution – Moncada – 26.7.1953 – Movimiento 26 de Julio 1956 – Sierra Maestra – Che Guevara – Camilo Cienfuegos : המהפכה בקובה הייתה מהפכה לאומנית ולא קומוניסטית – כאשר קסטרו עולה לשלטון המפלגה הקומוניסטית איננה שותפה.ב-26.7.1953 במונקדה קסטרו התחיל את המהפכה שלו בסדרת תקיפות – התקיפות נכשלו וקסטרו הוגלה למקסיקו. לאחר כ-3 שנים קסטרו חזר אל קובה לאחר שקיבל חנינה. הוא עבר אל דרום קובה אל מקום שנקרא סיירה-מסטרה ושם החל לארגן את הכוחות המהפכניים שלו מחדש.  צ'ה גווארה היה סטודנט לרפואה שנסע לטייל בדרום אמריקה וראה את המצב העגום שהרבה אנשים חיו בו. בשלב מסוים הוא הצטרף לתנועה המהפכנית של קסטרו ומילא מספר תפקידים חשובים. ב-1965 הוא עזב את קובה כדי לחולל מהפכה גם בבוליביה. צבא בוליביה מצא אותו והוציא אותו להורג – ההוצאה להורג הפכה את צ'ה גווארה לאייקון של המהפכה. קמילו קינפוגוס היה ביחד עם צ'ה גווארה וקסטרו אחד מהמנהיגים העיקריים של המהפכה בקובה.

1.1.1959 – nationalization – USA trade embargo: בסוף 58' בטיסטה ואנשיו בורחים מקובה, ואז קסטרו עולה לשלטון ומתחיל לדבר על רפורמה אגרארית ועל הלאמה – הוא מואשם בקומוניזם. בתגובה, ב-61 ארה"ב מנסה לארגן הפכה נגד קסטרו וגווארה אך ללא הצלחה. הגבר העמיק את הסכסוך עם ארה"ב , ארה"ב מצידה מטילה אמברגו כלכלי על קובה מה שמביא את קסטרו לפנות לקבלת תמיכה אל בריה"מ.

4.1961 Bahía Cochinos (Bay of Pigs) 15.10. 1962 Missile Crisis: מפרץ החזירים: במרץ 1961 ארה"ב מנסה לארגן הפיכה נגד קסטרו ע"י חדירה לקובה במפרץ החזירים והחלפת שלטון קסטרו ע"י גולים קובניים. הניסיון לא צלח! אירוע נוסף בין קובה לארה"ב הוא משבר הטילים של 1962: בריה"מ מציבה טילים על חופי קובה המכוונים כלפי ארה"ב, בתגובה ארה"ב מציבה טילים בטורקיה המכוונים כלפי רוסיה. בסופו של דבר בריה"מ נאלצה לסגת. משבר הטילים בקובה הוא דוגמא לרמת הקלות שבה המלחמה הקרה יכלה להפוך למלחמה חמה.

Partido Comunista de Cuba – Agrarian reform – Alphabetization

Comités de Defensa de la Revolución – Refugees – "Marielitos" – הוועדות למען ההגנה על המהפכה. הוועדות הם רשת שפזורה לאורך קובה ומטרתן היא להעלות נושאים רפואיים, חינוכיים וכדומה על סדר היום הלאומי. בנוסף הן מדווחות על כל פעולה אנטי מהפכנית (כלומר נגד השלטון).  בשנת 1980 בעקבות מצב כלכלי רעוע וחוסר יציבות יחסית פידל קסטרו הודיע שכל מי שמועניין לעזוב את קובה יכול לעשות זאת. המריליטוס הם פליטים שעזבו מנמל מרילוט ע"י ספינות אל ארה"ב – בסך הכללי עזבו כ-125 אלף פליטים. תוכנית העברת הפליטים הופסקה כשנודע לנשיא ארה"ב קרטר שחלק גדול מהפליטים הם אסירים ששוחררו מהכלא או מבית חולים לחולי נפש.

Intervention in Africa and Latin America – אין לי מושג!

Yugoslavia – KPJ – Communist Party of Yugoslavia: Equality and individuality of South Slav nations.: ה-KPJ היא הליגה של הקומוניסטים ביוגוסלביה, במסגרת הליגה אחת המפלגות הבולטות ביותר הייתה המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה שהומה בראשיתה ב-1919. ב-1937 יוגוסלביה בראשות המפלגה הקומוניסטית (שבראשה עומד טיטו) החליטה לפרוש מהגוש הסובייטי (המדינות הסלאביות) והחלה לתפקד כמדינה עצמאית.

Soviet style federal state.: יוגוסלביה החדשה שהוקדמה לאחר הפרידה מהגוש הסובייטי הייתה עדיין מדינה משוסעת בתוך עצמה, לכן הוחלט לשנות את המבנה הפנימי של יוגוסלביה והיא הפכה להיות מדינה פדראלית במודל סובייטי – כלומר, יוגוסלביה הפכה להיות פדראציה של 6 מדינות כאשר טיטו עומד בראש ההנהגה הראשית, בלגרד הופכת להיות הבירה של כל יוגוסלביה ושם יושבת נציגויות של ששת המדינות.

Tito – Josip Broz – 1892-1980: (1892-1980), היה הארכיטקט הראשי של יוגוסלביה השנייה שנמשכה מ-1943-1991. טיטו ידוע הכי טוב בשל ארגונה של תנועת פרטיזנים יוגוסלבית אנטי סובייטית. בנוסף הוא הקים תנועה בינלאומית לא רשמית שחברות 100 מדינות המתנגדות לגושים (דוגמת הגוש הסובייטי) ומאמינות בעצמאות מדינית.

1945 Constitution: Federal Communist Party State: לאחר מלחמת העולם השנייה ב-1945 חוקקו את החוקה שלח יוגוסלביה השנייה (היורשת של ממלכת יוגוסלביה). החוקה קבעה את המבנה המדיני של יוגוסלביה – דוגמת פדראציה. (ראה המשך מושג שני מושגים למעלה).

JNA – Yugoslavia People's Army: ניתן למצוא את מקורו של צבא העם היוגוסלבי כבר בתנועת הפרטיזנים של טיטו. לאחר מספר גלגולים ושינויים בהגדרה, בשנת 1951 הפך צבא העם היוגוסלבי לצבא הרשמי של יוגוסלביה השנייה.

Republics: Serbia, Croatia, Slovenia, Macedonia, Montenegro, Bosnia-Herzegovina

Autonomous provinces: Vojvodina, Kosovo (within Serbia): כפי שהוזכר למעלה יוגוסלביה חולקה ל-6 מדיניות (יחידות מנהליות) תחת יוגוסלביה עצמה. המדינות הללו הן: סרביה, קרואטיה, סלובניה, מקדוניה, מונטונגרו, בוסניה-הרצוגובינה.  למרות זאת היו עוד שני אזורים אוטונומיים שהשתייכו לסרביה – ווג'ודינה, וקוסובו. (ראו תעתיק בחלק המודגש).

1948: Stalin expells Yugoslavia from the Cominform: ב-1948 יוגוסלביה רוצה לצאת מהגוש האירופי, בתקופה הזו מדובר כבר על כמה שנים שבהם הפרטיזנים של טיטו כבר פועלים. לאור הפעילויות של טיטו סטאלין מחליט להוציא את יוגוסלביה מהקומינפורם – איחוד המפלגות הסוציאליסטיות העולמיות.

1962 reforms. Rotative leadership. Decentralization:  לא יודע…

1980: Slobodan Milošević: סלובודן מילוסביץ' היה נשיא סרביה בין 1989-1997 ונשיא יוגוסלביה בין 1997-2000. הוא אחד מדמויות המפתח במלחמות יוגוסלביה בשנות ה-90 ובמלחמת קוסובו ב-1999. הוא הורשה ע"י בית הדין הבינלאומי על פשעים נגד האנושות בקוסובו, הפרה של הסכמי ז'נבה בקרואטיה ובוסניה ורצח עם בבוסניה.

12.1990 Slovenian plebiscite on independence. 5.1991 Croatian plebiscite on independence. 9.1991: War in Croatia. 4.1992: Serbia invades Bosnia-Herzegovina: לאחר מותו טיטו המדינות השונות שהרכיבו את יוגוסלביה החלו לשאוף לעצמאות ולהשתחררות מהשלטון היוגוסלבי. השלטון היוגוסלבי הצליח להחזיק מעמד עד למותו של טיטו בעיקר משום שארה"ב סיפקה סיוע למדינה. לאחר מותו בשנות ה-90 עולים מנהיגים שונים בששת המדינות. סלובניה וקרואטיה – הרפובליקות המפותחות ביותר מחליטות על עצמאות. בדצמבר 1990 במשאל עם בסלובניה מחליטים על עצמאות, וכך קרה גם בקרואטיה במאי 1991. סלובניה היא מדינה יחסית הומוגנית ולכן אין שם בעיה רצינית, אך בקרואטיה יש בעיה משום שהמיעוט הסרבי פוחד מעצמאות קרואטיה ולכן בספטמבר 1991 מתחילה מלחמת עצמאות בקרואטיה. בוסניה מחליטה להכריז על עצמאות אך פה יש כבר בעיה מאוד גדולה: בבוסניה יש מיעוטים רבים של סרבים וקרואטים בנוסף למוסלמים. מתחילה מלחמת כל בכל. המלחמה מתנהלת בעיקר ע"י מליציות וכל צד מבצע טיהור אתני של הצד השני. ב-1995 מתוך חששות באירופה למלחמה בבלקן מפציצים את בוסניה ומכריחים אותה לקבל הסכם שלום שנחצן בארה"ב. בהסכם הה בוסניה-הרצוגובינה מחולקת לשתיים: 1) פדראציה קרואטית, 2) סרביה.

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

מושגים לשיעור 25.

: :Open Door Policy towards China – Intervention in Panama לארה"ב תמיד הייתה לאורך השנים מדיניות בדלנית. המדיניות הזו החלה להישבר ושערי ארה"ב נפרצו כאשר הנשיא דאז, טדי רוזוולט עושה שני מהלכים: הראשון הוא מדיניות של השערים הפתוחים ביחס לסין – רוזוולט מנע את התפרקותה של בין בעקבות מרד הבוקסרים, זאת בניגוד למעצמות אחרות שרצו לפרק את סין ולהשתלט על שטחיה. השני, הפלישה לפנמה. פנמה לא הייתה מדינה עצמאית אלא חלק מקולומביה. מתנהל שם סכסוך פוליטי שמתדרדר לאלימות. רוזוולט מתערב במאבק ומביא להקמתה של פנמה כמדינה עצמאית. זה מאפשר לו בעתיד לחכור את רצועת האדמה שתהפוך לתעלת פנמה.

John Dewey – Progressive Education Program : ג'ון דיווי היה פסיכולוג שדעות השפיעו רבות על מערכת החינוך האמריקאית. הגישה הפרוגרסיבית לחינוך היא גישה שהמאפיין שלה הוא הסיסמא "למד ע"י העשייה". דיווי האמין שחינוך טוב לילדים הוא כזה שבו הילדים באים בקשר אחר עם השני תוך כדי פעולות מסוימות ולא רק דרך לימודים בכיתה. גישת החינוך הזו היה מקובלת יחסית במחצית הראשונה של המאה ה-20, אך השיגור של ספוטניק ע"י בריה"מ הכניס את ארה"ב ללחץ והגישה ננטשה לטובת לימודים טכניים, ביולוגיים וכו'.

Woodrow Wilson 1913-1921 – Federal Reserve System – Federal Trade Commission Clayton Anti-Trust Law – Fourteen Points: וודרו וילסון היה נשיא ארה"ב בין השנים 1913-1921. הוא שלט בתקופה בו הקפיטליזם האמריקאי פרח. הקפיטליסטים הגדולים (דוגמת רוקפלר) הצליחו לייצר כמויות אדירות של כסף מתחום מסוים שלא היו בו כמעט הגבלות מקצועיות. בתגובה הממשל של וילסון מנסה להגביל את כוח הקפיטליזם ע"י "השליטה הפדראלית על הכסף" ו-"המנגנון המתקן מטעם המדינה המרכזית". בנוסף לשני הגופים האלו מעבירים גם את חוק קלייטון – מטרת החוק הייתה לנסות ולשבור את המונופולים הגדולים. בנאום מול הקונגרס האמריקאי וילסון פרסם את 14 הנקודות המנחות שלו לביסוס שלום באירופה. הנאום התרחש כ-10 חודשים לפני כניעת גרמניה והוא היווה את הבסיס להסכם הכניעה של גרמניה בהסכמי וורסאי.

Great Depression 1929 : (בהקשר אמריקאי). לאחר מלחמת העולם הראשונה ארה"ב חיזקה את השווקים החקלאיים שלה וייצאה את סחורתן לשווקים מעבר לים. בשל חידושים טכנולוגיים נוצר מצב שבו ניתן לייצר יותר סחורה בזמן קצר יותר. ככל שארצות אירופה החלו בשיקום כלכלתן הן שיקמו גם את הסקטור החקלאי שלהם, שיקום זה הביא לכך שלא היה יותר ביקוש לתוצרת אמריקאית בשווקי אירופה. הפגיעה בהכנסת החקלאים ביחד עם גידול התוצר הפיסי הביא למצב שבו הסקטור החקלאי קנה פחות. תוצאות לוואי של פעולה זו הייתה פגיעה במשק התעשייתי האמריקאי. בשנת 1929 ירידת ניירות הערך בבורסה של ניו יורק בישרה על בוא המשבר. בין ה23-29 לאוקטובר התרחשה נהירת בהלה של בעלי מניות אל הבורסה שביקשו למכור את מניותיהם. באותו השובע המשק האמריקאי הפסיד כ-40 מיליארד דולר. נפילת המחירים בישרה על חורבנם של מגדלי מוצרי היסוד, מה שהביא לירידה דרסטית בביקוש לכלל המצורים – מכאן זה היה רק עניין של זמן עד שהמשבר התפשט ממגזר אחד לשני בכלכלה העולמית.

Franklin Delano Roosevelt 1933-1945 – New Deal 1933-1937 – Employment Programs Social Security – Tennessee Valley Authority: ב-1933 לאור כישלונו של הובר להתמודד עם המשבר נבחר הנשיא פ.ד.רוזוולט. הוא הגעה ביחד עם כלכלנים את תוכנית ה"ניו-דיל" שהופעלה בין 1933-1937. לתוכנית היו כמה נושאי טיפול עיקריים ביניהם: יצירת מקומות עבודה בדרך שונים כמו לדוגמא בעבודות יזומות – גולת הכותרת של העבודות היזומות היה רשת עמק טנסי שהביא לבניית רשת סכרים ותחנות כוח על נהר הטנסי, באמצעות זאת הם הצליחו ליצור מקומות עבודה, ליצור מקורות חשמל ולמנוע הצפות שנתיות. עוד דבר שרוזוולט דאג להנהיג היה תוכנית של ביטחון סוציאלי – הבטחת שכר מינימום, מקסימום שעות עבודה, פנסיה, תנאי עבודה הוגנים וכו'.

Good Neighbor policy towards Latin America since President Herbert Hoover: מדיניות השכנים הטובים החלה בתקופת כהונתו של הנשיא הרברט הובר. בשנת 1928 הובר נאם בניקרגואה שהוא מעוניין לשפר את היחסים בין דרום אמריקה וארה"ב ולבסס יחסי שכנות טובים. באותה התקופה היחסים בין ארה"ב ודרום אמריקה היו בשפל חסר תקדים. נחתמו כמה הסכמים בעניין, אחד הסעיפים הבולטים מבין ההסכמים היה שמעתה ארה"ב תדאג לגבות מדרום אמריקה חובות שהיא חייבת למעצמות אחרות ובנוסף לארה"ב אסור לפלוש יותר לדרום אמריקה כפי שהיא נהגה בעבר.

3.1941 Lend and Lease Act – II World War 12.1941- 8.1945

:Harry S Truman 1945-1953 – Marshall Plan – The Truman Doctrine – NATO 1949   – הארי טרומן היה נשיא ארה"ב בין 1945-1953. תוכנית מרשל היא למעשה תוכנית לשיקום אירופה לאחר המלחמה והיא ידועה גם בתור "התוכנית לשיקום אירופה". תוכנית מרשל נוסדה ברוח כתביו של מיסטר X (ג'ורג' קינן) ורצתה ביחד עם שיקום אירופה גם למגר את הקומוניזם. דוקטרינת טרומן היא תוכנית שמטרתה הייתה להציל את יוון וטורקיה מנפילה לידי הגוש הסובייטי. על מנת לעשות זאת ארה"ב התחייבה לעזור ליוון וטורקיה מבחינה צבאית וכלכלית כאחד. יש הרואים בתוכנית זו בתור ההתחלה הרשמית של המלחמה הקרה. נאט"ו הוקם ב-1949. נאט"ו הוא הארגון הצבאי והמשוכלל ביותר בעולם והוא מורכב מחיילים ממדינות שונות בעולם. המטרה שבשמה הוא הוקם הייתה ליצור כוח צבאי מספיק גדול שיוכל לבלום ולהוות כוח נגדי אל מול הגוש הסובייטי.

Korea War 1950-1953: מלחמת קוריאה התנהלה במהלך השנים 1950-1953 בין צפון קוריאה ודרום קוריאה. שתי המדינות הוקמו לאחר מלחמת העולם השנייה כתוצאה מחלוקה לאזורי השפעה של ארה"ב ובריה"מ. המלחמה הייתה על חצי האי קוריאה לאחר החלוקה שנעשתה בו. צפון קוריאה נתמכה בעיקר ע"י סין הקומוניסטית ודרום קוריאה נתמכה בעיקר ע"י ארה"ב במלחמה היו מספר הרוגים משוער של כ-2.5 מיליון אנשים – רובם אזרחים. המלחמה הסתיימה עם ביסוסן של שתי מדינות – צפון קוריאה שאימצה אידיאולוגיה סטליניסטית-קומוניסטית בעלת פולחן אישיות למנהיגיה: קים יל-סונג ו- קים יונג יל. מנגד דרום קוריאה הפכה לדמוקרטיה עם כלכלת שוק פתוח הצומחת במהירות.

Taft-Hartley Act 1947: זהו חוק פדראלי שמגביל ואוסר על פעילויות ועל הכוח של איגודי עובדים. החוק הוצע ע"י רוברט טאפט. הנשיא טרומן תיאר את החוק כ"חוק הפועלים העבדים" והטיל נגדו וטו. אך בית הנבחרים ביטל את החלטת והנשיא ברוב של למעלה משני שלישי וכך הכריח את בית המשפט לבטל את הוטו של הנשיא. בשנת 1935 הצעה זו עברה בקונגרס והפכה לחוק!

Joseph McCarthy – anti-Communist policies – Julius and Ethel Rosenberg Trial and Execution 1951-1953: ג'וזף מקארתי היה סנטור רפובליקני במהלך 1947-1957. בין 1950-1954 מקראתי בלט בעיקר בשל המדיניות האנטי-קומוניסטית החריפה שלו, הוא נודע כמי שפעל בחריפות על מנת לבדוק את אמיתות השמועות שיש מרגלים סובייטים בתוך הממשל הפדראלי. יוליוס ואתל רוזנברג היו אמריקאים קומוניסטים. ב-1951 הם נאסרו בהאשמות של קשירת קשר על מנת לבגוד במולדת וב-1953 הם הוצאו להורג בהאשמה של העברת סודות נשק גרעיני לסובייטים.

Dwight David Eisenhower – Ike – 1953-1961 – Alaska and Hawaii: 49th and 50th states in 1959: דוויט אייזנהאואר (אייק) כיהן כנשיא ארה"ב בשנים 1953 – 1961. במהלך כהונתו הוא עשה מספר פעולות כגון סיום מלחמת קוריאה, הפך את הנשק הגרעיני כמקור הגנה בעדיפות גבוה יותר, השיק את המרוץ לחלל ושיפר את מערכת התנאים הסוציאליים, חוקק את ה- G.I.Bill שהעניק השכלה גבוהה לכל מי ששירת במלחמה למען המולדת.  בשנת 1959 אלסקה והוואי היו המדינה ה-49 וה-50 במספר שהצטרפו אל ארה"ב.

John Fitzgerald Kennedy 1961-1963 Peace Corps – Alliance for Progress – Bahía Cochinos 1962 – Vietnam: ג'ון.פ.קנדי כיהן כנשיא ארה"ב במהלך 1961-1963. זוהי היא התקפה שבה הטלוויזיה נכנסת לפוליטיקה – הפוליטיקה מקבלת מימד אחר – היא הרבה יותר מהירה, תוססת, יש צורך בביסוס תדמית מסוימת. קנדי הקים את "חיל השלום" – זהו ניסיון להראות לעולם את ארה"ב לא רק כמעצה הצבאית אלא גם כמעצמה הגמוניית. המטרה הייתה של "חיל השלום" הייתה לעזור למדינות שאינן מפותחות. קנדי גם הקים את "הברית למען הקדמה" שתעזור למדינות הלטינו-אמריקאיות להתקדם. מהלכים אלו נבעו בין השאר מהתפשטות הקומוניזם בעולם (ובקובה בפרט). בעת שנסע בתהלוכה במסע פוליטי בטקסס בשנת 1963 הוא נורה ונהרג. מלחמת ויאטנם (המאבק בין הצפון לדרום – הקומוניזם מול המערב ) החלה בתקופת שלטונו של קנדי, הכניסה לויאטנם אומנם הייתה בתקופת קנדי אך היא מתחזקת בכהונת ג'ונסון.

Lyndon Baines Johnson 1963 – 1969 Great society – Dominican Republic Intervention 1965 – Watts, Detroit and Newark Riots 1965-1966 – assassinations: Robert F. Kennedy and Martin Luther King 1968: (המודגש לא מצאתי) לינדון ג'ונסון כיהן כנשיא ארה"ב בשנים 1963-1969, הוא הגה את התכונית של "the great society"  – מטרת התוכנית הייתה הכחדת העוני ותיקון אי צדק על בסיס גזעי. בערים ווטס, דטריוט וניוארק היו מהומות גדולות ב-1965-1966. אוכלוסיות שלומות בערים האלו מורדות ומתעמתות עם המשטרה. המהומות הם בקנה מידה עצום וכוללות רצח, אלימות ומעשי שוד למיניהם – המתחים האלו לוחצים על המרכז הפוליטי שמתחיל באיטיות להזיז דברים. ב-1968 היו שתי התנקשויות: הראשונה של רוברט.פ.קנדי (אחיו של הנשיא קנדי) – היה התובע הכללי של ניו-יורק והשנייה היא מרטין לותר קינג. לגבי שתי ההתנקשויות יש תיאוריות וקונספירציות. בתגובה לרציחות קמות תנועות זכויות אדם  שונות, חלקן אפילו אלימות כמו "הפנתרים השחורים", ואישים כמו מלקולם  X.

Richard Milhous Nixon 1969-1974: Cambodia 1970 – Kent State University anti-war demonstration and killings – 20.7.1969 Apollo XIII lands in the moon 1971 'Ping Pong diplomacy' with China – Negotiations about Vietnam – 3.1973 Watergate scandal – Impeachment process and resignation.: (המודגש לא מצאתי) ריצ'ארד ניקסון כיהן בין השנים 1969-1974. הנשיא ניקסון במהלך כהונתו סובל מתנועות מחאתיות שמתרחשות בעיקר בקרב הסטודנטים . תקרית אחת מפורסמת היא באוניברסיטת קנת – הסטודנטים עורכים הפגנה אנטי מלחמתית וכוחות הביטחון באזור מנסים לפזר את ההפגנה – במהלך הפינוי כוחות הביטחון הורגים מספר סטודנטים. ב-20.7.1969 ארה"ב שולחת את אפולו 13 לחלל – הוא נוחת על הירח בפעם הראשונה בתולדות האנושות. ב-1971 ניקסון פתח במה שנקרא "דיפלומטיית פינג-פונג"  – ניקסון שלח נבחרת של שחקני פינג פונג לסין למטרת משחק ידידות – לאחר מכן ניקסון ייעזר בסין וינהל איתה מו"מ על מנת להוציא את ארה"ב מויאטנם. ווטרגייט – שליחים של הממשל של ניקסון פרצו אל המינהל הראשי של הוועדה הדמוקרטית העליונה, ניסיון הטיוח של ממשלתו של ניקסון הביאה אל הבקשה להדחתו ולבסוף להתפטרותו. 

James Earl Carter – Jimmy – 1977-1981 – Human rights policies in Latin America – Camp David negotiations 9.1978 – Peace Treaty between Israel and Egypt 3.1979: ג'יימי קרטר כיהן כנשיא ארה"ב בין 1977-1981. אחת מהסוגיות שהוא עסק בהן והשפיע בנושא זה כל מה שקשור לזכויות האדם באמריקה הלטינית. במהלך כהונתו ג'יימי קרטר אירח את שיחות השלום בין ישראל ומצרים בועידת קמפ-דיוויד 1978. כעבור חצי שנה מהדיונים במרץ 1979 מנחם בגין, אנואר סאדאת חתמו על הסכם השלום בבית הלבן תחת השגחתו של קרטר.

Ronald Wilson Reagan 1981-1989 – 'Reaganomics' – Star Wars program – Intervention in Lebanon 1982 – Iran-contra Affair: כיהן כנשיא ארה"ב במהלך 1981-1989. רייגן עלה לשלטון בתקופה אל אינפלציה גואה ולכן הוא החליט לבצע רפורמות כלכליות – "רייגונומיקס" – הכלכלה של ארה"ב השתפרה מאוד מבחינת המאקרו אך מבחינת המיקרו בדיוק ההפך קרה. תוכנית "מלחמת הכוכבים" אמורה הייתה להכריע את המלחמה הקרה ע"י שדרוגה של ארה"ב לרמות כאלה שבריה"מ לא תוכלל להתמודד איתה. פיזיקאים וכלכלנים פסלו את התוכנית אך רייגן נתן בכל זאת אישור. כמעט ולא יישמו את התוכנית בפועל אך המעשה הפוליטי הזה הביא את הסוף למלחמה הקרה מאחר ובריה"מ ידעה שלא תוכל להתמודד עם האמריקאים. פרשת עיקר שהתרחשה היא פרשת אפופה חשאיות – בשנות ה-80 אנשים מהממשל של רייגן מכרו נשק לאיראן ובתמורה השתמשו בנשק על מנת לעזור ולתמוך בקבוצת גרילה אנטי קומוניסטית בניקרגואה. כאשר הפרשה נחשפה רייגן הכחיש אבל מאוחר יותר הוא הופיע שוב בטלוויזיה ואישר את האירועים אך הכחיש שיש קשר לממשלו – רוב העדויות הקשורות למכירת הנשק פשוט נעלמו.

George Walker Bush 1989-1993 Gulf War – USSR disintegration: ג'ורג' ו.בוש כיהן כנשיא ארה"ב במהלך 1989-1939. הוא ניצל את כהונתו כדי לפתוח את מלחמת המפרץ ובכך לטענתו הוא רצה לחסל את הכוח הלא קונבנציונאלי של עיראק. בנוסף, בשנת 1991 הגוש הסובייטי לשעבר התפרק עם היפרדותן של מדינות מהגוש והקמת בריתות ומדינות פדראליות חדשות.

William Jefferson Clinton – Bill – 1993-2001 – NAFTA – Taxation – Health insurance Plan failure – Lewinsky Affair and Impeachment Trial 1998 – Camp David II 7.2000 and peace efforts in the Middle East – Policies in the Balkans: ביל קלינטון כיהן כנשיא ארה"ב בשנים 1993-2001. קלינטון קידם את הסחר החופשי בתוך נפט"א המורכבת מארה"ב, קנדה ומקסיקו – חוקרים מעריכים שהתוכנית עזרה במידה מסוימת למקסיקו אך לא בצורה מספיקה. בנוסף קלינטון ניסה להקים תוכנית של ביטוח בריאות לאזרחי ארה"ב – התוכנית שהוא רצה להקים נכשלה. פרשת לווינסקי – לקלינטון ומוניקה לווינסקי היה רומן, כאשר השמועה על הרומן יצאה קלינטון נשאל תחת שבועה האם הוא קיים עימה יחסי מין והוא שיקר. השקר תחת שבועה היא שהביאה לניסיון הדחתו של קלינטון ב-1998. קמפס דיוויד 2 – זה היה ניסיון של קלינטון להביא לרגיעה באזור בין ישראל והפלסטינים, בקמפ-דיוויד שנת 2000 תוכננה תוכנית מפת הדרכים לשלום – מטרתה הייתה להביא לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני.